תא רבייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תא רבייה הוא תא המיועד לרבייה זוויגית (קרויה גם רבייה מינית). בבעלי חיים תאי רבייה שטרם הבשילו קרויים תאי נבט. תאים אלה מבשילים בתהליך חלוקת התא, מיוזה וחלוקת הציטופלסמה, והופכים לתאי זוויג (בלועזית: גמטה, Gamete). גמטות מכילות מחצית מכמות ה-DNA שנמצאת בכל תא רגיל אחר, תא כזה נקרא תא הפלואידי. תאי רבייה, כאמור, מצויים אך ורק ביצורים המתרבים ברבייה זוויגית.

אצל נקבות נקרא תא הרבייה תא ביצה, ואילו אצל זכרים נקרא תא זרע. תאי הרבייה בבעלי חיים, ולעתים גם ביצורים אחרים, מתפתחים ונאגרים באיברים ייחודיים: השחלות אצל הנקבות והאשכים אצל הזכרים.

תפקידם של תאי הרבייה יוצא לדרך כאשר תא רבייה זכרי ותא רבייה נקבי נפגשים ומתאחים בתהליך הנקרא הפריה. היות שבדרך-כלל הנקבה היא הנושאת בגופה את היצור החדש (הצאצא), מתרחשת ההפריה בתוך גופה, לאחר שתאי הרבייה הזכריים חודרים לגופה בדרכים שונות (כגון הזדווגות בבעלי חיים והאבקה בצמחים בעלי פרחים).

בבני אדם, תאי הזרע קטנים פי מאה מהביציות. תאי הזרע מיוצרים בהמוניהם החל מגיל הבגרות המינית ועד לסוף החיים, ומאגר תאי הזרע של הזכר מתחדש באופן תמידי. הנקבה, לעומת זאת, נולדת כשבשחלותיה כחצי מיליון ביציות, אותן היא תישא כל חייה, ללא יצירה של ביציות חדשות. עם הבגרות המינית מתחילה נדידה חודשית של ביצית בודדת היוצאת מהשחלה דרך החצוצרה אל הרחם, תהליך הנקרא ביוץ. במידה ואין בנמצא זרע מהזכר אשר יפרה את הביצית היא נפלטת מהגוף, יחד עם מעט רקמות ודם שמקורם ברחם, בתהליך הנקרא וסת. הביוץ והווסת מתרחשים כל חודש באופן די עקבי (שיכול להשתנות עקב תרופות ו/או מצב נפשי, כגון לחץ), כאשר הווסת באה כשבועיים אחרי הביוץ; מחזור זה נקרא המחזור החודשי. במהלך חייה מבייצת האישה כ-400 פעמים. תהליך הביוץ נפסק לקראת גיל המעבר; כשזה קורה מפסיקה האישה להיות פוריה ולא מסוגלת יותר להעמיד צאצאים.

שלל בעיות של אי-פוריות נגרמות כתוצאה מפגמים בתאי הרבייה. לדוגמה, ספירת זרע היא בדיקה המודדת את כמות תאי הזרע בנפח נוזל זרע מסוים, מדד המצביע על רמת פוריותו של הגבר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.