תאומים
ערך זה עוסק בתאומים באדם. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תאומים (פירושונים).
תאומים הם אחים אשר נולדו באותה לידה, ויכולים להיות מזוויג זהה או שונה. השכיחות העולמית הכוללת ללידת תאומים היא כ-1 מתוך 90 לידות (1.1%).
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי תאומים
[עריכה] תאומים זהים
תאומים זהים הם תוצאה של התחלקות הביצית המופרית, המהווה את העובר הראשוני, לשניים (או ליותר). כך נוצר מצב שבו לשני יצורים נפרדים יש מטען גנטי זהה (אם כי יש ביניהם הבדלים מסוימים, למשל בטביעות האצבעות). מבחינה גנטית ילדיהם של תאומים זהים הם למעשה אחים למחצה ולא בני דודים רגילים.
הנטייה לתופעה זו אינה עוברת בתורשה, והתופעה מתרחשת בשכיחות של 3 ל-1000 לידות, ללא קשר לרקע אתני. הסיבה המדויקת להתחלקות אינה ברורה. שני גושי התאים הופכים לשני עוברים הגדלים באותו רחם (אך לכל אחד חבל טבור משלו).
ככל שהתחלקות הביצית המופרית מתרחשת מאוחר יותר, כך חולקים העוברים ביניהם יותר "משאבים" בזמן ההיריון. אם הביצית המופרית מתחלקת לשניים ב-3 הימים הראשונים שלאחר ההפריה, נוצרים תאומים זהים שלכל אחד מהם שלייה משלו ושק היריון משלו. אם החלוקה מתרחשת בין היום השלישי לשמיני לאחר ההפריה (אצל כ-75% מהתאומים הזהים), נוצרים עוברים שלכל אחד מהם שק היריון משלו, אך יש להם שלייה משותפת. אם החלוקה מתרחשת בין היום השמיני ליום ה-12 לאחר ההפריה, נוצרים עוברים שלהם שק היריון אחד ושלייה משותפת, וזהו המצב הנדיר ביותר מבין השלושה.
לתאומים זהים יש מטען גנטי זהה לחלוטין, ועל כן הם תמיד מאותו הזוויג, אולם הם אינם בהכרח זהים באופיים. עם זאת, מחקרים הוכיחו כי תאומים זהים אשר גדלו בנפרד היו דומים זה לזה בתכונותיהם, במחוותיהם ובתחומי העניין שלהם. ממצאים אלה תומכים בתאוריה כי לרובן של התכונות האנושיות קיים גורם גנטי.
[עריכה] תאומי ראי
כ-25% מהתאומים הזהים הם "תאומי ראי".[דרוש מקור] אלה הם תאומים זהים בעלי מאפיינים הפוכים, כגון: האחד מהם ימני והשני שמאלי, כיוון צמיחת השיער הוא הפוך, ועוד. מצב זה נובע מהתחלקות מאוחרת של הביצית המופרית – בין היום התשיעי ליום ה-12 לאחר ההפריה. במקרים נדירים, אחד מתאומי הראי לוקה בתסמונת סיטוס אינברסוס שבה כל האיברים הפנימיים נמצאים בצד ההפוך של הגוף – החדר השמאלי של הלב נמצא בצד ימין וכו'.[1]
[עריכה] תאומי אחווה
תאומי אחווה, הנקראים גם "תאומים אחים", "תאומים אחאים" ו"תאומים לא זהים" הם תוצאה של הפריית שתי ביציות שונות על ידי שני תאי זרע שונים, באותו הזמן. לפיכך תאומים אלה הם אחים רגילים לכל דבר, מלבד העובדה שהם בני אותו גיל. כלומר, המטען הגנטי שלהם אינו זהה ולמעשה הם אינם דומים זה לזה יותר מאחים רגילים. הם יכולים להיות מאותו זוויג או ממינים שונים.
לנטייה להיריון של תאומי אחווה יש בסיס תורשתי- ישנן נשים בעלות נטייה תורשתית לשחרר יותר מביצית אחת בעת המחזור החודשי (לגבר אין השפעה על היווצרותם של התאומים). שכיחותם של הריונות תאומי אחווה נעה בין 6 לכל אלף לידות ביפן, ועד 14 לכל אלף לידות במדינות מסוימות באפריקה.
לנשים מבוגרות יותר יש סיכוי רב יותר להרות תאומי אחווה, בעיקר לאחר גיל 35.
[עריכה] בעיות בהיריון תאומים
[עריכה] סיכון
מכיוון שהמקום ברחם האשה הוא מוגבל, בהיריון תאומים הסיכון ללידה מוקדמת הינו גדול הרבה יותר מאשר בהיריון יחידאי (היריון של עובר אחד). היריון תאומים ממוצע נמשך בין 34 ל-36 שבועות.
היריון תאומים נחשב תמיד להיריון בסיכון, וישנן בעיות מסוימות הייחודיות לו:
[עריכה] תסמונת התאום הנעלם
לדעתם של חוקרים רבים[דרוש מקור], אחד מתוך כל שמונה הריונות מתחיל כהיריון תאומים, אולם רק אחד העוברים שורד ומגיע ללידה עצמה, שכן השני אינו מצליח להתפתח ובמקום זאת נספג בגוף האשה בשלב מוקדם מאוד בהיריון ואינו מאותר כלל, ועל כן לרוב האשה אף אינה יודעת שהרתה תאומים. מצב זה ידוע כ"תסמונת התאום הנעלם". יש מקרים בהם תאי התאום אף נשארים בגוף התאום השני, מצב העלול לגרום בעיות לתאום הנולד.
[עריכה] תאומים סיאמיים
 |
ערך מורחב – תאומים סיאמיים |
אם החלוקה של הביצית המופרית מתרחשת אחרי היום ה-12 שלאחר ההפריה, ההפרדה בין חלקיה אינה שלמה, ונוצרים תאומים המחוברים זה לזה באיבר כלשהו בגופם - תאומים סיאמיים. כיום מבצעים לרוב ניתוחים בתאומים כאלה במטרה להפרידם. ניתוחים אלה עלולים להיות מסובכים מאוד אם האיבר המשותף הוא איבר פנימי מרכזי, כמו המוח, הלב או הכבד.
[עריכה] תסמונת מעבר דם בין העוברים
|
|
ערך מורחב – תסמונת מעבר דם בין עוברים |
במקרה של תאומים החולקים את אותה השליה, קיים סיכון מוגבר לתסמונת מעבר דם בין העוברים, אשר עלולה לגרום למות התאומים.
[עריכה] התמודדות עם גידול תאומים
פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולשכתב אותו.
[עריכה] סיטואציית התאומים וייחודה:
תאומים הם שני ילדים שנולדו לאותה אם בהיריון אחד. מקובל להבחין בין שני סוגי תאומים: תאומים זהים שהם שני בני אדם הזהים זה לזה מבחינה גנטית ולפיכך תמיד יהיו בני אותו המין , ותאומים לא זהים שיכולים להיות בני אותו המין וגם בעלי מין שונה, ומבחינה גנטית הם כמו אחים רגילים. תאומים מסוג זה שהם בני אותו המין נקראים תאומי אחווה וכאלה שהם בן ובת נקראים תאומים שוני מין. כל יילוד,כבר ברגע היוולדו הוא אדם בעל זיכרונות אודות העולם הפנימי רחמי אותו חווה טרם הלידה. זיכרונות אלה הם הגרעין לקיומו של "עצמי" שהוא הבסיס להתפתחות העצמי הבוגר בהמשך החיים. לזיכרונות מן הרחם משמעות יתרה על הקשר התאומי. כבר ברחם אימם עסוקים התאומים בהטמעת התחושות והחוויות שהסביבה התוך רחמית מספקת להם והטמעת התחושות והחוויות שמספקת להם נוכחות עוברית נוספת שהיא: אחיהם התאום. כך נוצר תהליך מתמשך של קליטה והפנמה בזיכרון חושי של האחד את נכחותו של השני. זיכרון זה הוא חלק מרכזי מגרעין העצמי של הפעוט וכן חלק מהזיכרונות הלא מודעים שלו כאדם בוגר. חלקו של זיכרון זה הן בגרעין והן בלא מודע של התינוק ניתנים לחיזוק או למיתון לפי התנהגותה של הסביבה עם הקשר התאומי. עוברים שבדיוק נולדו הם בעלי מערכת חושניות שככל שהעובר גדל הן הופכות ליותר ערניות לעולם הפנימי והחיצוני. בהעדר התערבות יחזרו התאומים אל הקשר הראשוני שהוא החזק מכל ויפתחו אותו לכדי קשר על חושי. הפתרון: שמירה על קשר ומגע תאומי בד בבד עם בנייה של חוויות הנפרדות זה מזה. הנפרדות הפסיכולוגית היא היכולת של ההורה ללמד את ילדו התאום כי בתוך המערכת התאומית לכל אחד מהם יש גם ישות נפרדת וייחודית.
[עריכה] קשיי התאומים ומקורם:
.בגידול תאומים מצויים קשיים רבים: היכולת להקדיש לכל ילד שנפרד את תשומת הלב הראויה לו,תחרותיות וקנאה בגלל הקרבה בגיל ועוד. ולכך נוספים גם קשיי ההתפתחות של התאומים עצמם. מחקר שבדק את כישוריהם החברתיים של תאומים (Mower 1954 מצא שלתאומים יש נטייה להתחבר עם אותם חברים. כמו כן גם נמצא שתאומים מרגישים חובה מסוימת להישאר קרובים. במחקר אחר שנערך (Pire 1966 נמצא כי חבריהם של תאומים שתבקשו להתייחס לכל אחד מהתאומים באופן נפרד לא הצליחו לעשות זאת. במחקר שנערך בישראל נמצא שהקשרים הבין אישיים שתאומים יוצרים עם חבריהם פחות אינטימיים לעומת הקשרים הבין אישיים של ילדים יחידים. מן המחקרים הללו ניתן לראות שתופעה המאפיינת תאומים היא תלות חזקה מאוד באח התאום עד כדי חוסר יכולת ליצור קשרים עם אנשים אחרים. הדימוי העצמי שלהם הופך להיות חצי משלם כאילו הם יחידה אחת שלאיש מהם אין זכות קיום נפרדת. קושי נוסף שתאומים נתקלים בו הוא התפתחות השפה. במחקר שנעשה (Day 1932 נמצאה נחיתות לשונית ברורה של תאומים לעומת ילדים יחידים. נחיתות זו יכולה להיות מוסברת על ידי כך שלידת תאומים היא הרבה יותר מסובכת ולכן תאומים רבים נולדים קטנים, חלשים עם סבירות גבוהה למומים. עם זאת קיימים מקורות אפשריים נוספים לקשיי ההתפתחות של תאומים:
1.התייחסות הורה לטמפרמנט התינוק: טמפרמנט-כל ילד מגיע מרחם אמו כשהוא מצויד במכלול של תכונות טמפרמנטיות הנמצאות באטרקציה מתמדת עם הסביבה בתוכה הוא גדל. לסביבה השפעה מכרעת על ההתנהגות של התינוק ועל תכונות ההתנהגות שיפתח בעתיד. הטמפרמנט של כל ילד מסייע בבניית הנפרדות הפסיכולוגית מן הרגע הראשון וכך מתאפשרת בניית סביבה טיפולית שונה ומובחנת לכל אחד מהם. אולם, בזיהוי הטמפרמנט של כל אחד מהתאומים מן הרגע הראשון יש גם חסרון:האם,שלה תכונות טמפרמנט משלה יכולה מן הרגע הראשון לחוש בנוח עם תאום אחד הדומה לה בתכונות אלה ומצוקה עם זה השונה ממנה. תפיסה זו עלולה ליצור הבחנה קטלנית של תינוק "טוב" ותינוק "רע".
2.אפקט הזוגיות-על פי הפסיכולוג האיטלקי זאזו פיגור ההתפתחות המוטורית של תאומים (קשיי השפה) מקורם אינו בסיבוכי היריון ולידה אלא במצב שנוצר אחר כך. זאזו תיאר מצב תיאומי זוגי בו הזהות של התאומים מבוטלת ונוצרת זהות אחת מורחבת. מבנה זה יוצר תלות הדדית של שתי ישויות שהן בעצם בכלל נפרדות. יכולתם של התאומים להיעזר זה בזה (הם מכירים אחד את השני באופן הטוב ביותר) מניעה אותם להישאר בתוך עצמם ולהיות מבודדים מסביבתם. הם אינם לומדים באופן נפרד להתמודד עם העולם בצורה עצמאית וקיומם כשני אנשים עצמאיים נהרס. בתור צוות יעיל הם מחלקים בינם תפקידים וכך איש מהם לא יזכה לנצל או להתנסות בדברים שאחיו ממונה עליהם. הבידוד מצמצם את החשיפה לגירויים ואת המוטיבאציה לחקור את הסביבה וכך התפתחות השפה, האינטליגנציה והכישורים החברתיים נפגעת. במצב זה הם נתקלים גם בקשיים במישור הרגשי: תלות קיצונית, קשיי פרידה וכדומה.
3.בעיית המובדלות-כל אדם עובר בחייו שלב בו קיומו מתאפשר אך ורק מתוך יחידה זוגית. הדוגמא הברורה לכך היא בערכת היחסים של תינוק ואם בה לתינוק יש תלות מוחלטת באם. עם זאת כאשר התינוק גדל התלות באם פוחתת היחידה הזוגית הראשונית מתפרקת והתינוק גדל לאדם עצמאי ובריא. כל עוד המערכת הזוגית תמשיך להתקיים הילד יהפוך חלש, תלותי וחסר אונים. הקשר הזוגי הפך מחיוני לחונק. מצב בו הילד הוא אדם בריא ועצמאי שהשתחרר מהיחידה הזוגית נקרא מובדלות. המצב ההפוך בו לילד אין קיום נפרד נקרא חוסר מבודלות. אצל תאומים היווצרות המובדלות נתקלת בקושי כפול: גם הצורך להיפרד מאמם וגם הצורך להיפרד מאחיהם התאום. נוכחותו המתמדת של אחר בן אותו גיל שעמו עוברים את אותן המטלות ההתפתחותיות הוא מאפיין ייחודי למצב התאומות. עקב התנאים בגידול תאומים התאומים נשארים לעיתים קרובות זה בקרבתו של זה וכך הופכים לחלק בלתי נפרד מסביבתו האינטימית של השני. בד בבד האם נמצאת בקונפליקט תמידי בין דרישות התינוק לבין דרישות חיצוניות כמו העבודה וכד. היא נתקלת בקושי כמותי-לחלק את הטיפול באופן שווה לשני ילדים ובקושי איכותי-יצירת מערכת יחסים נפרדת עם כל אחד מהתאומים ויכולת להיות קשובה בכל זמן שנדרש למצוקותיו של התינוק וכך כל אחד מהתאומים מספק לאחיו צרכים חליפיים שהאם אינה מסוגלת להעניק. נוצר מצב בו התאום רוצה להתאחד עם האובייקט (במקרה זה מדובר על התאום) שגורם לו הנאה וסיפוק. ההזדהות מביאה למצב בו ייצוג העצמי והאובייקט קשורים זה בזה. המיזוג גורם לתאומים לראות את עצמם כחלקים בלתי נפרדים של יחידה שאיננה ניתנת לחלוקה. דבר נוסף העלול להקשות על התאומים לפתח ישות נפרדת הוא ארגון תור הטיפול וההתפנות לכל אחד מהילדים על ידי ההורים. ארגון טכני וחלוקה שוויונית-מכאנית מחזקים את התפיסה שכל תאום הוא חצי משלם ולכן מקבל בדיוק חצי מזמן ההורה. כאשר התאומים עדים למפגש האינטימי של ההורה עם התאום השני הם הופכים מודעים לעובדה שבהמשך יגיע גם הזמן שלהם. לכן התור הוא דרך לבניית נפרדות בין כל הורה לתאום אך בנוכחות התאום השני.כך התאומים לומדים להכיר בנבדלות שבינם אך עדיין לא להתכחש לקשר התאומי.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר תאומים
- לין גרנרוט-קפלן, מתפתחים ביחד, באתר ynet, 10 ביוני 2010
[עריכה] לקריאה נוספת
רונית פלוטניק, שנינו ביחד וכל אחד לחוד. חולון: הוצאת יסוד (2003).
