תאונת המכרה בצ'ילה (2010)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ניסיונות החילוץ ב-10 באוגוסט 2010 במכרה סן חוזה בקרבת קופיאפו בצפון צ'ילה

תאונת המכרה בצ'ילה התרחשה ב-5 באוגוסט 2010 במכרה סן חוסה, מכרה נחושת-זהב בקרבת העיר קופיאפו שבצפון צ'ילה. התאונה התרחשה בעקבות התמוטטות סלעים בהיקף של מאות טונות וגרמה ללכידתם של 33 כורים בעומק המכרה. הקשר הראשוני עם הכורים הלכודים נוצר רק כעבור 17 ימים מקריסת המכרה והחלו מאמצים לשחררם. כל הכורים חולצו בשלום ב-13 באוקטובר 2010 באמצעות התקן חילוץ מיוחד שנבנה למטרה זו, לאחר ששהו לכודים במכרה במשך 69 יום בעומק של כ־700 מטר, הזמן הרב ביותר באסון מסוג זה שתועד אי פעם.‏[1] האסון ומאמצי החילוץ זכו לעניין תקשורתי רב ברחבי העולם, אשר שיאו בפעולות החילוץ אשר שודרו בשידור חי במספר מדינות.

התאונה והחילוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים התאונה במכרה ועבודות חילוץ הכורים

ב-5 באוגוסט בשעה 14:00 התרחשה התמוטטות סלעים גדולה כ־300 מטרים בעומק האדמה במכרה. בעת ההתמוטטות שתי קבוצות כורים עבדו במכרה - האחת סמוך לפתח היציאה, אשר הצליחה להמלט, ו-33 כורים אחרים אשר עבדו בעומק של כ-700 מטרים. בעוד שלבני המשפחה נודע על האסון מפה לאוזן, מנהל המכרה פנה בדיווח רשמי לשלטונות רק כ־6 שעות לאחר התאונה. למחרת החלו עבודות ההצלה, אך ב-12 באוגוסט הודיע השר הממונה על המכרות בצ'ילה כי "הסיכויים למצוא את הכורים בחיים קלושים".

ב-22 באוגוסט, 17 ימים לאחר ההתמוטטות, התקבל סימן חיים ראשוני - הכורים הלכודים הצמידו פתק לסונאר שהוחדר למכרה ובו נכתב בספרדית "Estamos bien en el refugio los 33" ("אנחנו בסדר במקלט, ה-33"). לאחר מספר שעות התקבל וידאו ראשון בו נראו הכורים במצב בריאותי טוב יחסית. בדיעבד הסתבר כי הכורים הנהיגו משטר קיצוב ושרדו במשך 17 ימים עם מזון שאמור היה להספיק ליומיים.

בימים שלאחר מכן החלו תוכניות החילוץ - קדיחת פירים לאדמה והכנסת קפסולה אשר תעבור דרך הפיר ותשמש כמעין מעלית. במקביל, הכורים קיבלו תמיסות גלוקוז, תרופות ומסרים מיקיריהם כדי לחזק את גופם ורוחם. ב-12 בספטמבר הכורים החלו בתוכנית אימונים על מנת להסדיר את הפעילות הגופנית ולדאוג לכך שיוכלו להיכנס לתא ההצלה הצר. למרות שהותם הארוכה בבטן האדמה, הלכודים לא סבלו מבעיות בריאותיות משמעותיות.

אחרי החילוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2011 הגישו 31 מהכורים שחולצו תביעת פיצויים נגד ממשלת צ'ילה על סך 16.7 מיליון דולר, כחצי מיליון דולר עבור כל כורה. בכתב התביעה מאשימים הכורים את רשות המכרות הצ'ילאנית בכך שאנשיה התרשלו בשמירה על תקנות הבטיחות במכרה.

היבטים פסיכולוגיים וחברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת הכורים הנצורים בבטן האדמה שימשה גם מוקד מאלף של 'ניסוי חברתי' מאולץ, המספק מידע על דרכי התמודדות אנושית עם מצבי לחץ קיצוניים. 33 הכורים הנצורים הקפידו על תפקוד וליכוד חברתי מסודר, על מנת להבטיח את הישרדותם. כך למשל, שמר אחראי המשמרת על תפקידו ואחריותו לאנשיו במהלך הימים הארוכים, ואנשים שונים קיבלו תפקידים ומשימות נקודתיות בקבוצה. מאמץ מיוחד השקיעה קבוצת הכורים על שמירת המורל, ופעלו יחדיו כדי לעודד כל יחיד שנשבר בשלב כזה או אחר. חברי הקבוצה נשבעו זה לזה שלא להסגיר לציבור אירועים אחדים שהתרחשו במעבה האדמה, במיוחד בימים המתוחים הראשונים, בהם כלל לא נוצר עימם קשר חיצוני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]