תומאס וייאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סר תומאס וייאט, ציור מאת האנס הולביין, סביבות 1536

סר תומאס וייאט (Thomas Wyatt; ‏ 1503 - 11 באוקטובר 1542) היה משורר אנגלי. תרגומיו לסונטות של פטררקה מלטינית לאנגלית ויצירותיו המקוריות הקנו לו את הכינוי "אבי הסונטה האנגלית"[1]. בנוסף להיותו משורר היה גם שגריר ושליח של הנרי השמיני ושמו נקשר בשמה של אן בולין כאחד ממאהביה[2]. שיריו לא פורסמו במהלך חייו. בנו, תומאס וייאט הצעיר, הנהיג מרד כנגד מרי הראשונה, מלכת אנגליה ב-1554.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייאט נולד בטירת אלינגטון במחוז קנט. אביו היה איש חצרו של הנרי השביעי, מלך אנגליה. וייאט למד בקולג' סנט ג'ון באוניברסיטת קיימברידג'. ב-1520 נשא לאשה את אליזבת ברוק, בנישואין ללא אהבה.

ב-1524 נכנס לשירות כפקיד באוצר המלך וב-1525 החל לשרת כשגריר, משרה שפירושה באותה תקופה הייתה שליחויות דיפלומטיות קצרות יחסית וממוקדות-מטרה. ב-1526 נשלח לצרפת וב-1527 היה חבר המשלחת הגורלית שנשלחה לותיקן לבקש מן האפיפיור קלמנס השביעי לבטל את נישואיו של ריצ'רד השמיני לקתרין מאראגון ולאפשר לו לשאת לאשה את אן בולין, משלחת שכשלונה הוביל לפרישת אנגליה מהכנסייה הקתולית וליצירת הכנסייה האנגליקנית. ב-1535 הוכתר לאביר.

במאי 1536 הואשם על ידי צ'ארלס ברנדון, הדוכס הראשון מסאפוק, יחד עם אן בולין וחמישה גברים נוספים בניאוף ונכלא במצודת לונדון. אולם, בשל קרבתו לתומאס קרומוול, אחד האישים בעלי ההשפעה בחצר המלך, זכה לחנינה. הוא ראה את הוצאתה של בולין ושל הנאשמים האחרים מחלון תאו וכתב על כך את הסונטה הידועה בשם הלטיני, הלקוח מתוך מחזה של פטררקה, Circa Regna Tonat (ברעם מתוך הממלכות)[3]. וייאט חזר לחצר וזכה לרהביליטציה אולם ב-1541 הואשם שוב בבגידה במלכות, במקרה זה ניצל בזכות התערבותה של קתרין הווארד, אשתו החמישית של הנרי השמיני ובת דודתה של אשתו השנייה אן בוליין.

וייאט נפטר בן כ-39 ונקבר בשרבורן שבמחוז דורסט.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך כתביו של וייאט נשמרו 156 סונטות שהן בוודאות פרי עטו, מתוכן 123 בקונטרס אגרטון, חלקן בכתב ידו ממש[4] ו-96 באוסף טוטל מ-1557 שבספרייה הבודליאנית באוקספורד (33 מתוכן אינן נמצאות בקונטרס אגרטון)[5], בזכות אוסף זה קנה וייאט את תהילתו כמשורר.

בנוסף לכך מצויות עוד 129 סונטות שהדעות עליהן חלוקות, מתוכן כ-30 ככל הנראה משל וייאט עצמו[6].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תומאס וייאט, אבי השירה האנגלית
  2. ^ "תיק אן בולין" (באנגלית)
  3. ^ טקסט הסונטה והערות
  4. ^ Egerton Manuscript 2711,British Museum
  5. ^ Tottel's Miscellany,ed Richard Tottel, Bodeleian Library 13860, Oxford, 1557
  6. ^ הספר The Canon of Sir Thomas Wyatt's Poetry מאת Richard Harrier ‏(1975) דן בנושא ייחוס הסונטות לוייאט באריכות