תוכן גולשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: סידור המידע, תמצות מחקרים, הסרת פרשנות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תוכן גולשים או במינוח המקצועי "תוכן מופק משתמשים" (באנגלית: UGC - User Generated Content), הוא תוכן באתר אינטרנט שנוצר על ידי הגולשים באתר זה (להבדיל מתוכן שנוצר על ידי מנהלי האתר). תוכן גולשים עשוי לבוא לידי ביטוי בכל מרכיבי התוכן המקובלים באתרי אינטרנט, כולל טקסט, קול, תמונות, סרטוני וידאו; באמצעות מגוון פלטפורמות מקוונות, כגון בלוגים, תגובות משתמשים, אתרי ויקי, רשתות חברתיות, ופרסום תוכנות חינמיות מושתתות קוד פתוח.

תוכן גולשים מהווה אחד המאפיינים העיקריים של פלטפורמות וב 2.0,

ששינו את פני האינטרנט בכל הנוגע לצריכה ולהפצה של מידע. בכל דקה מועלים לרשת עשר שעות של תוכן ובחצי הראשון של 2008 75% מגולשי האינטרנט לקחו חלק פעיל ובמדיות חברתיות, בניגוד ל-2007 שלקחו חלק רק 56%‏[1].

המונח תוכן גולשים נכנס לתודעה העולמית בשנת 2005 כשהועלה במספר אתרי פרסום ובקהילות שדנו בפיתוח דרכי מדיה דיגיטליים.

בספרות המחקר ובספרות המקצועית ישנן הגדרות רבות לתוכן גולשים. למשל, קפלן והיינלין (2010 ,Kaplan & Haenlein) מגדירים תוכן משתמשים כסך כל הדרכים שבאמצעותן אנשים יכולים להשתמש במדיה חברתית.

בשנת 2007 קבע הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) שלושה מאפיינים להגדרה של תוכן גולשים:

  • פרסום - התוכן חייב להיות מפורסם במרשתתת באתר שנגיש לציבור, או במסגרת רשת חברתית שנגישה לקבוצת אנשים מוגדרת ברשתות החברתיות. לפיכך, הודעות דואר אלקטרוניות ותוכנות מסרים מידיים אינן נכללות בהגדרת תוכן גולשים.
  • יצירה - התוכן צריך להביא לידי ביטוי מאמץ יצירתי ("Creative Effort") של משתמש הקצה. לפיכך, שיתוף של ידיעה עיתונאית או סרטון, כשלעצמם לא יהוו תוכן גולשים. התוכן צריך לעבור שינוי כלשהו.  למשל, תוספת של הערה או פרשנות של המשתמש הופכת את השיתוף לתוכן גולשים.
  • לא מקצועי - יצרני התוכן אינם אנשי מקצוע בתחום התוכן, והם מייצרים את התוכן מחוץ למרחב המקצועי.

תוכן גולשים יכול להיות מרכיב אחד באתר אינטרנט, שרובו הוא תוכן מערכתי. דוגמה לכך הוא אתר אמאזון, המנוהל בידי עורכים ומנהלים. האתר משלב מידע וארגון שנעשה בידי עורכי האתר, לצד תוכן גולשים בצורה של ביקורות ועוד. עם זאת, תוכן גולשים גם עשוי להוות את מהות האתר, כדוגמת פליקר או יוטיוב.

המרכיב הגלוי ביותר של תוכן גולשים הוא בפלטפורמות מדיה חברתית, כגון:

תוכן גולשים בעיתונות המקוונת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד התחומים שבהם השתרש השימוש בתוכן גולשים, הוא תחום העיתונות המקוונת. בהקשר זה, הרמידה וטורמן (2008) מגדירים תוכן גולשים כתהליך שבו ניתנת לקהל המשתמשים האפשרות לעזור ולתרום לעיתונות המקצועית. תוכן גולשים הוא מרכיב בלתי נפרד מן העיתונות המקוונת. עיתונים מקוונים יכולים לכלול מגוון רחב של תכני משתמשים. החל מתגובות משתמשים, המשך במקורות מידע לידיעות חדשותיות, דירוג ידיעות על ידי משתמשים, בלוגים ופורומים של משתמשים המופיעים כחלק מן העיתון, ועוד‏[2].

תוכן גולשים בעיתונות המקוונת בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשתתפות הציבורית בהכנת ויצירת ידיעות ותכנים בעיתונות הישראלית קיימת מזה שנים רבות על פי לב און‏[3]עיתונות הגולשים עשויה לעמוד על טיבו של סדר היום התקשורתי בכך שהיא מדגישה ומבליטה נושאים מסוימים ומחלישה נושאים אחרים.

שיקולים עיתונאיים בעד שילוב תוכן גולשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר רב לאומי של תוכן גולשים באתרי אינטרנט של תקשורת, דומינגו ואח'. מצאו כי ארגוני חדשות מפרשים את השתתפותם של המשתמשים בעיתונות המקוונת כהזדמנות לקיום דיון באקטואליה. כמו כן, יצירת תנועה ה “traffic” שגורמת למשתמשים להישאר תחרותיים, שילוב תוכן הגולשים עשוי לחזק את הנאמנות לעיתון, ומסייע לחיסכון בעלויות.

שימושים של תוכן גולשים והסיפוקים מהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

"תאוריית השימושים והסיפוקים" יוצאת מהגישה הפונקציונליסטית המתמקדת באופן שבו אנשים משתמשים בתקשורת‏[4]. התאוריה משתייכת למסורת ההשפעות המוגבלות שיש לתקשורת. לפי תאוריה זו לתקשורת השפעה דו כיוונית וכוחה מוגבל, הואיל ולציבור היכולת לשלוט בשימוש בה. הטענה המרכזית של התאוריה היא כי צרכני תקשורת הם ציבור פעיל, ולא קהל פסיבי. צרכן התקשורת משתמש באמצעי התקשורת באופן סלקטיבי בהתאם לצרכים ולשימושים שהוא מעוניין להפיק מהם.

בהקשר של תוכן גולשים, חוקרי התקשורת המתבססים על תאוריית השימושים והסיפוקים, בוחנים את המניעים המביאים גולשים לתרום תוכן מקוון, ובמילים אחרות, אילו שימושים וסיפוקים מספקת פעילות יצירת תוכן גולשים. המחקר מצביע על מגוון רחב של שימושים וסיפוקים שגולשים מפיקים מתרומת תוכן גולשים לאתרי אינטרנט ורשתות חברתיות. השימושים והסיפוקים משתנים לפי סוג התוכן והאתר שבו הוא מופיע מצד אחד, ומאפייני אישיות ודמוגרפיה של המשתמש מצד אחר.

חוקר האינטרנט לואיס לאנג הבחין במאמרו מ-2009‏[5] בין ארבעה סוגי הנעה לתרומת תוכן גולשים בפלטפורמות בבלוגים, פורומים, העלאת סרטוני וידאו ל”יו טיוב" ותרומה לוויקיפדיה. ראשית, צרכי הכרה, הכוללים, גיבוש זהות עצמית, רכישת כבוד עצמי, חיזוק הביטחון העצמי ופרסום או הבלטת מומחיות אישית בנושא מסוים. שנית, צרכים קוגניטיביים הכוללים הרחבת בסיס הידע וההבנה של אירועים, תופעות וסוגיות המתקיימות בחברה. שלישית, צרכים חברתיים, לפיהם הגולש מכיר באינטרנט כמקום נוח לשתף בו את רגשותיו, הגולש חולק את נקודת מבטו עם גולשים אחרים ומאפשר לחברים ולמשפחה לקבל מידע אודותיו. ולבסוף צורכי בידור, לפיהם תרומה של תוכן גולשים הוא פעילות חווייתית, ומהווה דרך חדשנית להעביר את הזמן הפנוי של המשתמש.

לפיכך, תוכן גולשים משמש שימושים שונים ומספק סיפוקים שונים אלה משתנים בהתאם לפלטפורמות בהם הם יוצאים לאור. לאנג מצא‏[5], כי יש הבדלים בין הצרכים השונים של הציבור, במידת חשיבותם לגולש ובמידת ההשפעה של התכנים. הצרכים ההכרתיים והצרכים החברתיים הם בעלי השפעה גדולה יותר מצרכי בידור וצרכים קוגניטיבים, והם מעצימים את מידת הסיפוק שחווה הגולש מתרומת תוכן גולשים. כמו כן מצא לאנג כי תרומת תוכן בלוגים, ביו טיוב, ובוויקיפדיה, נובעת בעיקר מצרכים הכרתיים, ואילו תרומת תוכן לפורומים משמשת בעיקר לסיפוק צרכים חברתיים.

בנוסף מתייחס לאנג‏[5] לתהליך "העצמה" שבו אנשים רוכשים שליטה או התמחות בחייהם. בתהליך זה משתפרת מיומנותם האישית והם מפתחים הרגלים להתנהגות פרואקטיבית בניהול קשריהם החברתיים. החוקר טוען כי קיימת העצמה אישית של מפיק התוכן, אך היא ברמה נמוכה. במחקר שנערך בשנת 2004 על ידי נארדי ואחרים ובו רואיינו‏[6] כ- 23 בלוגרים מקליפורניה, מצאו החוקרים כי הכתיבה בבלוגים שימשה לצורך הבעת רגשות של הכותב.

בנוגע לבני נוער, מחקרים מוצאים כי בראשית שנות ה-2000 כתיבת בלוגים, ותגובות לבלוגים שימשה כחלק מעיצוב זהותם העצמית, וסיפק מענה לצרכים אישיים וחברתיים (טרקל 2001). מחקרים על נוער ישראלי מלמדים כי כתיבה ושיתוף בפייסבוק מאפשרים לבני נוער שיתוף וקבלת מידע אודות תכנים לימודיים כמו סיכומים חומרי לימוד וכדומה (עיני וכהן 2012). מחקר על נוער אמריקאי מצא כי לוק (2007)‏[7] כי למרבית הנוער (58%) פייסבוק משמש בעיקר להעביר את הזמן הפנוי או כשמשעמם (58%), ולשמירת הקשר על חברים (54%). מטרות משניות נוספות הן כיף והנאה 50%, וכדי להיות מעודכן במה שקורה בחברה 42%.

ב-2007, במחקר ממוקד בנוגע לסיפוקים והשימושים של תרומת תוכן לוויקיפדיה, מצא נוב‏[8] שמונה מניעים עיקריים לכך:

  • הנאה
  • מטרות אידאולוגיות, לפיהן המידע צריך להיות חופשי
  • ערכים הכוללים שיקולים אלטרואיסטים וההומניטריים והרצון לעזור לאנשים אחרים
  • הבנה, לפיה הגולשים רוצים ללמד דברים חדשים ולחזק את כישוריהם האישיים

ארבעה מניעים שחשיבותם פחותה הם:

  • קידום, מתבטא בצורכי אגו והוכחה שאני יודע ולכן אני נחוץ.
  • הגנה על האגו מפני תכונות שליליות התרומה מפחיתה את תחושות האשם על יתרונות אישיים כמו ידע או הצלחה.
  • קריירה, נגישות למידע לפני כניסה לקריירה חדשה או לשם שיתוף מידע פוטנציאלי עם מעסיקים.
  • חברתי, בקשות של חברים או דיון הנוגע באנשים חשובים.

מחקר על המניעים לתרומת תוכן לוויקיפדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקרו של נוב מ-2007‏[8] השתתפו כ-140 אנשים במחקר תוארו המניעים לפיהם אנשים מעוניינים לחלוק את המידע שלהם באנציקלופדיה המקוונת "ויקיפדיה" המחקר כלל סקר ובו שאלות כמו "מהי מידת התרומה השבועית שלך לוויקיפדיה"? ו"מהי הסיבה לתרומה"? (בסולם המוטיבציה קיימים היגדים שונים אותם היו צריכים הנשאלים לדרג). נמצאו 8 מניעים מרכזיים הגורמים לסיפוק הכותבים ואף נמצאו הבדלים בחשיבות שניתנה להם של בנתינת מענה לשימושים והסיפוקים שמפיק הגולש. 4 מניעים שניתנה להם חשיבות רבה הם: הנאה, אותה מפיקים מהתרומה לוויקיפדיה. מטרות אידאולוגיות, לפיהן המידע צריך להיות חופשי. ערכים הכוללים שיקולים אלטרואיסטים וההומניטריים והרצון לעזור לאנשים אחרים. הבנה, לפיה הגולשים רוצים ללמד דברים חדשים ולחזק את כישוריהם האישיים. 4 המניעים שחשיבותם פחותה הם: קידום, מתבטא בצורכי אגו והוכחה שאני יודע ולכן אני נחוץ. הגנה על האגו מפני תכונות שליליות התרומה מפחיתה את תחושות האשם על יתרונות אישיים כמו ידע או הצלחה. קריירה, נגישות למידע לפני כניסה לקריירה חדשה או לשם שיתוף מידע פוטנציאלי עם מעסיקים. חברתי, בקשות של חברים או דיון הנוגע באנשים חשובים. בגיל ההתבגרות מזהים מניעים ייחודיים ליצירת בלוגים באינטרנט. טרקל (2001) טוענת כי בגיל ההתבגרות מתקיימים תהליכים של עיצוב הזהות. זהו שלב קריטי בהתפתחות הזהות האישית והחברתית של האדם. לבני הנוער צרכים אישיים וחברתיים הנוגעים למשימות ההתפתחותיות שלהם. צרכים אלו כוללים, בין השאר: יצירת יחסי אמון עם הזולת, הבעת וקבלת אמפתיה וביטוי עצמי. ולפיכך בלוגים הם פלטפורמה המשמשת את בני הנוער בעידן האינטרנט במילוי צרכיהם בתהליכי אקספלורציה וזהות.

השימוש בפייסבוק בקרב בני נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיני וכהן (2012), בדקו את מידת השימוש ואת מאפייני השימוש בפייסבוק בקרב ילדים בגילאי 13-18 בישראל ואת הקשר בין שימוש בפייסבוק לבין תהליכים לימודיים, מחקרם אישש את הטענה של לוק (2007) כי לפייסבוק עשויה להיות השפעה מרחיקה לכת על המרקם החברתי, התרבותי, הכלכלי והחינוכי של העולם המודרני ואת העובדה כי הוא מאפשר תקשורת מסוג חדש, ומעצים את יכולתו של הפרט לשתף ולקבל מידע.

תוצאות המחקר הראו למעשה, כי המטרה העיקרית לשמה משמש פייסבוק את בני הנוער היא להעביר את הזמן הפנוי או כשמשעמם 58%. המטרה השנייה היא לשמור על קשר עם חברים 54%. מטרות משניות נוספות הן: לכיף ולהנאה 50%, וכדי להיות מעודכן במה שקורה בחברה 42%. נמצא כי רוב התלמידים כלל לא משתמשים בפייסבוק כדי להיות פופולאריים מבחינה חברתית, וכי מטרת השימוש בפייסבוק היא להכיר אנשים חדשים. שימוש בפייסבוק בהתפלגות על פי מין, נמצא כי בנים נוהגים יותר לשחק במשחקים באינטרנט ביחס לבנות. למעשה קשת השימושים של בני הנוער בפונקציית ובאפליקציות בפייסבוק הינה רחבה. רוב המשתמשים משתמשים בפייסבוק לצורך תקשורת ושיתוף בחומרים. רובם עושים שימוש יום יומי בצ’אט, כותבים על הקיר, מעלים תמונות וסרטוני וידאו ומתייגים את הדמויות בהם.

תוכן גולשים חזותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הסוגים הנפוצים של תוכן גולשים, הוא תוכן חזותי, הכולל תמונות וסרטוני וידאו. היתרון הבולט של תוכן גולשים חזותי, הוא האפשרות להבעה עצמית באופן שאיננו מילולי, ועל כן פתוח למגון רחב יותר של גולשים מאשר תוכן מילולי‏[9].

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תוכן גולשים חזותי

חסרונות תוכן גולשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמינות המידע - יחסית לתוכן המיוצר על ידי מערכת מקצועית בעלת משאבים, תוכן גולשים עלול להיות פחות אמין, שכן יצרן התוכן מוגבל במשאבים העומדים לרשותו ליצירת התוכן. כמו כן, יצרן תוכן מקצועי נזהר מלפרסם תוכן ירוד מסוגים שונים מחמת החשש מפני ביקורת ופגיעה בשמו הטוב. רוב הפלטפורמות מאפשרות פרסום תוכן בעילום שם וכך מאפשרות לגולשים לפרסם הבלים, בלא שיצטרכו לתת את הדין על כך.
  • תוכן פוגעני - תכנים מיניים, קללות והכפשות מיוצרים על ידי גולשים רבים ברשת ומפורסמים באתרים לשימוש הציבור הרחב, לעתים בלי סינון כלל מצד בעלי האתר.
  • הפרת זכויות יוצרים - חלק גדול מתוכן הגולשים, בפרט החזותי, הוא תוצר של העתקה, שיתוף ועיבוד של תכנים קיימים. בחלק ניכר מהמקרים התכנים המקוריים מוגנים בזכויות יוצרים והפצתם ברשת אסורה על פי חוק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Users of the world, unite! The challenges and opportunities of Social Media
  2. ^ Alfred Hermida. & Neil Thurman. A clash of cultures: The integration of user-generated content within professional journalistic frameworks at British newspaper websites. Journalism Practice, 2(3), pp. 343-356. (2008).
  3. ^ אזי לב-און. עיתונות מקוונת — ומגוונת? .קשר מס' 41, חורף 2011.
  4. ^ אליהו כץ ומיכאל גורביץ. תרבות הפנאי בישראל, עם עובד, תל אביב (1973)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 (באנגלית) Louis Leung. User-generated content on the Internet: an examination of gratifications, civic engagement and psychological empowerment. New Media & Society11:8, 1327-47 (2009) 9
  6. ^ (2004) Schiano, Nardi, Gumbrecht & Swartz. blooging by the rest of us
  7. ^ ׁ(Laura Locke . The Future of Facebook. Time Magazine, July 17, ׁׂׂׂׂׂ(2007
  8. ^ 8.0 8.1 (באנגלית) Odd Nov, What motivates Wikipedians? Communications of the ACM, 50(11), (2007) 60-64
  9. ^ Beaudouin Valérie, Velkovska Julia,Constitution d'un espace de communication sur Internet, 1999, volume 17 n°97. pp. 121-177 (בצרפתית)