תאומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תאומים בציור של קארל היינריך בראנדט משנת 1785
בימין התמונה, ברברה וג'נה, בנותיו התאומות הבלתי זהות של נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' ווקר בוש. בשמאל התמונה לורה בוש, רעייתו של בוש

תאומים הם אחים אשר נולדו באותה לידה, ויכולים להיות מזוויג זהה או שונה. השכיחות העולמית הכוללת ללידת תאומים הייתה בעבר כ-1 מתוך 88 לידות, אולם בעקבות טיפולי הפריון הוא עלה ליותר משיעור כפול והיום הוא בערך 1 ל-40 לידות.

סוגי תאומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאומים זהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאומים זהים הם תוצאה של התחלקות הביצית המופרית, המהווה את העובר הראשוני, לשניים (או ליותר). הסיבה המדויקת להתחלקות אינה ברורה. שני גושי התאים הופכים לשני עוברים הגדלים באותו רחם (אך לכל אחד חבל טבור משלו).

ככל שהתחלקות הביצית המופרית מתרחשת מאוחר יותר, כך חולקים העוברים ביניהם יותר "משאבים" בזמן ההיריון. אם הביצית המופרית מתחלקת לשניים ב-3 הימים הראשונים שלאחר ההפריה, נוצרים תאומים זהים שלכל אחד מהם שלייה משלו ושק היריון משלו. אם החלוקה מתרחשת בין היום השלישי לשמיני לאחר ההפריה (אצל כ-75% מהתאומים הזהים), נוצרים עוברים שלכל אחד מהם שק היריון משלו, אך יש להם שלייה משותפת. אם החלוקה מתרחשת בין היום השמיני ליום ה-12 לאחר ההפריה, נוצרים עוברים שלהם שק היריון אחד ושלייה משותפת, וזהו המצב הנדיר ביותר מבין השלושה.

לתאומים זהים מטען גנטי זהה (אם כי יש ביניהם הבדלים מסוימים, למשל בטביעות האצבעות) ועל כן הם תמיד מאותו הזוויג, אולם הם אינם בהכרח זהים באופיים. עם זאת, מחקרים הוכיחו כי תאומים זהים אשר גדלו בנפרד היו דומים זה לזה בתכונותיהם, במחוותיהם ובתחומי העניין שלהם. ממצאים אלה תומכים בתאוריה כי לרובן של התכונות האנושיות קיים גורם גנטי. מבחינה גנטית ילדיהם של תאומים זהים הם למעשה אחים למחצה ולא בני דודים רגילים.

תאומי ראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאומי ראי הם תאומים בעלי מאפיינים הפוכים, כגון: האחד מהם ימני והשני שמאלי, כיוון צמיחת השיער הוא הפוך, צמיחת שן ראשונה בצדדים הפוכים ומראה אסימטרי. על פי ההערכות מצב זה נובע מהתחלקות מאוחרת של הביצית המופרית – בין היום התשיעי ליום ה-12 לאחר ההפריה‏[1]. במקרים נדירים, אחד מתאומי הראי לוקה בתסמונת סיטוס אינברסוס שבה כל האיברים הפנימיים נמצאים בצד ההפוך של הגוף – החדר השמאלי של הלב נמצא בצד ימין וכו'.‏‏‏[2]

מקובל ששכיחות תאומי הראי הוא כ-25% מהתאומים הזהים‏[1] ושהתופעה אינה מופיעה כלל בתאומי אחווה. אולם היו שטענו לשיעור נמוך יותר (10-15%) של תאומי ראי בקרב תאומים זהים ולהמצאות תאומי ראי בקרב תאומי אחווה‏[3]. לעומת זאת, היו שטענו לזיהוי באמצעים וטוגרפיים של תכונות ראי במעל 50% ממדגם של תאומים זהים‏[4].

תאומי אחווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאומים אחאים בני שבועיים, ישנים

תאומי אחווה, הנקראים גם "תאומים אחים", "תאומים אחאים" ו"תאומים לא זהים" הם תוצאה של הפריית שתי ביציות שונות על ידי שני תאי זרע שונים, באותו הזמן. לפיכך תאומים אלה הם אחים רגילים לכל דבר, מלבד העובדה שהם בני אותו גיל. כלומר, המטען הגנטי שלהם אינו זהה ולמעשה הם אינם דומים זה לזה יותר מאחים רגילים. הם יכולים להיות מאותו זוויג או ממינים שונים.

תאומים זהים למחצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים נדירים יוולדו שני תינוקות שלהם מטען גנטי זהה מצד האם, ושונה מצד האב. הסיבה לכך אינה ידועה במלואה. שני זרעונים עשויים להפרות ביצית אחת שהתחלקה, או את הביצית ואת הגופיף המקוטב.

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנות ה-60 של המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-19 רב הדווחים במדינות המערב על שכיחות של לידת תאומים נעו בין 1 ל 80 לידות עד 1 ל-90 לידות והשיעור נשאר יציב משנה לשנה‏[5][6]. שיעורים אלו נשארו יחסית יציבים עד סביבות שנת 1960‏[7].

שיעורים אלו היו תקפים לאוכלוסייה הלבנה, אולם בקרב נשות המזרח הרחוק היה השיעור כ-8 ל-1000 ואצל נשים שחורות כ-16 ל-1000‏[8].

שיעור הלידות של תאומים עולה באופן כללי עם גיל האם וגיל האב. השיעור היה רק 5.7 לנשים מתחת לגיל 20, עלה עם הגיל עד ל-18.1 לנשים בגילאי 34-39 וירד ל-8.8 לנשים מעל גיל 45‏[9]. כן עולה שיעור לידות התאומים עם מספר הלידות של האם. תזונה לקויה מביאה לירידה חדה בשיעור לידות התאומים‏[10].

משנות ה-60 של המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1960 עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 נרשמה ירידה בשיעור לידות התאומים במדינות המפותחות‏[11]. היו ששיערו שהסיבה היא ירידה באיכות הזרע, זיהום הסביבה, או השימוש בגלולה למניעת היריון, אולם הסיבה המדויקת אינה ידועה‏[12].

החל מסביבות 1980, ובארצות הברית אף משנות ה-70, חלה עלייה גדולה בשיעור לידות התאומים. בשנים 1970-1980 היה שיעור לידות התאומים בארצות הברית כ-18 ל-1000 לידות ובשנת 1998 הגיע השיעור לכ-28 ל-1000 לידות‏[13]. בנוסף לשימוש בטיפולי פריון, מיוחסת העלייה בשיעור לידות התאומים לעלייה בגיל האם בעת הלידה‏[14].

תאומים זהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור הלידות של תאומים זהים היה יציב ביותר מסביב לעולם ועמד על 3.5-4 לידות ל-1000, כשליש מלידות התאומים במערב. עד שנות ה-80 של המאה ה-20 ההנחה הייתה שהריון של תאומים זהים הוא אירוע אקראי שאינו תלוי בגזע, גיל וגורמים סביבתיים. אולם בשנות ה-80 התברר ששיעור לידות התאומים הזהים היה פי 2.5 אצל נשים שעברו טיפולים לעידוד ביוץ. כן נמצא שיעור גבוה בהרבה של לידת תאומים זהים אצל אמהות שהיו בעצמן תאומות זהות‏[12].

תאומי אחווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנטייה להיריון של תאומי אחווה יש בסיס תורשתי - ישנן נשים בעלות נטייה תורשתית לשחרר יותר מביצית אחת בעת המחזור החודשי.

בעיות בהיריון תאומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאומים כפי שנצפו בבדיקת אולטרה סאונד להיריון

סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שהמקום ברחם האשה הוא מוגבל, בהיריון תאומים הסיכון ללידה מוקדמת הינו גדול הרבה יותר מאשר בהיריון יחידאי (היריון של עובר אחד). היריון תאומים ממוצע נמשך בין 34 ל-36 שבועות.

היריון תאומים נחשב תמיד להיריון בסיכון, וישנן בעיות מסוימות הייחודיות לו:

תסמונת התאום הנעלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעתם של חוקרים רבים[דרוש מקור], אחד מתוך כל שמונה הריונות מתחיל כהיריון תאומים, אולם רק אחד העוברים שורד ומגיע ללידה עצמה, שכן השני אינו מצליח להתפתח ובמקום זאת נספג בגוף האשה בשלב מוקדם מאוד בהיריון ואינו מאותר כלל, ועל כן לרוב האשה אף אינה יודעת שהרתה תאומים. מצב זה ידוע כ"תסמונת התאום הנעלם". יש מקרים בהם תאי התאום אף נשארים בגוף התאום השני, מצב העלול לגרום בעיות לתאום הנולד.

תאומים סיאמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תאומים סיאמיים

אם החלוקה של הביצית המופרית מתרחשת אחרי היום ה-12 שלאחר ההפריה, ההפרדה בין חלקיה אינה שלמה, ונוצרים תאומים המחוברים זה לזה באיבר כלשהו בגופם - תאומים סיאמיים. כיום מבצעים לרוב ניתוחים בתאומים כאלה במטרה להפרידם. ניתוחים אלה עלולים להיות מסובכים מאוד אם האיבר המשותף הוא איבר פנימי מרכזי, כמו המוח, הלב או הכבד.

תסמונת מעבר דם בין העוברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תסמונת מעבר דם בין עוברים

במקרה של תאומים החולקים את אותה השליה, קיים סיכון מוגבר לתסמונת מעבר דם בין העוברים, אשר עלולה לגרום למות התאומים.

התמודדות עם גידול תאומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל

בגידול תאומים מצויים קשיים רבים: היכולת להקדיש לכל ילד בנפרד את תשומת הלב הראויה לו, תחרותיות וקנאה בגלל הקרבה בגיל ועוד. ולכך נוספים גם קשיי ההתפתחות של התאומים עצמם. מחקר שבדק את כישוריהם החברתיים של תאומים (Mower 1954) מצא שלתאומים יש נטייה להתחבר עם אותם חברים. כמו כן גם נמצא שתאומים מרגישים חובה מסוימת להישאר קרובים. במחקר אחר שנערך (Pire 1966) נמצא כי חבריהם של תאומים שהתבקשו להתייחס לכל אחד מהתאומים באופן נפרד לא הצליחו לעשות זאת. במחקר שנערך בישראל נמצא שהקשרים הבין אישיים שתאומים יוצרים עם חבריהם פחות אינטימיים לעומת הקשרים הבין אישיים של ילדים יחידים. מן המחקרים הללו ניתן לראות שתופעה המאפיינת תאומים היא תלות חזקה מאוד באח התאום עד כדי חוסר יכולת ליצור קשרים עם אנשים אחרים. הדימוי העצמי שלהם הופך להיות חצי משלם כאילו הם יחידה אחת שלאיש מהם אין זכות קיום נפרדת. קושי נוסף שתאומים נתקלים בו הוא התפתחות השפה. במחקר שנעשה (Day 1932) נמצאה נחיתות לשונית ברורה של תאומים לעומת ילדים יחידים. נחיתות זו יכולה להיות מוסברת על ידי כך שלידת תאומים היא הרבה יותר מסובכת ולכן תאומים רבים נולדים קטנים, חלשים עם סבירות גבוהה למומים. עם זאת קיימים מקורות אפשריים נוספים לקשיי ההתפתחות של תאומים:

1.התייחסות הורה לטמפרמנט התינוק: טמפרמנט-כל ילד מגיע מרחם אמו כשהוא מצויד במכלול של תכונות טמפרמנטיות הנמצאות באטרקציה מתמדת עם הסביבה בתוכה הוא גדל. לסביבה השפעה מכרעת על ההתנהגות של התינוק ועל תכונות ההתנהגות שיפתח בעתיד. הטמפרמנט של כל ילד מסייע בבניית הנפרדות הפסיכולוגית מן הרגע הראשון וכך מתאפשרת בניית סביבה טיפולית שונה ומובחנת לכל אחד מהם. אולם, בזיהוי הטמפרמנט של כל אחד מהתאומים מן הרגע הראשון יש גם חסרון: האם, שלה תכונות טמפרמנט משלה יכולה מן הרגע הראשון לחוש בנוח עם תאום אחד הדומה לה בתכונות אלה ומצוקה עם זה השונה ממנה. תפיסה זו עלולה ליצור הבחנה קטלנית של תינוק "טוב" ותינוק "רע".

2.אפקט הזוגיות - על פי הפסיכולוג האיטלקי זאזו, פיגור ההתפתחות המוטורית של תאומים (קשיי השפה) מקורם אינו בסיבוכי היריון ולידה אלא במצב שנוצר אחר כך. זאזו תיאר מצב תיאומי זוגי בו הזהות של התאומים מבוטלת ונוצרת זהות אחת מורחבת. מבנה זה יוצר תלות הדדית של שתי ישויות שהן בעצם בכלל נפרדות. יכולתם של התאומים להיעזר זה בזה (הם מכירים אחד את השני באופן הטוב ביותר) מניעה אותם להישאר בתוך עצמם ולהיות מבודדים מסביבתם. הם אינם לומדים באופן נפרד להתמודד עם העולם בצורה עצמאית וקיומם כשני אנשים עצמאיים נהרס. בתור צוות יעיל הם מחלקים בינם תפקידים וכך איש מהם לא יזכה לנצל או להתנסות בדברים שאחיו ממונה עליהם. הבידוד מצמצם את החשיפה לגירויים ואת המוטיבאציה לחקור את הסביבה וכך התפתחות השפה, האינטליגנציה והכישורים החברתיים נפגעת. במצב זה הם נתקלים גם בקשיים במישור הרגשי: תלות קיצונית, קשיי פרידה וכדומה.

3.בעיית המובדלות - כל אדם עובר בחייו שלב בו קיומו מתאפשר אך ורק מתוך יחידה זוגית. הדוגמה הברורה לכך היא בערכת היחסים של תינוק ואם בה לתינוק יש תלות מוחלטת באם. עם זאת כאשר התינוק גדל התלות באם פוחתת היחידה הזוגית הראשונית מתפרקת והתינוק גדל לאדם עצמאי ובריא. כל עוד המערכת הזוגית תמשיך להתקיים הילד יהפוך חלש, תלותי וחסר אונים. הקשר הזוגי הפך מחיוני לחונק. מצב בו הילד הוא אדם בריא ועצמאי שהשתחרר מהיחידה הזוגית נקרא מובדלות. המצב ההפוך בו לילד אין קיום נפרד נקרא חוסר מבודלות. אצל תאומים היווצרות המובדלות נתקלת בקושי כפול: גם הצורך להיפרד מאמם וגם הצורך להיפרד מאחיהם התאום. נוכחותו המתמדת של אחר בן אותו גיל שעמו עוברים את אותן המטלות ההתפתחותיות הוא מאפיין ייחודי למצב התאומות. עקב התנאים בגידול תאומים התאומים נשארים לעתים קרובות זה בקרבתו של זה וכך הופכים לחלק בלתי נפרד מסביבתו האינטימית של השני. בד בבד האם נמצאת בקונפליקט תמידי בין דרישות התינוק לבין דרישות חיצוניות כמו העבודה וכד. היא נתקלת בקושי כמותי-לחלק את הטיפול באופן שווה לשני ילדים ובקושי איכותי-יצירת מערכת יחסים נפרדת עם כל אחד מהתאומים ויכולת להיות קשובה בכל זמן שנדרש למצוקותיו של התינוק וכך כל אחד מהתאומים מספק לאחיו צרכים חליפיים שהאם אינה מסוגלת להעניק. נוצר מצב בו התאום רוצה להתאחד עם האובייקט (במקרה זה מדובר על התאום) שגורם לו הנאה וסיפוק. ההזדהות מביאה למצב בו ייצוג העצמי והאובייקט קשורים זה בזה. המיזוג גורם לתאומים לראות את עצמם כחלקים בלתי נפרדים של יחידה שאיננה ניתנת לחלוקה. דבר נוסף העלול להקשות על התאומים לפתח ישות נפרדת הוא ארגון תור הטיפול וההתפנות לכל אחד מהילדים על ידי ההורים. ארגון טכני וחלוקה שוויונית-מכנית מחזקים את התפיסה שכל תאום הוא חצי משלם ולכן מקבל בדיוק חצי מזמן ההורה. כאשר התאומים עדים למפגש האינטימי של ההורה עם התאום השני הם הופכים מודעים לעובדה שבהמשך יגיע גם הזמן שלהם. לכן התור הוא דרך לבניית נפרדות בין כל הורה לתאום אך בנוכחות התאום השני.כך התאומים לומדים להכיר בנבדלות שבינם אך עדיין לא להתכחש לקשר התאומי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רונית פלוטניק, שנינו ביחד וכל אחד לחוד. חולון: הוצאת יסוד (2003).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Zhou JY, Pu JL, Chen S, Hong Y, Ling CH, Zhang JM. Mirror-Image Arachnoid Cysts in a Pair of Monozygotic Twins: A Case Report and Review of the Literature. Int J Med Sci 2011; 8(5):402-405.
  2. ^ Int J Paediatr Dent. 1997 Sep;7(3):177-84. Mesiodentes in twins: a case report and a review of the literature. Seddon RP, Johnstone SC, Smith PB.
  3. ^ Roger E. Stevenson‏, Judith G. Hall, Human Malformations And Related Anomalies, Oxford University Press, 2006, page 1404
  4. ^ Isaac Blickstein Louis G. Keith, Multiple Pregnancy, Taylor & Francis, March 2005, pages 277-285
  5. ^ Annals of British Legislation: Digest of blue books, Vol. 4, 1868, page 291
  6. ^ Encyclopaedia Londinensis, Vol. 18, 1821, Parturition, page 680
  7. ^ ראו למשל: חרות מציעה ביטוח מובטלים ואשפוז חינם לכל יולדת, חרות, 14 ביוני 1955
    יוסף לפידזכתה בביטוח נגד תאומים, מעריב, 3 במרץ 1958
  8. ^ Stephen Tong, Roger T.Short, Dizygotic twinning as a measure of human fertility, Human Reproduction, Vol. 13, No. 1, 1998, page 95. יש לשים לב שהנתונים במאמר הם לתאומים לא זהים ועליהם הוספנו את שיעור התאומים הזהים של 4 ל-1000
  9. ^ Birth, stillbirth, and infant mortality statistics for the birth registration area of the United States, U.S. Govt. Print. Off., 1929, pages 19-21
  10. ^ Stephen Tong, Roger T.Short, Dizygotic twinning as a measure of human fertility, Human Reproduction, Vol. 13, No. 1, 1998, page 95
  11. ^ ניתן לראות כאן את השיעורים הנמוכים יותר באמצע שנות ה-60: Henry S. Shryock‏, Jacob S. Siegel,‏ Elizabeth A. Larmon,The methods and materials of demography, Vol. 1, 1980, page 480
  12. ^ 12.0 12.1 Stephen Tong, Roger T.Short, Dizygotic twinning as a measure of human fertility, Human Reproduction, Vol. 13, No. 1, 1998, page 96
  13. ^ Trends in twins and triplet births 1980-97, September 14, 1999
  14. ^ Roger E. Stevenson‏, Judith G. Hall, Human Malformations And Related Anomalies, Oxford University Press, 2006, page 1382