טי אס אליוט

תומאס סטרנס אליוט (26 בספטמבר 1888 - 4 בינואר 1965)
חתימה

טי אס אליוט, או בשמו המלא תומאס סטרנס אליוט (באנגלית: Thomas Stearns Eliot;‏ 26 בספטמבר 1888 - 4 בינואר 1965) היה משורר, מחזאי ומבקר ספרות בריטי-אמריקני.

אליוט נולד למשפחה אמידה בסיינט לואיס שבמיזורי (ממדינות המערב התיכון בארצות הברית). את עיקר פרסומו והשכלתו הגבוהה רכש לו בממלכה המאוחדת ובצרפת דווקא, ונחשב לממשיכה ומחדשה של המסורת האירופאית בשירה ובאמנות בכלל. בשנת 1948, הוענק לו פרס נובל לספרות.

שיריו של אליוט נחשבים כקשים לקריאה ולפיצוח, עקב שפע המטפורות הדקות, ההפניות והרמזים לספרות הקלאסית הרחבה, שאותן כתב אליוט מתוך הנחה שהקורא המשכיל (האנגלו-סכסי) יזהה את המובאות ואת משמעויותיהן. ככל שעובר הזמן והספרות שעליה גדל הקורא בן זמננו אינה אותה ספרות שאליה מכוון המשורר, ובפרט במקרים של פער תרבותי (היינו, בעת תרגום של הטקסט לשפה זרה), כך קשים יותר שיריו לפיצוח ולהבנה.

חידושים ביקורתיים

אליוט אחראי ליישום המונח החשוב שטבע בשנת 1919 - "קורלטיב אובייקטיבי" (Objective Correlative) בניתוחו את "המלט" לשייקספיר. דרך שימושו במונח זה הגדיר אליוט מערך של חפצים, אירועים ומצבים שמתחברים על-מנת ליצור רגש מסוים אצל הקורא. במאמרו זה, שנקרא "המלט ובעיותיו"‏ מגדיר אליוט את המחזה המפורסם כ"כישלון ספרותי".

אנטישמיות אצל אליוט

סוגיית האנטישמיות ביצירתו של אליוט מעוררת פולמוס עז. כך למשל הם פני הדברים בנוגע לשיר שכתב ב-1919, בעת בה פרחה האנטישמיות באירופה, ואשר נקרא אז "בליישטיין עם סיגר" (לאחר מכן שינה אליוט את שמו של השיר ל"בֶּרְבַּנְק עם הבֶּדֶקֶר"). אליוט מתאר שם אדם בשם בליישטיין - שם יהודי - בתיאורים מסלידים בסגנון המזכיר את התעמולה הדר-שטירמרית. כיום רווחת יותר במחקר הספרות הגישה למעט בגישה האנטישמית אצל אליוט, בפרט על ידי הבלטת הפן הסאטירי ביצירתו, וטענה שאין זו אלא ביקורת על העם היהודי, כשם שקיימת ביצירתו ביקורת על העם האירי ועל אחרים; היו אף שטענו שהשם 'בליישטיין', שמו של אותו אדם המתואר בצורה כה מסלידה, אינו יהודי במובהק. אמנם, על גישה זו נמתחה ביקורת, שכן גם בשירים אחרים נמצאים אצלו אזכורים אנטישמיים מפורשים, המזכירים את היהודים, וכי ההבדל בין סאטירה לבין אנטישמיות הוא בולט לעין‏ כך, למשל, מתאר אליוט בשיר Gerontion, אחד משיריו הנודעים, את בעל הבית היהודי:

	בֵּיתִי הוּא בַּיִת מָט לִפֹּל וְהַיְּהוּדִי גּוֹהֵר-רוֹבֵץ עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן, בַּעַל-הַבַּיִת שׁוֹרֵץ בְּאֵיזֶה בֵּית-מַרְזֵחַ בְּאַנְטְוֶרְפֶּן, מִתְפּוֹרֵר בִּבְרִיסֶל, נִקְלָף וּמְטֻלָּא בְּלוֹנְדוֹן.

וכך כותב מבקר הספרות גדעון סתר ("נתיב", ספטמבר 2002) על שיר זה:

	המימד הזואומורפי של היהודי "הגוהר-רובץ על אדן החלון" כמו חיה רעה, נתעב: "שורץ באיזה בית-מרזח באנטוֶרפן", הוא אך זוטות לעומת המימד השטני שמייחס המשורר ליהודי ביצירה זו. מערכת הסמלים בשיר מעלה את היהודי (ושמא נֹאמר, מורידה) הרחק מעבר לעוד תיאור אנטישמי ונדוש של בעל-בית רודף בצע הסוחט את דייריו חסרי-האונים ומסרב לשפץ את בתיו המטים לנפול. המשמעות היא אוניברסלית. המשפט הטעון "ביתי הוא בית מט לִפֹּל" (My house is a decayed house) חורג מעבר למשמעות המיידית, ומקבל בשיר זה, הנושא מסר אוניברסלי ומתיימר להיות תיאור לציוויליזציה מתפוררת, משמעות הדומה למושג הטעון בעברית "חורבן הבית". הנה כי-כן, היהודי, הדמות האנושית האחת והיחידה המופיעה בשיר לצד כוחות הטבע, גזרת גורל, שטן, עכביש, רשע ושאר מזיקים, מקבל מימד דמוני של אנטיכריסט, כיאה לשירתו הספוגה רליגיוזיות של אליוט

על כן, גורס סתר, שהמוטיב האנטישמי בשירתו של אליוט אינו ניתן לערעור. הוא קושר זאת בסביבה התרבותית באותם זמנים, שעודדה אנטישמיות, ואף בהשפעה אפשרית של "מיטיבו ומדריכו הרוחני", עזרא פאונד.

ספרי שירה ופואמות

• The Love Song of J Alfred Prufrock, 1915 ("שיר האהבה של ג' אלפרד פרופרוק").
  • המשורר הישראלי דוד אבידן התכתב עם היצירה בשירו "בעניין אהבתו האומללה של ג' אלפרד פרופרוק".
• The Waste Land, 1922 (תורגם, בין השאר, תחת השמות "ארץ הישימון" ו"ארץ השממה").
• The Hollow Men, 1925 ("האנשים החלולים").
• Old Possum's Book of Practical Cats, 1939 - ספר שירה לילדים ששימש בסיס למחזמר הנודע "חתולים" (Cats) של אנדרו לויד ובר.
• Four Quartets, 1943 ("ארבעה קוורטטים").

מחזות

• 1925 Sweeney Agonistes - סוויני אגוניסטס
• 1934 The rock - הסלע
• Murder in the Cathedral 1935 - רצח בקתדרלה
• 1939 The Family Reunion
• 1949 The Cocktail Party - מסיבת הקוקטייל
• 1953 The Confidential Clerk
• 1958 The Elder Statesman

יצירותיו שתורגמו לעברית

• ארבעה קוורטטים, תרגמה מאנגלית והוסיפה הערות אסתר כספי, סוף דבר - שמעון זנדבנק, המעורר, תל אביב, 1999
• ארבעה קוורטטים, תרגמה מאנגלית מאיה בזרנו, , קשב, תל אביב, 2008
• "פרלודים", תרגמה מאנגלית: נוית בראל. בתוך: כתב העת "עמדה" גיליון 16. 2007
• ארץ הישימון, עברית - מנחם בראון, קלנת ברוקס: "ארץ הישימון" - ניתוח, אל"ף, תל אביב, 1968
• ‫ ארץ השממה, תרגם מאנגלית נח שטרן, ספר, תל אביב, 1940
• משירי ט.ס. אליוט, מאנגלית - דליה גלבר, מבוא - ריצ’ארד שרוין, עקד, תל אביב, 1981
• ספרו של פוסום הזקן על חתולים שמושיים, מאנגלית - יהודית קופנהגן, הקיבוץ המאוחד, 1986
• על השירה, זמורה ביתן, תל אביב, 1976
• 'רצח בקתדרלה', הוצאת 'עכשיו', תל אביב 2009, עברית: יהודה ויזן, אורית גת
• 'סוויני אגוניסטס', הוצאת 'עכשיו', תל אביב 2009, עברית: יהודה ויזן
• כל שירי ת.ס. אליוט, עברית: אורי ברנשטיין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010

פרסים ועיטורים

• מסדר ההצטיינות, הממלכה המאוחדת, 1948
• פרס נובל לספרות, 1948
• אות לגיון הכבוד, צרפת, 1951
• מדליית החירות הנשיאותית, ארצות הברית, 1964

לקריאה נוספת

• ת.ס אליוט, 'המלט ובעיותיו', 'דחק' כתב עת לספרות טובה, כרך א'. 2011 עברית: יהודה ויזן.
• ת.ס. אליוט והשירה העברית, מאמר מאת שמעון זנדבנק, נדפס ב"סימן קריאה", 5, 1976
• זמן הווה וזמן עבר, מאמר מאת גל אורן, מוסף שבת, מקור ראשון, עמ' 20-21, 4.2.2011
• דבר לא יחזור (פתיחת השירה "יום רביעי של האפר" - מקור ושישה תרגומים), ליקט ערך והקדים: גל אורן, מוסף שבת, מקור ראשון, עמ' 11, 4.2.2011
• פתיחת 'ארבעה קוורטטים', מקור וחמישה תרגומים, ליקט ערך והקדים: גל אורן, עיתון 77, גליון 351, דצמבר 2010 - ינואר 2011.
• גל אורן, בריחה מן האישיות (בין ת.ס. אליוט לח.נ. ביאליק), עיתון 77, גליון 353, מאי 2011

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: תומאס סטרנס אליוט

• תומאס סטרנס אליוט באתר פרס נובל
• איתי אהרה, אליוט: האנשים החלולים
• כתביו של טי אס אליוט בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• יהודה ויזן, על כל שירי ת.ס. אליוט בתרגום אורי ברנשטיין, באתר וואלה! וכן ב'דחק' כתב עת לספרות טובה, כרך א'. 2011
• מרדכי גלדמן, ספר הקודש המודרניסטי, באתר הארץ
• אלי הירש, על "כל שירי ת.ס. אליוט", ידיעות אחרונות, 17 בדצמבר 2010
• ניסים קלדרון, שירת קודש, שירת חול, באתר ynet‏, 9 בינואר 2011
• אלי אליהו, ביקור בארץ השממה של ת"ס אליוט, באתר הארץ, 08/12/10

• תרגומים לעברית
  • סוויני אגוניסטס, הטקסט המלא בשני חלקים בנ.ר.ג בתרגום יהודה ויזן
  • הִיסְטֶרְיָה מתוך הליקון (תרגמו אירית סלע וזהר איתן)
  • שיר לשמעון מתוך הליקון בתרגום דוד ויינפלד
  • שיר האהבה של ג'יי. אלפרד פרופרוק בתרגום אלי אליהו
  • 'רצח בקתדרלה', בתרגום יהודה ויזן, אורית גת בתוך הבלוג של אלי אשד באתר "רשימות"
  • ברנט נורטון, הפרק הראשון מתוך הקוורטט הראשון ב'ארבעה קוורטטים', בתרגום ה. בנימין ובתרגום אוֹרי ברנשטיין, באתר הספריה החדשה