תומאס בליימי
 | |
| לידה |
24 בינואר 1884 וואגה וואגה, ניו סאות' ויילס, אוסטרליה |
|---|---|
| פטירה |
27 במאי 1951 (בגיל 67) מלבורן, אוסטרליה |
| מדינה |
אוסטרליה  |
| השכלה |
המכללה לפיקוד ולמטה של צבא פקיסטן |
| השתייכות | אוסטרליה |
| תקופת הפעילות | 1906 – 1946, 1950 (כ־40 שנה) |
| דרגה |
 פילדמרשל |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
| |
| עיטורים | |
| |
  | |
פילדמרשל סר תומאס אלברט בליימי (באנגלית: Sir Thomas Albert Blamey; 24 בינואר 1884 – 27 במאי 1951) היה גנרל אוסטרלי במלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה, והאוסטרלי היחיד שהגיע לדרגת פילדמרשל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליימי נולד ב-24 בינואר 1884, לריצ'רד, מהגר אנגלי שהיגר לאוסטרליה מקורנוול בשנת 1862, ולמרגרט. והיה בן שביעי מתוך עשרה.
בליימי למד בבית הספר של וואגה וואגה, שם השתתף בנבחרת הפוטבול האוסטרלי והיה חבר בתנועת נוער של הצבא האוסטרלי. הוא עבר לתיכון וואגה וואגה בגיל 13, והנהיג את תנועת הנוער במשך שנתיים.
בליימי החל את חיי הקריירה שלו ב-1899 כמורה בבית ספר באגם אלברט. בנובמבר 1906 התגייס בליימי לצבא האוסטרלי, וב-8 בספטמבר 1909 הוא התחתן עם קרוליין מילארד, ממנה נולדו לו שני בנים.
בשנת 1910 הוא הועלה לדרגת קפטן, ובשנת 1911 היה לאוסטרלי הראשון שהתקבל ללימודים במכללה הצבאית הבריטית. בשנת 1912 הוא נסע לאימונים בהודו הבריטית, ובמאי 1914 הוא נסע לבריטניה, שם הצטרף לרגימנט משמר הדרגונים ה-4 האירי המלכותי. זמן קצר לאחר מכן הוא הועבר לדיוויזיה ה-43 (וסקס), וב-1 ביולי אותה שנה הוא הועלה לדרגת מייג'ור.
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בליימי בכוח הקיסרי האוסטרלי הראשון (AIF). באמצע 1914, בליימי היה חבר בדיוויזיה ה-43 (וסקס). בנובמבר הוא נסע למצרים עם הנרי שובל כדי להצטרף לחיל המשלוח האוסטרלי, שם מונה בסופו של דבר לקצין המודיעין של הדיוויזיה האוסטרלית ה-1 בקרב גליפולי. במהלך הנחיתה במפרץ אנזא"ק, הוא נשלח להעריך את הצורך בחיזוק כוחו של הקולונל מקאי. הוא אישר את הצורך, ולכן נשלחו כוחות התגבורת לשם.
בליל 13 במאי 1915, בליימי, במסגרת תפקידו כקצין מודיעין, הוביל סיור מאחורי קווי הטורקים לאתר עמדות בכרמי זיתים שסיכנו את הכוחות בחוף. כוח אויב של שמונה טורקים התקרב ליד רכס אורן, אחד מהם עמד לדקור את אחד החיילים האוסטרלים, ולכן בליימי ירה בו באקדחו. בקרב שלאחר מכן נהרגו שישה מהטורקים. בליימי פרש עם הסיור שלו לקווים האוסטרלים מבלי שמצא את העמדות. חקירות שנערכו לאחר מכן בשטח מאובטח העלו כי העמדות נמצאות הרבה יותר דרומה מכפי שהניח.
ביולי 1915 בליימי מונה לקצין אג"ם, ובספטמבר של אותה שנה הוא קיבל דרגה זמנית של לוטננט קולונל והצטרף לדיוויזיה האוסטרלית ה-2 שהוקמה במצרים כראש מטה הדיוויזיה. המפקד, מייג'ור גנרל ג'יימס גורדון לג'ה, העדיף קצין אוסטרלי מכיוון שהרגיש שקצין בריטי לא כל כך קשור לחיילים. עם זאת, לאחר הגעת הכוחות האוסטרלים לצרפת בשנת 1916 הוא חזר מהדיוויזיה השנייה לדיוויזיה ה-1 כראש המטה, ובתפקיד זה היה מעורב בקרב על פוז'ייר.
בליימי נחשב כמפקד חטיבה אפשרי, אך מעולם לא פיקד על גדוד, שנחשב בדרך כלל כתנאי מוקדם לפיקוד [על חטיבה. לכן מונה למפקד גדוד הרגלים ה-2 ב-3 בדצמבר 1916. ב-28 בדצמבר, בליימי, כמפקד הגדוד הבכיר, מונה למפקד חטיבת הרגלים ה-1. ב-1 בינואר 1917 הוא קיבל את עיטור אות השירות המצוין, וב-9 בינואר יצא לחופשה והעביר את הפיקוד לידי לוטננט קולונל איוון מקאי. אולם כאשר נודע למטה הכללי של חיל המשלוח הבריטי על שימוש זה של בוגר מכללה למטה, הוא הזכיר לקורפוס אנזא"ק ה-1 כי "לא כדאי לשחרר קצינים כאלה לפיקוד על גדודים, אלא אם כן הוכיחו שהם לא שווים לתפקידם במטה". לבעקבות כך בלאמי חזר למטה הדיוויזיה ה-1. לוטננט גנרל סר ויליאם בירדווד קידם את בליימי לדרגת קולונל מלא. בליימי שימש גם כמפקד החטיבה ה-2 בתקופת מנוחה מה-27 באוגוסט עד ה-4 בספטמבר 1917. ב-8 בספטמבר אושפז כשהוא מקיא ומשתעל. הוא נשלח לאנגליה שם אושפז בבית החולים הכללי הלונדוני השלישי לטיפול בפסוריאזיס, ולא חזר לתפקידו עד 8 בנובמבר 1917. בתחילת 1918 קיבל את תואר עמית מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש, ובמאי אותה שנה אוזכר שוב בשדרים.
ב-1 ביוני 1918 ירש לוטננט גנרל ג'ון מונש את בירדווד כמפקד הקורפוס האוסטרלי, ובליימי הועלה לדרגת בריגדיר ומונה לראש מטה הקורפוס. הוא מילא תפקיד משמעותי בהצלחת הקורפוס האוסטרלי בחודשי המלחמה האחרונים. הוא נשאר מעוניין בחדשנות טכנולוגית. הוא התרשם מהיכולות של דגמי הטנקים החדשים ולחץ על השימוש בהם בקרב האמל, שם מילא תפקיד חשוב בהצלחת הקרב.
בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1919 שב בליימי לאוסטרליה, שם מונה לסגן ראש המטה הכללי בשנת 1920. אחד מהישגיו היה הקמת חיל האוויר המלכותי האוסטרלי במאי 1920. בשנים 1922–1925 שימש כנציג אוסטרליה במשרד המלחמה בלונדון. לאחר שחזר לאוסטרליה, הצטרף למשטרה כמפכ"ל המשטרה במדינת ויקטוריה. הוא החזיק בתפקיד זה עד 1936.
בשנת 1938 השלים בליימי את הכנסתו על ידי שידורי רדיו על פוליטיקה בינלאומית. הוא נחרד מרדיפת הנאצים כלפי היהודים. מאוחר יותר הוא קיבל אחריות על גיוס חיילים חדשים. ככזה, הוא הניח את הבסיס להרחבת הצבא במקרה של מלחמה עם גרמניה או יפן, שאותו ראה כבלתי נמנע.
בשנת 1935 קיבל בליימי את עיטור Knight Bachelor. באותה שנה נפטרה אשתו, וב-5 בדצמבר 1939 התחתן עם מעצבת האופנה בת ה-35 אולגה אורה פרנסוורת'.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר כניסת אוסטרליה למלחמה וההחלטה על הקמת כוח אימפריאלי שני באוסטרליה, מונה בליימי למפקד הדיוויזיה ה-6 שהוקמה באותה העת, והיוותה את גרעין ה-AIF, ב-13 באוקטובר 1939 תוך העלאתו לדרגת לוטננט גנרל. בתקופה שבין מלחמות העולם המירה אוסטרליה את צבאה למערכת מיליציה טהורה, שיחידותיה לא הורשו להישלח לחו"ל. בליימי היה אחראי בתפקידו כראש AIF ישירות לראש הממשלה ושר ההגנה רוברט מנזיס, והיה אמור לשמור את הפיקוד על AIF, שצמח מאוחר יותר ל-300,000 איש, במהלך המלחמה.
מינואר 1940, החלקים הראשונים של הדיוויזיה ה-6 נשלחו לארץ ישראל להתכונן לפריסתם בצרפת לצד חיל המשלוח הבריטי. לאחר שהוחלט להקים פיקוד של קורפוס ודיוויזיה שנייה עבור AIF, ויתר בליימי על הפיקוד על הדיוויזיה ה-6 באפריל ומונה למפקד הקורפוס האוסטרלי ה-1, שאת מפקדתו פתח ביוני. כאן היה כפוף לראש פיקוד המזרח התיכון, הגנרל ארצ'יבלד וייוול. בשל התבוסה המהירה של הצרפתים והבריטים בצרפת במהלך המערכה הגרמנית במערב כמו גם כניסתה של איטליה למלחמה, חיילי בליימי נשמרו כעתודה במזרח התיכון והשתמשו בהם נגד האיטלקים בלוב החל מדצמבר 1940.
במרץ 1941 נשלחו בליימי ושתי דיוויזיות מכוחו ליוון כחלק מ"מבצע זוהר" בפיקודו של הנרי מייטלנד וילסון, כאשר הפלישה הגרמנית קרבה ובאה. על שירותו במערכה היוונית, בה זכתה לשבחי מנהיגותו הנבונה, קיבל את צלב המלחמה היווני מדרגה ראשונה. בסוף אפריל מונה לסגן ראש פיקוד המזרח התיכון (מיולי כיהן בתפקיד קלוד אוקינלק) ובספטמבר הועלה לדרגת גנרל.
בתחילת 1942, בשל האיום היפני, הוא קיבל הוראה לחזור לאוסטרליה לקחת פיקוד בחזית זו. הוא מונה כאן על ידי המפקד הראשי האמריקאי בדרום מערב האוקיינוס השקט, דאגלס מקארתור, כמפקד הכללי של כוחות היבשה, מבלי שזכה להשפעה רבה על ניהול המבצעים. בספטמבר 1942 הוא נשלח על ידי מקארתור לפורט מורסבי בפפואה באופן אישי להוביל את המערכה בגינאה החדשה. בנוסף, החל מ-1943 הוא פיקד על הפעילות בבריטניה החדשה ובאיי שלמה בצפון וב-1945 על שחרור בורנאו (מבצע אבוב).
ב-2 בספטמבר 1945 הוא חתם על הסכם הכניעה היפני עבור אוסטרליה על סיפון USS מיזורי.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שהציע להתפטר זמן קצר לאחר תום המלחמה, שוחרר מתפקידו בסוף 1945. מכיוון שמעולם לא הסתדר עם ממשלת הלייבור בראשותו של ג'ון קרטין וגם מתח ביקורת רבה בצבא, הוא השתחרר מהצבא בתחילת 1946 ללא הכרה נוספת בהישגיו. לאחר מכן התיישב במלבורן והתמסר לעסקים, כתיבה ועניינים ותיקים.
לאחר בחירתו מחדש של מנזיס ב-1950, הועלה לדרגת פילדמרשל כאוסטרלי הראשון שהועלה לדרגה רמה זו ועד כה היחיד. זמן קצר לאחר מכן הוא חלה קשה ומת ב-27 במאי 1951 בבית חולים במלבורן מדימום מוחי. בהלווייתו הממלכתית השתתפו כ-300 אלף איש.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תומאס בליימי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)