תומס בלאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תומס בלאט בשנות הארבעים

תומס "טויבי" בלאט (נולד ב-15 באפריל 1927), הוא דובר וסופר אמריקאי יהודי יליד פולין. בהיותו בן 16 היה מבין הניצולים היחידים ממחנה המוות סוביבור ששרדו את ניסיון המרד והבריחה באוקטובר 1943, אירוע שבו ברחו 300 אסירים ממחנה ההשמדה. רובם נרדפו, נלכדו והוצאו להורג על ידי הגרמנים.

סוביבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומס נולד בשנת 1927 למשפחה יהודית בעיירה איזביצה שבפולין, אחד מבן שני אחים.

בשנת 1942, בלאט ומשפחתו יחד עם כ-400 יהודים נוספים מעיירתו נשלחו על ידי הגרמנים בטרנספורט לסוביבור. כל משפחתו נספתה במחנה ההשמדה וכן רובם המוחלט של בני העיירה. במחנה סוביבור נרצחו כ-250,000 יהודים מפולין, צרפת והולנד וכן כ-1,000 אזרחים פולנים.

הבריחה מסוביבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלאט היה אחד מ-300 אסירים שלקחו חלק במרד במחנה סוביבור באוקטובר 1943 והצליחו להימלט. בעודו נמלט מאנשי האס-אס בגיל 16, איכר פולני שהסתיר אותו בגד באמונו וירה לו בלסת. הוא הצליח להימלט ולשרוד את תקופת המלחמה, אך הוא עודו נושא את הקליע שפגע בו. לאחר הבריחה ההמונית מהמחנה, הגרמנים סגרו והרסו את מחנה סוביבור. הם עברו עם דחפורים על שטח המחנה ושתלו עצים כדי להסתיר את ההריסות. אזור המחנה משמש כאתר זיכרון מאז סיומה של המלחמה.

בשנת 1958 עלה לישראל ולאחר מכן היגר לארצות הברית. בשנות השבעים והשמונים הוא עבד יחד עם הסופר ריצ'רד רשקה כדי לאתר ניצולים נוספים מהמחנה. ביחד הם הוציאו לאור ספר בשם "הבריחה מסוביבור" (1983) שעסק במרד הגדול במחנה.

בלאט גם עבד לבדו. בשנת 1983 הוא ראיין את קרל פרנצל, גרמני שהיה שלישי בדרגתו במחנה סוביבור, לאחר שחרורו מהכלא. פרנזל הורשע בבית משפט ונשפט למאסר עולם על מעשיו במחנה. לאחר שריצה 16 שנות מאסר הוא שוחרר עקב ערעורו. בלאט האמין שהריאיון שערך היה הפעם הראשונה בו אסיר ממחנה השמדה ישב ושוחח פנים מול פנים עם איש מסגל המחנה.

הסרט הבריחה מסוביבור שזכה בפרסים, מתאר את שאירע במחנה המוות. בלאט שימש כיועץ טכני לסרט. מנהיגי המרד - ליאון פלדהנדלר ואלכסנדר פצ'רסקי, בלאט עצמו ואסירים יהודים אחרים מהמחנה גולמו על ידי שחקנים.

לאחר מכן פרסם עוד שני ספרים נוספים על סוביבור. ספר זיכרונותיו "מעפר סוביבור" (1997), מספר על חוויותיו במחנה, וכן על חלקו במזימה למרוד שהובילה לניסיון הבריחה של כ-600 אסירים ב-14 באוקטובר 1943. הוא גם כתב על חייו לפני המלחמה, וכן על הכיבוש הגרמני של עיירת הולדתו בפולין ועל המשלוח שלו ושל משפחתו למחנה המוות.

כמו כן, כתב ספר נוסף בשם "סוביבור, המרד הנשכח" (1997), ספר היסטורי שמתבסס על שנות מחקריו. בהמשך הקים אתר אינטרנט שנושא את אותו שם ומציג קישורים לאירועים שתיעד.

כיום, הוא מתגורר בסנטה ברברה קליפורניה.