תאוקרטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיטות ממשל

אוליגרכיה
אנרכיזם
דיקטטורה
דמוקרטיה
סוציאל-דמוקרטיה
דמוקרטיה ליברלית
דמוקרטיה מסורתית
ליברליזם
מונרכיה
מונרכיה חוקתית
משטר צבאי
פשיזם
קומוניזם
סוציאליזם
רפובליקה
תאוקרטיה

פורטל מדע המדינה

תאוקרטיה - (מלשון "תאוס" - אל, "קרטיה" - שלטון) - משטר הרואה באל את השליט הישיר של החברה והמדינה והגורס כי חוקיו הם החוקה הלגיטימית היחידה.

שלטונו של האל מתבצע באופן ישיר דרך שליט יחיד או, לרוב, דרך מוסדות שלטון המייצגים אותו כגון הכנסייה, המסגד או המקדש. מוסדות אלו שולטים בחברה האזרחית כנציגיו של האל.

השימוש הנפוץ במושג תאוקרטיה מתייחס למשטר שבו השליטים מייצגים את הדת השלטת; במשטר זה המדיניות השלטונית זהה או מושפעת באופן מהותי מעקרונות הדת. הממשל מבסס את שלטונו כנציג האל או כל כוח עליון אחר, בהתאם לדת המקומית. תאוקרטיה יכולה להיות שלטון יחיד, אשר בו זהה ההיררכיה השלטונית להיררכיה הדתית, או לחלופין להכיל שתי זרועות, כאשר ההיררכיה הדתית שולטת בהיררכיה השלטונית ולא להפך.

תאוקרטיה נבדלת ממשטרים חילוניים שבהם מזדהה המדינה עם דת מסוימת, במשטרים אלו קיימת לרוב מערכת הסכמים בין ההיררכיה השלטונית לדת. התאוקרטיה גם נבדלת ממונרכיות שבהן ראש המדינה שואב את הלגיטימציה לשלטונו מחסדיו של האל ונוטה לבנות סביבו הילה קדושה; כל עוד מוסדות הדת כפופים לשלטונו של השליט אין להגדיר שלטון זה כתאוקרטיה, אך במקרים שבהם השלטון נזקק במידה רבה למוסדות הדת כבסיס לגיטימי לשלטונו נוטה המשטר להפוך לתאוקרטיה.

במשטרים תאוקרטים לרוב מערכת המשפט מותאמת גם היא לדת השולטת, ובתי המשפט פוסקים בהתאם. דוגמאות בולטות לכך הן המשפט העברי היהודי, השריעה המוסלמית, והמשפט הקאנוני הנוצרי.

מקורו של המושג והתפתחותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המונח תאוקרטיה טבע יוסף בן מתתיהו[1], כדי לאפיין את המשטר המדיני היהודי בזמנו, במאה הראשונה לספירה. הגדרתו נחשבה למקובלת עד לתקופת הנאורות, אשר ממנה והלאה נהוג להשתמש במושג זה כדי לתייג פוליטית חברות פחות רציונליות או פחות מפותחות. המונח נמצא בשימוש בסוציולוגיה וכן במדעי חברה נוספים וזוכה לפרשנות רחבה, בעיקר ברטוריקה פופולרית.

דוגמאות למדינות עם מאפיינים תאוקרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איראן
איראן נחשבת לרפובליקה איסלאמית, מכיוון שהנשיא והרשות המחוקקת נבחרים. אך עם זאת, נבחרים אלו נתונים לפיקוחם של שני משרדים השמורים לכוהני השיעה. לא כל "רפובליקה איסלאמית" נבחנת בהכרח לתאוקרטיה, מכיוון שבחלקן המשטר מבסס את שלטונו על הכוח הצבאי ומתפקד תחת המעטפת של האסלאם.
ערב הסעודית
ערב הסעודית מסווגת לרוב כתאוקרטיה למרות שבפועל היא מונרכיה. אף על פי שהמדינה מנוהלת על פי חוקי השריעה והקוראן מוכרז כחוקת המדינה, לשליט יש כוח בלתי מוגבל על כלל מוסדות המדינה ובהם גם מוסדות הדת ולכן לא ניתן לראות בה תאוקרטיה.
הוותיקן
קריית הוותיקן הנה תאוקרטיה במובן מוגבל, כיוון שהיא בעלת שליטה על שטח אדמה מצומצם אך זהו אינו תפקידה העיקרי.

דוגמאות למדינות עם שרידים או מאפיינים מעין תאוקרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורבגיה
מדינה דמוקרטית שהיא מונרכיה חוקתית. מרבית תושבי נורבגיה אינם דתיים אדוקים בחיי היומיום, אך עם זאת מחזיקה המדינה הנורבגית בשרידים דתיים. כמו במונרכיות חוקתיות רבות, גם בנורבגיה ראש המדינה הוא גם ראש הכנסייה. הסעיף ה-12 בחוקה הנורבגית דורש כי יותר ממחצית מחברי מועצת המדינה הנורבגית יהיו חברים בכנסייה של המדינה.
ישראל
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דת בישראל

מדינת ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, אך רבים רואים בהצדקה לקיומה של ישראל הצדקה תאוקרטית, כמתואר בתנ"ך ובביטוי "בני ישראל". אחד ממאפייניה של התאוקרטיה בישראל הם בתי הדין הדתיים, בהם לכל אמונה ודת קיימים חוקי נישואים משלה: מוסלמים על-פי השריעה, יהודים על-פי ההלכה וכן הלאה. מאפיין נוסף הוא חוק השבות המאפשר לכל יהודי, ללא קשר למקום הולדתו ואזרחותו, לזכות לאזרחות ישראלית.

בתקופת המקרא, הייתה למערכת השלטון הישראלית מאפיינים תיאוקרטיים רבים. המלכים הראשונים שיסדו את שושלות המלוכה בישראל, שאול, דוד וירבעם, נמשחו על ידי הנביאים שליחי האל, אם כי לא היו מנהיגים דתיים. הקשר בין המלך לבין הכהן הגדול התבטא בהדרכה ובשאלות שהפנה המלך לאל דרכו על ידי האורים והתומים. לכל אורך תקופת המלכים הייתה למלכי ממלכת ישראל וממלכת יהודה הדרכה צמודה מצד הנביאים (אם כי במקרים רבים לא שמעו המלכים לקולם). זאת ועוד, לפי המקרא, משה, מנהיגם הראשון של בני ישראל היה שליחו הישיר של האל, כמו גם ממשיכו יהושע בן-נון וחלק מהשופטים.

הממלכה המאוחדת
לכנסייה האנגלית תפקיד מגוון כגוף המייצג של הזהות האנגלית מאז הקמתה בידי הנרי השמיני , במיוחד בתקופת המחאה הפרוטסטנטית, כאשר התפקיד הגאופוליטי של אנגליה אל מול ספרד גרם לקתוליות להיתפס ככוח המנסה לפגוע באינטרסים האנגליים.

תאוקרטיות במשך ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאוקרטיות הגדולות והידועות ביותר היו הח'ליפות האומאית והעבאסית וכן מדינת האפיפיור. דוגמה שכיחה נוספת מימי קדם היא מצרים הפרעונית, שבה נחשב המלך, פרעה, לישות אלוהית אשר שלטה בממלכה באמצעות כוהנים. למעשה הייתה זו יותר קיסרות מאשר תאוקרטיה, כיוון שהחוקים הגשמיים שלטו בדת ולא להפך, אך מהרגע בו הפרעה (מימי רעמסס הגדול) הוכר כאל שתי ההגדרות הפכו לתקפות, דהיינו תאוקרטיה וקיסרות.

באירופה של תחילת ימי הביניים היה האפיפיור תלוי במלכים, השפעתו כשלעצמו הייתה קטנה והתמקדה בתחום המוסרי. המלכים המרובינגים שהיו פרנקים סאלים לא נמשחו בטקס ההכתרה שלהם ולא ציפו להכרה כנסייתית. אולם עם עליית השושלת הקרולינגית נזקקו אלו לתמיכת הכנסייה על מנת להיות מוכרים כמלכים בחסדי האל. מצד שני לאנשי הכנסייה היה אסור לשפוך דם ולכן לא יכלו לכפות את דעתם או להעניש. השילוב בין הרצונות הביא לעליית כוחה של הכנסייה וליצירת משטר תאוקרטי בו השלטון החילוני נשמע לאליטה הדתית.

בנצרות, ז'נבה בתקופת השפעתו הגדולה של ז'אן קלווין, מייסד הקלוויניזם, מתויגת לרוב כתאוקרטיה פרוטסטנטית. מונטנגרו היא דוגמה נוספת למונרכיה אשר נכנעה לשליטת הכנסייה האורתודוקסית המקומית במטרה לחזק את עצמאותה הלאומית אל מול סכנת הפלישה העות'מאנית ובכך הפכה לתאוקרטיה. הכנסייה היוותה גורם משמעותי בשלטון עד שנת 1851 בה החליט השליט הדתי דנילו השני לעזוב את תפקידו ככומר, להתחתן ולהכריז על עצמו כנסיך - בכך הסתיימה התקופה התאוקרטית של מונטנגרו. דוגמה לתאוקרטיה נוצרית נוספת ניתן למצוא בפירנצה תחת שלטונו של ג'ירולמו סבונרולה.

באסלאם, מדינה נחשבת לתאוקרטיה בתקופה שבה נשלטה על ידי הנביא מוחמד. מוחמד יסד תאוקרטיה נוספת במכה עד 630 לספירה. דוגמאות לתאוקרטיות נוספות באסלאם ניתן לראות בסודאן המהדית ובמדינת הטליבאן באפגניסטן (1996-2001) וכן בשלטון האימאמים בסוואט, חבל ארץ בצפון-מערב פקיסטן.

תימן נשלטה עד להפיכת 1963 בידי אמאם זיידי, שהיה ראש כל השיעה הזיידית.

טיבט, בתקופה שבה נשלטה על ידי הדלאי לאמה, בעיקר לפני הרפורמות של המאה העשרים, נבחנת לתאוקרטיה בודהיסטית. משטר זה התקיים עד להגלייתה של ממשלת השלטון לאחר הפלישה הסינית. טבעו של הבודהיזם הטיבטי גורם למושג תאוקרטיה להתפרש באופן לא מדויק. גם במונגוליה החיצונית התקיים משטר תאוקרטי של הלאמה (עד שהסובייטים כינונו במקומו משטר קומוניסטי), גם כאן יש לסייג ולומר כי משנת 1639, כאשר בנו של המונגול קאן מאולן בטור הוכרז כבודהה, השושלת תמכה הן במשטר התאוקרטי והן בסמכויותיה של האריסטוקרטיה החילונית במקביל.

משטר תאוקרטי או דמוי תאוקרטיה הוקם, בתקופות מסוימות בהיסטוריה, כסוג של מחאה חברתית או כתוצאה מאידאליזם אוטופי. הדוגמה הבולטת לכך היא "הממלכה השמימית של השלום הגדול" שהוקמה במאה התשע עשרה בסין. כמו גם "עיר הנביאים" של האינדיאני טנסקוואטאה משבט השיין, שהיוותה סוג של עיר מדינה דתית, אך ייתכן וצביונה היה יותר של קהילה רצונית מאשר תאוקרטיה.

מושבת מפרץ מסצ'וסטס פעלה גם היא כתאוקרטיה תחת שלטונם של הפוריטנים במהלך המאה השבע עשרה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר שני, פרק טז.