תהל (תיאטרון)

תהל
סמליל הל
סמליל הל
מידע כללי
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°04′23″N 34°46′21″E / 32.072975°N 34.772485°E / 32.072975; 34.772485
(למפת תל אביב רגילה)
 
תהל
תהל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תהל (מכונה גם תיאטרון הקהילה הגאה) הוא תיאטרון ישראלי שעוסק בתכנים הקשורים לקהילה הגאה ולמיעוטים אחרים בחברה. התיאטרון נוסד בינואר 2011 על ידי קבוצת בוגרים מבית צבי וביוזמתו של גרי בילו[1]. תחילה פעל התיאטרון במרכז סוזן דלל ונכון ל-2012 משכנו הוא המרכז הגאה בגן מאיר שבתל אביב. בתהל פועלים שחקנים, מחזאים, במאים ויוצרים רבים, מהקהילה הגאה ומחוצה לה.

תחילת פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת הקבוצה בראשית 2011, שימש גרי בילו כיושב ראש ההנהלה הציבורית של תהל ופעל רבות לביסוסו. בתחילת דרכה הופיעה קבוצת השחקנים במרכז סוזן דלל שבנווה צדק בתל אביב. בדצמבר 2011 נפטר בילו, וקבוצה גרעינית מטעם השחקנים החליטה להמשיך בפעילות התיאטרון. חברי הקבוצה הם: גיל וייס, סיון קרצ׳נר, אביהוד תדהר, גיל רשף ותמר גוטמן. באותה השנה נוספה שורה לזכרו ללוגו התיאטרון. יושבי ראש ההנהלה הציבורית של עמותת קבוצת תהל (ע"ר); גרי בילו (2011), תומר כהן (2012-2014), ענת ניר (2015), שמרי סגל (2016-מכהן)

אופי התיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתהל משולבים שני סוגי תיאטרון מרכזיים, תיאטרון רפרטוארי ותיאטרון פרינג'. חברי התיאטרון רואים בשילוב זה סוג חדש של "תיאטרון פרינג'וארי"[דרוש מקור]. כך למשל מוצגים מחזות מודרניים או קלאסיים בעלי אופי רפרטוארי בביצוע מודרני ואינטימי כנהוג בהצגות פרינג'. בתיאטרון ניתנת במה גם למחזאות ישראלית מקורית ומחזאות בינלאומית.

תוכני ההצגות הם תכנים שלא זוכים לרוב לייצוג בבימות התיאטרון הישראלי[2]. הקבוצה המייסדת ביקשה להקים תיאטרון שייצור חיבור רגשי והזדהות אצל מיעוטים בחברה הישראלית ובהם הקהילה הגאה. בהתאם ניתנת העדפה למחזות ותכנים שנוגעים לחיי הקהילה הגאה ולמיעוטים אחרים בחברה הישראלית. אחת ממטרות התיאטרון היא קידום דו-שיח פתוח יותר בין עולמות שונים שיוביל להכרות וקבלה[3].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצגה הראשונה שעלתה במסגרת תהל ובבכורה ישראלית הייתה ההצגה "בעקבות הזמן האבוד" מאת הרולד פינטר, המבוסס על ספרו הקלאסי של מרסל פרוסט, בבימויה של אתי רזניק. הפקה מרובת משתתפים זו מנתה 23 משתתפים, כולם בוגרי השנים האחרונות של בילו כמנהל בית צבי, נועדה להיות הפקת ראווה וזאת על מנת להציב יתד ראשון להקמת התיאטרון. ההצגה עלתה בחודש פברואר 2011, בסוזן דלל בתל אביב. לאחר מכן עלו בסוזן דלל עוד ארבע הפקות נוספות של הקבוצה ("לצאת נקי" מאת קווין אליוט, "קיץ אחרון" מאת ג'יין צ'מברס, "האיש עם הפרח בפה" מאת לואיג'י פיראנדלו, "איפה אמא שלי" מאת כריסטופר המפטון). באוגוסט 2011 עברה פעילות התיאטרון לאולם המרכז הגאה בגן מאיר, תל אביב. שם ממשיכה הקבוצה את פעילותה עד היום ומוציאה את הפקותיה לרחבי הארץ (למעט תל אביב, הציג תיאטרון בתל חי, חיפה, יהוד, נס ציונה, ירושלים, מצפה רמון וחולון). בין הפקות התיאטרון; סיפור אהבה בשלושה פרקים (הפקה שזכתה להצלחה והמשיכה להציג בתיאטרון הספרייה ברמת גן), מלאכים באמריקה, הכל אודות אמא, הכלב הקטן צחק, וינסנט ריבר, קוק ועוד. לקראת סוף שנת 2016, הביא שמרי סגל, יו"ר ההנהלה הציבורית, להישג משמעותי עבור התיאטרון שקיבל לראשונה תמיכה ממשרד התרבות לפעילותו[4]. בפברואר 2017 מונתה נועה שכטר לכהן כמנכ"לית התיאטרון[5].

תהל מארח / Unplugged[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו תהל Unplugged

מסגרת משנה לפעילות בתהל היא "תהל מארח" / תהל Unplugged. במסגרת זו נותנת קבוצת התיאטרון גב הפקתי ליוצרים בתחומים שונים כגון מוזיקה ומחול. בכך מנסים בתהל לסייע בקידום יוצרים חדשים מהקהילה ומחוצה לה. במסגרת זו עולים יצירה ישראלית חדשה, מופעי בידור או מופעי שירה. עד כה עלו במסגרת זו חמש הפקות שונות - "האיש עם הפרח בפה", "רויטל זלצמן שרה חוה אלברשטיין", "עכשיו שוב מאי", "its not easy having such a good time"', "יעל רסולי שירי שנסונים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]