תוכנית עתידים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוגו של תוכנית עתידים

תוכנית עתידים נוסדה בשנת 2000 במטרה לשלב צעירים מצטיינים מיישובי ההיקף ושולי החברה הישראלית במוסדות להשכלה גבוהה. התוכנית נוסדה על ידי הרמטכ"ל שאול מופז ואיש העסקים איתן ורטהיימר. הוגה הרעיון הוא תת-אלוף אבנר ברזני. תחילה הוקמה התוכנית כיוזמה של צה"ל לעודד את בני יישובי ההיקף להשתלב במסלול העתודה האקדמית. בני יישובי ההיקף, שעד שנת 2000 היוו כ-10% מהיקף האקדמאים של צה"ל, מהווים, נכון לשנת 2011, 40% בעקבות פעילותה של התוכנית.[1]

נכון לשנת 2011, תוכנית עתידים מלווה ומתגברת את התלמידים המצטיינים מיישובי ההיקף כבר מחטיבת הביניים ובית הספר התיכון כהכנה לקראת לימודים במסגרת העתודה האקדמית או במסלולים לתואר אקדמי וקריירה מקצועית, המיועדים לבוגרי שירות צבאי ושירות לאומי. הסטודנטים של התוכנית זוכים לסיוע אקדמי, חברתי וכלכלי במהלך הלימודים. ההשקעה הממוצעת בכל סטודנט בתוכנית עומדת על 100,000 ש"ח. נכון לשנת 2011 התוכנית מונה למעלה מ-21,000 תלמידי חטיבה ותיכון, סטודנטים ובוגרים.

המבנה המנהלי של עתידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית עתידים פועלת, במקביל, באמצעות גוף צבאי (מנהלת "עתידים") וגוף אזרחי (עמותת "ידידי עתידים"). מנהלת עתידים מובילה את מסלולי "עתידים" בצבא והיא ממומנת על ידי משרד האוצר ומשרד הביטחון. עמותת "ידידי עתידים" מובילה את תוכניות "קדם עתידים" ו"פוסט עתידים". התומכים המרכזיים בפעילות העמותה הם הסוכנות היהודית, בנק לאומי, קרן קיסריה ואיתן ורטהיימר.

תוכנית קדם עתידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית קדם עתידים פועלת בשיתוף עם משרד החינוך ב-70 יישובים ו-220 מוקדי פעילות בפריפריה כדי להרחיב את מעגל התלמידים המסיימים את לימודיהם עם תעודת בגרות איכותית. התוכנית מאתרת את שכבת המצטיינים בבתי-הספר ומעניקה להם תגבורים לימודיים במטרה לכוונם ללימודים אקדמיים בתחומי המדעים, ההנדסה והרפואה. התלמידים המאותרים לתוכנית לומדים במסגרת כיתות "קדם עתידים" בבתי-הספר או במרכזי למידה עירוניים ומקבלים תגבור במקצועות המתמטיקה, הפיזיקה והאנגלית. בנוסף לכך, משלבת התוכנית פעילויות חשיפה לאקדמיה, כגון ביקורים במוסדות אקדמיים ובמפעלי תעשייה, אשר חושפים את התלמידים לתחומי הלימוד באקדמיה וכן לעולם התעסוקה העתידי. מישור נוסף בו פועלת התוכנית הוא העצמה חברתית ומנהיגות, כאשר התלמידים משתתפים בסדנאות מגוונות ופעילויות קיץ לפיתוח וחיזוק מוטיבציה, מסוגלות עצמית, אחריות חברתית ומנהיגות. כיום לומדים כ-17,500 תלמידים במסגרת תוכנית קדם עתידים וישנם 14,000 בוגרים משנים קודמות.

תוכנית עתידים בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית עתידים בצה"ל כוללת 4 מסלולים המאפשרים לבוגרי תיכון מהפריפריה לדחות את גיוסם לצה"ל ולרכוש השכלה אקדמית. הסטודנטים בתוכנית זוכים לליווי חברתי ואקדמי הניתן להם על ידי חונך אישי וכן לסיוע כלכלי הכולל מימון שכר לימוד, מחשב נייד, פעילויות העשרה ומלגת קיום (עד 16,500 ש"ח מדי שנה). לאחר מכן בוגרי המסלולים משתלבים בצה"ל ורוכשים ניסיון מקצועי בתחום אותו למדו.

מסלול העתודה האקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול זה מאפשר ללמוד לתואר ראשון לפני הגיוס לצה"ל (בעיקר במקצועות ההנדסה, המדעים המדויקים והרפואה). במהלך הלימודים הסטודנטים מחויבים בפעילות קבועה למען הקהילה, במגוון עמותות וגופים הפועלים בשיתוף עם "עתידים". בגמר הלימודים, בוגרי המסלול מתגייסים לצה"ל ומשרתים 6 שנות שירות מקצועי. מרבית המשתתפים בתוכנית (63%) לומדים או למדו את מקצועות ההנדסה, 16% את מקצועות המדעים, ו-10% את מקצועות הרפואה.[1] כמו כן, 80% מהסטודנטים והבוגרים למדו או לומדים באוניברסיטאות.

המכינה הקדם-אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול המכינה הקדם-אקדמית מאפשר לבוגרי תיכון שלא התקבלו למסלול העתודה לשפר את הישגיהם (תעודת בגרות ופסיכומטרי) במסגרת מכינה קדם-אקדמית אוניברסיטאית (אוניברסיטת תל אביב/הטכניון/האוניברסיטה העברית בירושלים). בתום שנה, מתמודדים בוגרי המסלול על מקום בעתודה האקדמית של צה"ל.

עתידים להוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסלול פועל לשיפור מערכת החינוך ביישובי ההיקף, באמצעות שילוב מורים צעירים בחטיבות הביניים ובתיכונים. במסגרת המסלול, לומדים הסטודנטים לתואר ראשון במדעים מדויקים (מתמטיקה/ביולוגיה/כימיה/פיזיקה) או אנגלית ובמקביל – לתעודת הוראה. הלימודים מתקיימים באוניברסיטה העברית בירושלים. בגמר הלימודים בוגרי המסלול משרתים 6 שנים כמורים אקדמאים לובשי מדים בבתי הספר התיכוניים ובחטיבות הביניים ביישובי ההיקף. נכון להיום 46 מורים בוגרי המסלול משרתים בפריפריה.[2]

פעמי עתידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול המאפשר לרכוש תואר ראשון בהנדסה, בתחום האלקטרוניקה, המכטרוניקה והתוכנה בשני שלבים. בשלב ראשון – לימודים לדיפלומת הנדסאי ול- 50% מתואר ראשון בהנדסה. לאחר מכן, שירות צבאי כהנדסאים בתפקידי מפתח מקצועיים ובסיום השירות הצבאי השלמה לתואר ראשון מלא בהנדסה. הלימודים מתקיימים במכללת אורט בראודה בכרמיאל ובמכללת סמי שמעון בבאר שבע.

תוכנית פוסט עתידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

4 מסלולים המאפשרים לצעירים לאחר שירות צבאי או לאומי, לרכוש השכלה גבוהה תוך קבלת סיוע כלכלי, אקדמי וחברתי ולהשתלב במסלולי קריירה במשק או במנהל הציבורי.

עתידים לתעשייה ולמגזר העסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסטודנטים במסלול מקבלים מימון מלא לתואר ראשון במקצועות ההנדסה וכן מלגת קיום חודשית ומחשב נייד. בתמורה, הם מועסקים במהלך הלימודים בתעשיות רלוונטיות במשק. בסיום הלימודים – משתלבים הבוגרים בתעשייה וצוברים ניסיון במקצוע אותו למדו. המסלול פועל בשיתוף עם משרד התמ"ת.

המכינה הקדם-אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול המאפשר לבוגרי שירות צבאי/לאומי לשפר הישגים במכינה הקדם-אקדמית של הטכניון ולאחר מכן להתקבל לתואר ראשון במקצועות ההנדסה במסגרת מסלול עתידים לתעשייה.

מסלול להנדסאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת המסלול, חוברת עתידים לתעשייה ביטחונית ומכשירה הנדסאים בתחומים מגוונים. הסטודנטים במסלול לומדים 17 חודשים לדיפלומת הנדסאי ובסיום הלימודים מועסקים – כולם – בתפקידים מקצועיים בתעשיות ביטחוניות.

עתידים - צוערים למנהל ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עתידים - צוערים למנהל ציבורי

הסטודנטים בתוכנית לומדים לתואר ראשון במגוון מקצועות בשילוב עם לימודי מדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. בסיום הלימודים, משתלבים בוגרי התוכנית בבתפקידים בכירים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות ובכך מובילים לשיפור המנהל הציבורי בישראל. המסלול פועל בשיתוף עם נציבות שירות המדינה ואגף התקציבים באוצר.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 40% מעתודאי צה"ל – מהפריפריה, באתר דובר צה"ל, 31 בינואר 2011
  2. ^ ליאור דטל, הפתרון של משרד החינוך לשיפור רמת ההוראה: עתודאים של צה"ל, באתר TheMarker‏, 21 בנובמבר 2010