תאודור דרייזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תאודור דרייזר

תאודור הרמן אלברט דרייזראנגלית: Theodore Herman Albert Dreiser;‏ 27 באוגוסט 1871 - 28 בדצמבר 1945) היה סופר ועיתונאי אמריקאי. דרייזר היה חלוץ האסכולה הנאטורליסטית ונודע בתיאור דמויות, שערכן טמון לא בקוד המוסרי שלהם, אלא בנחישותן להתגבר על כל מכשול בדרכן, ובבניית מצבים ספרותיים, הדומים יותר למחקרים בטבע מאשר למעשים, שיש בהם משום בחירה אישית והכוונה.

חייו והקריירה שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרייזר נולד בטרה הוט, אינדיאנה לשרה ויוהאן פאול דרייזר, בפטיסט מחמיר. יוהאן פאול דרייזר היה מהגר גרמני ומוצאה של שרה היה בקהילת החוואים המנוניטים ששכנה סמוך לדייטון, אוהיו; משפחתה נידתה אותה עקב נישואיה לג'ון והמרת דתה לקתוליות. תאודור היה השנים-עשר בשלושה-עשר ילדים (התשיעי בין העשרה ששרדו). הפזמונאי פול דרייזר (1859-1906) היה אחיו הבכור.

בשנים 1889 - 1890 למד תאודור באוניברסיטת אינדיאנה. בשנים הבאות החל לכתוב לעיתון "שיקגו גלוב" ואחר ל"גלוב-דמוקרט" של סנט לואיס. הוא כתב כמה מאמרים על סופרים כגון נתנאל הותורן, ויליאם דין האוולס, ישראל זנגוויל וג'ון ברואוס וריאיין אנשי ציבור כמו אנדרו קרנגי, מרשל פילד, תומאס אדיסון ותיאודור תומס. ראיונות אחרים שערך כללו את ליליאן נורדיקה, אמיליה א. באר, פיליפ ארמור ואלפרד שטיגליץ. בשנת 1898 נשא לאישה את שרה וייט. השניים נפרדו בשנת 1909, אך לא התגרשו מעולם באופן רשמי.

קריירה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן הראשון של דרייזר, "האחות קרי" (1900), מביא את סיפורה של אישה צעירה, הנמלטת מחיי הכפר שבו נולדה אל הכרך (שיקגו) ושוקעת בדרך חיים נלוזה. בסרט שהבמאי ויליאם ויילר יצר על פי הספר בשנת 1952 כיכבו לורנס אוליביה וג'ניפר ג'ונס.

הרומן השני שלו, "ג'ני גרהרדט", יצא לאור בשנת 1911. רבים מן הרומנים הבאים של דרייזר עסקו באי-שוויון חברתי. הצלחתו המסחרית הראשונה הייתה "טרגדיה אמריקאית" (1925), שסרטים על פיו נוצרו בשנת 1931 וב-1951. בשנת 1892, כשהחל לעבוד כעיתונאי, "החל לתת את דעתו על פשע מסוג מסוים, שהתגלה כנפוץ מאוד בארצות הברית. נראה, שסוג פשיעה זה נובע מן העובדה, שכמעט כל אדם צעיר היה נתון לשאפתנות גוברת והולכת להגיע למעמד כלכלי וחברתי." "ציד ממון היה למחלה", שהתבטא לעתים קרובות בפשע, שהיה ייחודי לאמריקה, צורות רבות של רצח למען כסף... המאהב הצעיר והשאפתני של נערה חסרת אמצעים... [נותן עיניו] בנערה מושכת יותר, שיש לה כסף או עמדה בחברה... לא תמיד התאפשר לו להשתחרר בנקל מן הנערה הראשונה." דרייזר אסף, לדבריו, סיפורים כאלה מדי שנה בין 1895 ל-1935. מקרה הרצח של אייוויס לינל בשנת 1911 בידי קלרנס ריצ'סון עניין אותו במיוחד. בשנת 1919 היה רצח זה הבסיס לאחד משני רומנים נפרדים שדרייזר החל לכתוב. הרצח של גרייס בראון בידי צ'סטר ג'ילט היווה לבסוף את הבסיס ל"טרגדיה אמריקאית".

עטיפת ההוצאה המקורית של "טרגדיה אמריקאית" משנת 1926

דרייזר נודע בעיקר כמחבר רומנים, אך בשנת 1918 הוציא לאור קובץ ראשון של סיפורים קצרים, "חופשי וסיפורים אחרים". הקובץ כלל 9 סיפורים.

ספריו האחרים הם "הגאון" ו"טרילוגיית תשוקה" (רומן בשלושה חלקים על חייו הייחודיים של איל החשמליות של שיקגו צ'ארלס טייסון ירקס, הכולל את הספרים "איש הכספים" (1912), "הטיטאן" (1914) ו"הסטואיקן"). האחרון יצא לאור לאחר מות הסופר, בשנת 1947.

מעורבות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרייזר היה מעורב בכמה מערכות נגד עוול חברתי, בהן מעשה הלינץ' בפרנק ליטל, אחד המנהיגים של "פועלי התעשייה בעולם", פרשת סאקו וונצטי, גירושה של אמה גולדמן והרשעתו של מנהיג האיגוד המקצועי טום מוני.

דרייזר, סוציאליסט מושבע, כתב כמה ספרי עיון בנושאים פוליטיים, בהם "דרייזר מתבונן ברוסיה" (1928), תולדת ביקורו בברית המועצות בשנת 1927, "אמריקה הטראגית" (1931) ו"אמריקה ראויה להצלה" (1941). הוא צפה קפיטליזם וסדר עולמי עתידי, בדגש על תכתיב צבאי-אמריקאי, ובשל חזונו זה, יחד עם הביקורת החריפה שמתח עליו, היה לצנינים בעיני אנשי ממשל ונושאי משרות בכירות. דרייזר מת ב-28 בדצמבר 1945 בהוליווד, בן 74.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אחות קרי" (1900) (Sister Carrie)
  • "ג'ני גרהרדט", (Jennie Gerhardt (1911) עברית בהוצאת זלקוביץ, 1954, תרגום א. כרמלי
  • "הגאון" (The Genius) (1915), עברית בהוצאת זלקוביץ
  • "טרגדיה אמריקאית" (An American Tragedy) (1925) עברית: הוצאת עידית, 1955? תרגום אברהם אהרוני; "מועדון הספר הטוב", הוצאת מזרחי, 1960.
  • "איש הכספים" (The Financier) (1912), הוצאת עידית 1955

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cassuto, Leonard and Clare Virginia Eby, eds. The Cambridge Companion to Theodore Dreiser. Cambridge: Cambridge University Press, 2004.
  • Loving, Jerome. The Last Titan: A Life of Theodore Dreiser. Berkeley: University of California Press, 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

*DreiserWebSource at University of Pennsylvania Library, Philadelphia, Pennsylvania