תאוריית המטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: משפטים לא ברורים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תאוריית המטרה או תורת המטרה היא תאוריה בפסיכולוגיה חברתית המסבירה מצבים של הגברת מוטיבציה באמצעות תהליכים של הצבת מטרות ועיצוב התנהגות מתאימה לצורך השגתן. דמות מרכזית בפיתוח תאוריה הוא אדווין לוק.

הנחה בסיסית בתורת המטרה היא שהתנהגות ופעילות אנושית מכוונת על ידי תהליכי חשיבה מודעים. באופן זה מוטיבציה היא מנגנון המקשר בין תודעה לבין פעולה תכליתית המכוונת להשגת מטרות מודעות ומוגדרות, לכן להשיג יעד מוגדר בלוח זמנים נתון היא המטרה המפעילה התנהגות ומאמץ אנושי. קיימות כמה סוגי מטרות היוצרים מוטיבציה: מטרות מיידיות, מטרות ביניים, מטרות סופיות. למטרה הסופית כוונה או שאיפה להשיג יעד כלשהו לעתים מפרקים יעד סופי למטרות ביניים ולשלבי משנה. לא כל התנהגות ארגונית מוסברת באמצעות מטרות אולם לוק סבר שמטרות מסבירות הרבה התנהגויות כאלה. במצבים ארגוניים קיים קשר ישיר בין קיומה של מטרה שהפרט הציב לבין רמת הביצוע שלו.

במאמץ להשיג מטרה פועלים מנגנוני הערכה דומים לאלה שבתורת הציפיות אולם לוק סבר כי למטרה יש כוח מניע ישיר ואילו הציפיות הן כוח מניע עקיף. לפי לוק צורך משפיע על ערך ואילו ערך משפיע על מטרה. כלומר כאשר יש מטרה שיש בה פוטנציאל להשיג דבר מה רצוי היא מעוררת מוטיבציה.