תבליט לכיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנורמה של החלק העיקרי של התבליטים המקוריים
העתקי התבליטים שמוצגים במוזיאון ישראל

תבליט לכיש הוא תבליט אשורי המציג את המצור והנצחון האשורי על לכיש היהודית במסגרת מסע סנחריב בלבנט ב־701 לפנה"ס.

התבליט נוצר בין השנים 681–700 לפנה"ס כקישוט בארמון הדרום־מערבי של המלך סנחריב בנינוה הבירה. הוא נמצא כיום במוזיאון הבריטי בלונדון.[1] חדר הארמון שבו התגלה התבליט בשנים 1845–1847, שממדיו 12×5.1 מטרים, היה מכוסה במלואו בתבליט לכיש.

גילוי וזיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התבליט התגלה על ידי הארכאולוג וההיסטוריון הבריטי אוסטן הנרי לייארד בחפירות בשנים 1845–1847. בהתייחסו לכיתוב מעל דמותו היושבת של סנחריב, ניתח לייארד את הסצנה המתוארת בתבליט והגיע למסקנה שהוא מתאר את כיבוש העיר לכיש בידי סנחריב. לדבריו, "סדרת תבליטים מעניינת מאוד זו הכילה, יתר על כן, ייצוג ללא ספק של מלך, עיר ועם, שאת שמותיהם אנחנו מכירים, ואירוע המתואר בכתובי הקודש".[2]

הכתובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסצנה נושאת הכתובת בתבליטי לכיש

מעל סצנה אחת בתבליט מופיעה כתובת; בסצנה המלך יושב על כס, רגליו על הדום, ומפקדי צבא עומדים לפניו, כנראה מתארים את השלל מלכיש.[3] תוכן הכתובת הוא (בתעתיק לאותיות לטיניות, כולל שומרוגרמות באותיות גדולות):[4]

md30-PAP.MEŠ SU MAN ŠÚ MAN KUR aš-šur
ina GIŠ.GU.ZA né-me-di ú-šib-ma
šal-la-at URU.la-ki-su
ma-ḫa-ar-šu e-ti-iq

משמעות הכתובת היא: ”סנחריב, מלך העולם, מלך אשור, ישב בכס, ושלל לכיש עובר לפניו”.[4]

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירועים סביב כיבוש לכיש מתועדים במספר מקורות מהמאה ה-8 לפנה"ס; בתנ"ך, במנסרות אשוריות בכתב יתדות ובחפירות הארכאולוגיות בתל לכיש.[5] כיבוש ערי ממלכת יהודה בידי סנחריב, ללא בירתה ירושלים, מוזכרים במקרא, בספר מלכים, בספר דברי הימים ובספר ישעיהו.

אַחַר זֶה שָׁלַח סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עֲבָדָיו יְרוּשָׁלַיְמָה וְהוּא עַל לָכִישׁ וְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ עִמּוֹ עַל יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַל כָּל יְהוּדָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַ‍ִם

במנסרת סנחריב נטען כי סנחריב השמיד 46 ערים מבוצרות ועיירות ביהודה ולקח שבויים. הוא גם טען שהוא שם מצור על המלך חזקיהו בירושלים "כמו ציפור בכלוב". ההיסטוריון לסטר גראב וחוקרים אחרים רואים כיום את העיר המוצגת בתבליט לכיש כירושלים. הם מציינים כי מכיוון שירושלים לא נכבשה על ידי האשורים, האמן מנינוה שגילף את התבליט "הוסיף פשוט את שם העיר לקיטסו [=לכיש] במקומה".[דרוש מקור] חוקרים אחרים סבורים כי המצור על ירושלים אינו מתואר בתבליט לכיש מכיוון שירושלים לבסוף לא נכבשה. גודל התבליט ומיקומו בחדר המרכזי בארמון, מעיד על החשיבות שנתן לקרב זה והניצחון על יהודה.[6][7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Grabbe, Lester (2003). Like a Bird in a Cage:The Invasion of Sennacherib in 701 BCE. Continuum International Publishing Group. ISBN 9780826462152.
  • Evans, Paul (2009). The Invasion of Sennacherib in the Book of Kings:A Source-Critical and Rhetorical Study of 2 Kings 18-19. IDC Publisher. ISBN 978-9004175969.
  • Finkelstein, Israel (2007). The Quest for the Historical Israel: Debating Archaeology and the History of Early Israel: Invited Lectures Delivered at the Sixth Biennial Colloquium. Society of Biblical literature. ISBN 9781589832770.
  • Nelson, Thomas (1999). The King James study Bible. Liberty University. ISBN 9781418589141.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תבליט לכיש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Room 10b: Assyria: Siege of Lachish". British Museum. נבדק ב-2012-10-03.
  2. ^ Discoveries Among the Ruins of Nineveh and Babylon, p128
  3. ^ A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, עמ' 110
  4. ^ 1 2 A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, עמ' 111
  5. ^ "Jewish History". Cojs.org. אורכב מ-המקור ב-2013-11-04. נבדק ב-2012-10-03.
  6. ^ Finkelstein,2007, p 173
  7. ^ Thomas Nelson (1999-02-15). The King James Study Bible, KJV. Thomas Nelson. ISBN 9781418589141. נבדק ב-2012-10-03.