תאילנד במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תאילנד במשחקים האולימפיים
Flag of Thailand.svg
Prapawadee Jaroenrattanatarakoon 1.jpg

מרימת המשקולות פראפאוואדי ג'רואנראטאנאטארקון, עם מדליית הזהב בה זכתה באולימפיאדת בייג'ינג
קוד הוועד האולימפי הלאומי THA
שם הוועד האולימפי הלאומי הוועד האולימפי של תאילנד
מדליות קיץ
דירוג: 52
זהב
7
כסף
6
ארד
11
סך הכול
24
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)

189619001904190819121920192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012

השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)

1924192819321936194819521956196019641968197219761980198419881992199419982002200620102014

תאילנד משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת הלסינקי (1952). היא נעדרה מהן פעם אחת, כשהצטרפה לחרם שהובילה ארצות הברית על אולימפיאדת מוסקבה (1980), במחאה על הפלישה הסובייטית לאפגניסטן. לאורך השנים צברו הספורטאים התאילנדים 24 מדליות, בהן 7 מדליות זהב. מרבית המדליות היו באיגרוף, והיתר בהרמת משקולות ובטאקוונדו. תאילנד השתתפה גם בשלוש אולימפיאדות חורף. בשתיים מהן ייצג אותה גולש הסקי למרחקים פרוואט נאגוואג'ארה, שלא הגיע להישגים משמעותיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגי המשלחות התאילנדיות בראשית דרכן במשחקים היו נמוכים למדי. עם חברי המשלחות התאילנדיות למשחקים של 1956, 1960, 1964 ו-1972 נמנה גם הנסיך ביראבונגסה באנודג'. באנודג' התפרסם כנהג מירוצים שהתחרה במירוצי פורמולה 1, אך במשחקים האולימפיים התחרה בשיט. בדרך כלל סיים במקומות האחרונים במקצים בהם התחרה, ולהישג השיא הגיע באולימפיאדת רומא (1960), אז דורג במקום ה-19 מתוך 26 בדגם סטאר.

התאילנדי הראשון שזכה במדליה אולימפית היה המתאגרף פאיאו פונטאראט, שזכה במדליית ארד באולימפיאדת מונטריאול (1976). מאז, בכל אולימפיאדה בה השתתפה תאילנד זכה לפחות ספורטאי תאילנדי אחד במדליה. באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) זכה המתאגרף דאווי אומפונמאהה במדליית כסף. באולימפיאדת סיאול (1988) זכה פאג'ול מולסאן במדליית ארד, ועמיתו צ'אטצ'אי ססקול העפיל לשלב רבע הגמר. באולימפיאדת ברצלונה (1992) זכה מתאגרף תאילנדי נוסף במדליה, ארחום צ'נגלאי, שזכה במדליית ארד.

המתאגרף סומלוק קמסינג היה לתאילנדי הראשון שזוכה במדליה אולימפית, כשניצח בקטגוריית המשקל של עד 57 ק"ג באולימפיאדת אטלנטה (1996). באותם משחקים זכה ויצ'איראצ'אנון חאדפו במדליית ארד בקטגוריית המשקל של עד 51 ק"ג, ושני מתאגרפים נוספים ואנוגויאקט פונגסיט וסומרוט קמסינג (אחיו הבכור של סומלוק קמסינג) העפילו לשלב רבע הגמר. השחיין ראטאפונג סיריסאנונט העפיל לגמר ב' במשחים ל-200 ול-400 מטר מעורב אישי, וסיים במקומות ה-15 וה-12, בהתאמה.

גם באולימפיאדת סידני (2000) זכו המתאגרפים התאילנדים להצלחות. ויג'אן פונליד זכה במדליית הזהב בקטגוריית המשקל של עד 51 ק"ג, ועמיתו פורנצ'אי תונגבוראן זכה במדליית ארד בקטגוריית המשקל של עד 71 ק"ג. סומלוק קמסינג לא הצליח לשמור על תוארו והודח בשלב רבע הגמר. מרימת המשקולות חאסאראפורן סוטה זכתה במדליית ארד, והייתה לאישה התאילנדית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית. מרימת משקולות נוספת, סאיפין דטסאנג סיימה במקום הרביעי, ואילו פאווינה תונגסוק הגיעה למקום השביעי. ספורטאית בולטת נוספת הייתה האצנית טרישה רוברטס, שהעפילה לשלב חצי הגמר בריצת 100 מטר משוכות, וסיימה במקום ה-14.

אולימפיאדת אתונה (2004) הייתה המוצלחת בתולדות תאילנד. הספורטאים התאילנדים זכו ב-8 מדליות, בהן 3 מדליות זהב. בניגוד לעבר, את הבכורה תפס ענף הרמת המשקולות. שתי מרימות משקולות, אודומפורן פולסק ופאווינה תונגסוק, זכו במדליות זהב. שתי מרימות משקולות נוספות, ונדי קמאאים וארי ויראתאוורן זכו במדליות ארד. בין המתאגרפים בלט מאנוס בונג'ומנונג, זכה במדליית הזהב בקטגוריית המשקל של עד 64 ק"ג. ווראפוג' פטצ'קום זכה במדליית כסף בקטגוריית המשקל של עד 54 ק"ג, וסורייה פראסאתינפימאי זכה במדליית ארד בקטגוריית המשקל של עד 75 ק"ג. במדליה השמינית, מדליית ארד, זכתה לוחמת הטאקוונדו יאוואפה בוראפולצ'אי. ספורטאים תאילנדים נוספים בלטו בענף הבדמינטון. בונסאנק פונסאנה סיים במקום הרביעי בטורניר היחידים, וסאראלי תונגתונגקאם וסאתיני צ'אנקראצ'אנגוונג העפילו לשלב רבע הגמר בטורניר הזוגות לנשים.

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכו ארבעה תאילנדים במדליות. המתאגרף סומג'יט ג'ונגג'והור זכה במדליית הזהב בקטגוריית המשקל של עד 51 ק"ג. מאנוס בונג'ומנונג איבד את תוארו בקטגוריית המשקל של עד 64 ק"ג, אך זכה במדליית כסף. שני מתאגרפים נוספים, ווראפוג' פטצ'קום ואמנאט רואנרואנג, העפילו לשלב רבע הגמר. מרימת המשקולות התאילנדית היחידה שזכתה במדליה בבייג'ינג הייתה פראפאוואדי ג'רואנראטאנאטאראקון, שזכתה במדליית זהב. ונדי קמאאים סיימה במקום הרביעי ופנסירי לאוסיריקול. גם מרימי המשקולות הגברים הגיעו להישגים נאים - פאיסאן האנסאוונג הגיע למקום החמישי וסיטיסאק סופאלאק למקום השמיני. בטאייקוונדו בלטה בודרי פואדפונג, שזכתה במדליית כסף. צ'אטצ'אוואל חאוולאור הודח בקרב על מדליית הארד. ספורטאים תאילנדים נוספים שבלטו בבייג'ינג כללו את שחקני הבדמינטון סודקט פראפאקאמול וסאראלי תונגתונגקאם שסיימו במקום החמישי בטורניר הזוגות המעורבים, הקלעית סוטייה ג'יאווצ'אלואמיט שסיימה במקום החמישי, הקלעית טניאפורן פרוקסאקורן שסיימה במקום השביעי, נבחרת השליחים ל-100X4 מטרים שסיימה במקום התשיעי ונבחרת השליחות ל-100X4 מטרים שסיימה במקום ה-11.

באולימפיאדת לונדון (2012) ירד מספר המדליות בהן זכו התאילנדים ל-3. המתאגרף קאאו פונגפראיון זכה במדליית כסף, וכך גם מרימת המשקולות פימסירי סיריקאוו. שלושה מרימי משקולות נוספים סיימו במקום הרביעי - צ'אטופום צ'ינאוונג, סיריווימון פראמונגחול ורטיקאן גולנוי. במדליה השלישית, מדליית ארד, זכתה לוחמת הטאקוונדו צ'אנאטיפ סונחאם. שחקנית הבדמינטון ראצ'אנוק אינתאנון הודחה ברבע הגמר, כמו גם בודין איסארה ומאניפונג ג'ונג'יט בטורניר הזוגות וסודקט פראפאקאמול וסאראלי תונגתונגקאם בטורניר הזוגות המעורבים. הקלע טניאפורן פרוקסאקורן סיים במקום השמיני בירי מ-25 מטר.

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתאגרף סומלוק קמסינג, התאילנדי הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית
אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
אולימפיאדת הלסינקי (1952) 0 0 0 0
אולימפיאדת מלבורן (1956) 0 0 0 0
אולימפיאדת רומא (1960) 0 0 0 0
אולימפיאדת טוקיו (1964) 0 0 0 0
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 0 0 0 0
אולימפיאדת מינכן (1972) 0 0 0 0
אולימפיאדת מונטריאול (1976) 0 0 1 1
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 0 1 0 1
אולימפיאדת סיאול (1988) 0 0 1 1
אולימפיאדת ברצלונה (1992) 0 0 1 1
אולימפיאדת אטלנטה (1996) 1 0 1 2
אולימפיאדת סידני (2000) 1 0 2 3
אולימפיאדת אתונה (2004) 3 1 4 8
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) 2 2 0 4
אולימפיאדת לונדון (2012) 0 2 1 3
סה"כ 7 6 11 24

לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף זהב כסף ארד סה"כ
איגרוף איגרוף 4 4 6 14
הרמת משקולות הרמת משקולות 3 1 3 7
טאקוונדו טאקוונדו 0 1 2 3

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מדינות אסיה במשחקים האולימפיים

אוזבקיסטן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה · איראן · אפגניסטן · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · הודו · וייטנאם · טאיוואן · טג'יקיסטן · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור · מיאנמר · המלדיביים · מלזיה · נפאל · סוריה · סין · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · הפיליפינים · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · תאילנד · תימן

משלחות מטעם טריטוריות שאינן עצמאיות: הונג קונג · הרשות הפלסטינית

משלחות בעבר: צפון בורנאו
אסיה