תה אסאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחריט מאסאם מ-1850 המתאר את שלבי גידול התה ועיבודו

תה אסאם הוא תה שחור שנקרא על שם האזור בו הוא מיוצר בהודו. סוג תה זה ידוע בטעם הלתת והצבע הבהיר והחזק שלו. תה האסאם הפך להיות אזור ייצור התה השני לאחר סין והחל בייצור המוני של תה מקומי לאחר המחצית השנייה של המאה ה-19.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמח התה (קמיליה סיננסיס ואר אסאמיקה) גדל באזורים הנמוכים של אסאם. שלא כמו תה דרג'לינג או תה נילגיריס שגדלים באזורים הגבוהים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים טקסט רפואי בסנסקריט מהמאה ה-10 על תה אסאם בשם נידאנה שמזכיר עלים בשם שאמאפטרה שמכינים מהם שאמאפאני. זהו כנראה האזכור הראשון לתה בהודו.

לפני המסחור של התה באזור אסאם עלי התה שימשו אנשים לאחר תהליך עיבוד מועט. שיטה זו של שתיית תה נמשכת באזורים מבודדים ליד אסאם.

גילוי התה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסופר שרוברט ברוס גילה את הצמח גדל בר בטבע. על פי סיפור אחר איש אצולה אסאמי בשם מאנירם דיואן הוביל את רוברט ברוס אל הצמח ב-1823. לפני מותו ב-1825, ברוס העביר את הידע שלו לאחיו צ'ארלס ששלח את זרעי הצמח חזרה לכלכותה ב-1831. ב-1833 הבריטים איבדו את בלעדיות הסחר עם סין ומועצת התה שלחה את המזכיר ג'ורג' גורדון לסין כדי ללמוד את שיטות גידול התה ולהקים שדות תה באסאם. הוא חזר עם ידע רב ופועלים מסין. התברר שהזן המקומי של צמח התה התאים לאקלים המקומי טוב יותר מהזן הסיני. ב-8 במאי 1838 נשלחו 160 ק"ג תה אסאם ללונדון ונמכרו בבית הודו בלונדון ב-10 בינואר 1839. חובבי התה התרשמו מטעמו וכך נולדה תעשיית תה האסאם. צ'ארלס ברוס ואחרים, ובהם מאנירם דיואן, החלו לפנות את הג'ונגל וליצור שטחים לגידול תה.

ב-26 בפברואר 1858 נתלה מאנירם דיואן, מגדל התה המקומי היחיד, על בסיס מכתב ששלח באשמת קשירת קשר והשתתפות במרד הפועלים ההודים נגד הבריטים.