תאוריית התכנון המכניסטי
תאוריית התכנון המכניסטי של מוסדות כלכליים נוגעת למצב הקיים במציאות, שבו בפועל תנאי השוק אינם תמיד אידאלים, ונועדה לספק כלים לניתוח ומענה על שאלות שנוגעות למוסדות האחראים על הקצאת משאבים, שיאפשרו צמצום של הפסדים כלכליים.
באופן כללי, מאפשרת התאוריה לנתח תפקוד של מוסדות פיננסיים העוסקים בהקצאת משאבים, ולמצוא את המנגנון האופטימלי להשגת מטרה כזו או אחרת, בין אם רווחה כלכלית או רווחים אישיים ותאגידיים.
המנגנון נועד להתמודד עם שאלות כמו: אילו מנגנוני סחר יסייעו להשיג את הרווחים הגדולים ביותר? אילו מנגנונים ימקסמו את ההכנסות הצפויות של המוכר? אילו הליכי קבלת החלטות קולקטיביים יצליחו ליישם פרויקטים משותפים רצויים, ולמנוע הקצאת משאבים לפרויקטים לא רצויים?
התאוריה משפרת את ההבנה בנוגע למאפיינים של מנגנוני הקצאת משאבים במצבים רבים, תוך התייחסות לתמריצים האינדיבידואלים ולמידע הפרטי. לדברי הוועדה, התאוריה מאפשרת לנו להבחין בין מצבים שבהם השוק פועל היטב לבין מצבים שבהם הוא אינו פועל בצורה אופטימלית.
בנוסף מסייעת התאוריה לכלכלנים לזהות מנגנוני סחר, תוכניות רגולציה והליכי הצבעה יעילים. כיום, לדברי ועדה, פרס נובל ממלאת תאוריית התכנון המכניסטי תפקיד מרכזי בתחומים רבים של הכלכלה ואף של מדעי המדינה והפוליטיקה.
פרס נובל לכלכלה לשנת 2007 [עריכה]
ב-15 באוקטובר 2007 הודיעה הוועדה לבחירת פרס נובל לכלכלה כי חתני פרס נובל לשנת 2007 הם הכלכלנים האמריקנים פרופ' ליאוניד הורביץ מאוניברסיטת מינסוטה, פרופ' אריק מסקין מאוניברסיטת פרינסטון ופרופ' רוג'ר מאירסון מאוניברסיטת שיקגו. הם זכו בפרס על פיתוח תאוריית התכנון המכניסטי (מנגנוני) של מוסדות כלכליים.
התאוריה פותחה על ידי פרופ' הורוביץ, ושוכללה ויושמה על ידי הפרופסורים מסקין ומאירסון.
