תאוריית קיום-השתייכות-צמיחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תאוריית קיום-השתייכות-צמיחה (ERG) הינה תאוריה פסיכואנליטית אשר פותחה על ידי הפסיכולוג האמריקני קלייטון אלדרפר (Clayton Alderfer). תאוריה זו הינה למעשה ניסוח מחדש של תאוריית הצרכים של אברהם מאסלו.

על פי תאוריה זו, מחולקים הצרכים לשלוש חטיבות, ולא לחמש כפי שהציע מאסלו. בדומה לתאוריה של מאסלו, סיפוק רמת צרכים אחת מהווה קידום של האדם לניסיון לספק את רמת הצרכים הגבוהה יותר, אך אלדרפר מזהה תהליך הפוך.

על פי התאוריה החדשה, קיים גם תהליך תסכול, אשר נובע מחוסר האפשרות להגשים רמת צרכים מסוימת. תסכול זה מביא את האדם לסגת לנסיון לספק רמת צרכים נמוכה יותר.

בתאוריה זו, מדובר איפוא לא ב"היררכיית אישיות", אלא בשלוש קבוצות של צרכים הפועלות בצורה שונה. בדומה להרצברג, אך מזווית אחרת, מבקר אלדרפר גם את הקשר הישיר, שמניח מסלאו בין הדחף לסיפוק צורך לבין הנעה. כגורמי הנעה, שלוש קבוצות אלה של צרכים לא פועלות בצורה היררכית מובהקת.סיפוק הצרכים אינו נעשה בסדר ההיירארכי שמציגה תאוריית הצרכים, אלא ייתכן שאדם יעסוק במקביל בסיפוק צרכים מקבוצות צרכים שונות.

קבוצות הצרכים על-פי אלדרפר הם:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צורכי קיום פיזיים (Existence Needs) - צרכים פיזיולוגיים וצורכי ביטחון.
  • צורכי השתייכות (Relatedness) - צורך באישור חברתי.
  • צורכי צמיחה (Growth) - הצורך בפיתוח הכישרונות האישיים אשר מהווים יתרון יחסי אל מול פרטים אחרים.

תאוריה זו מכונה ERG על שם ראשי התיבות של שלוש קטגוריות הצרכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]