תאגיד השידור היווני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תאגיד השידור היווני (יוונית: Ελληνική Ραδιοφωνία Τηλεόραση, בתעתיק לעברית: אליניקי רדיופוניה טילאוראסי). הינו רשת שידורי הטלוויזיה והרדיו הממשלתי של יוון. התאגיד חבר באיגוד השידור האירופי. כ-88% מתקציבו של התאגיד מגיע מכספי אגרת הטלוויזיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאגיד השידור ההלני החל דרכו ב-1938 בתחילה בשידורי רדיו בלבד, מאתונה. בתקופה זו החברה הייתה ידועה כ-(EIR) אגודת הרדיו הלאומית. בזמן מלחמת העולם השנייה כאשר יוון הייתה תחת הכיבוש הנאצי השידורים הפסיקו. ואולם, לאחר סיום המלחמה ושחרור יוון השידורים התחדשו ואף התרחבו לשלושה ערוצי רדיו לאומיים ואף שירות רדיו בינלאומי ליוונים הגרים בחו"ל. אגודת הרדיו הלאומית הייתה אחת מ-23 השותפות שהקימו את איגוד השידור האירופי ב-1950.

שידורי טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידורי טלוויזיה ניסיוניים החלו ב-1965 ושידורי טלוויזיה מלאים החלו ב-1966. ב-1970 שונה שם החברה לתאגיד הרדיו והטלוויזיה הלאומי (EIRT). בזמן זה היו שתי ערוצי טלוויזיה. ERT של תאגיד השידור ההלני ו-"ינד" (יוונית: ΥΕΝΕΔ) שהיה שיך לצבא יוון. בתקופת המשטר הצבאי ביוון מ-1967 עד 1974 היה השני ערוץ תעמולה של המשטר. במפתיע, ערוץ ינד שימר את שמו ואת האוריינטציה הצבאית שלו עד שנות ה-80, אז שונה שמו ל-ERT-2. בשנת 1988 החלו שידוריו של ערוץ שלישי בבעלות תאגיד השידור ההלני, בשם ET3 שהתקיים בסלוניקי ושידר בעיקר תכנים מקומיים הקשורים לצפון יוון.

במשך 20 השנים הראשונות שידורי הטלוויזיה ביוון היו מוגבלים, והערוצים השייכים לתאגיד (שהיה מונופול באותו זמן) שידרו משעה 5 אחה"צ עד ל-2 לפנות בוקר. משנת 1997 שלושת הערוצים של תאגיד השידור ידועים כ-ET1, NET ו-ET3. הראשון משדר בעיקר תכני בידור, השני מתמקד בחדשות והשלישי ממשיך לשדר בעיקר תכנים הקשורים לצפון יוון אך משדר לכל חלקי המדינה.

ביוני 2013 ממשלת יוון הכריזה על סגירת השידור עקב הגרעון התקציבי והודיעה כי 2,600 מעובדי התאגיד יפוטרו לאלתר. ההכרזה הגיעה חרף ביקורת על כך מצד איגוד השידור האירופי.