תאימורז בגרטיוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תֶאימוּרַז בָּגרַטיוֹניגאורגית: თეიმურაზ ბაგრატიონ, ‏21 באוגוסט 1912 - 10 באפריל 1992) היה אציל גאורגי-רוסי ופליט פוליטי בארצות הברית, בה כיהן בתפקיד נשיא קרן טולסטוי (Толстовский фонд), ארגון צדקה ניו יורקי.

תאימורז נולד בפבלובסק (Па́вловск) שבאימפריה הרוסית למשפחה אריסטוקרטית בולטת. אביו, הנסיך קונסטנטין בגרטיון-מוחראנסקי (1889-1915), היה מענף מוחראני של שושלת בגרטיוני הידועה, היה קצין בצבא האימפריה הרוסית ונהרג במלחמת העולם הראשונה. אימו של תאימורז, טטיאנה קונסטנטינובה, נסיכת רוסיה (Княжна Татьяна Константиовна), הייתה בת לשושלת רומנוב הרוסית.

לאחר מהפכת אוקטובר 1917, עזב תאימורז את רוסיה. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא שרת בצבא ממלכת יוגוסלביה. לאחר המלחמה, בשנת 1949, הוא היגר לארצות הברית והצטרף לקרן טולסטוי. בשנת 1979, הוא מונה לתפקיד המנכ"ל הביצועי (Executive Director), ומשנת 1986 הוא מונה להיות נשיא הארגון עד למותו בשנת 1992. תאימורז נודע במאמציו ליישב מחדש פליטים גאורגים, רוסים וקבוצות אתניות אחרות מברית המועצות ומזרח אירופה. כמו כן הוא היה מעורב ביישוב מחדש של פליטים מוייטנאם, טיבט, קובה, אוגנדה ומדינות אחרות, ועזר לטפל בעקורים שהגיעו לארצות הברית.

ב-5 ביולי 2007, הארכיב המיוחד במינו של תאימורז, הוענק, על ידי אשתו, הנסיכה אירינה, לספריית הפרלמנט הלאומית של גאורגיה [1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הארכיב של תאימורז בגרטיוני-מוחראני ניתן לספרייה הלאומית, באתר הספרייה הלאומי של גאורגיה, בגאורגית.