תומס הקטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
תומס הקטר
ThomasIsraeliTitle.png
הפתיח בעברית (1984)
סוגה אנימציה ממוחשבת
ילדים
יוצרים וילברט אודרי וכריסטופר אודרי (דמויות), בריט אלקרופט
ארץ מקור בריטניה
מספר עונות 18
שידור
רשת שידור ITV (בריטניה) PBS (ארצות הברית)
הטלוויזיה החינוכית (ישראל)
ערוץ הופ (ישראל)
תקופת שידור
מקורית
1984 – היום

תומס הקטראנגלית:Thomas the Tank Engine & Friends ,Thomas & Friends עד 2002) היא סדרת טלוויזיה בריטית לילדים, ששודרה לראשונה ברשת ITV ב-4 בספטמבר 1984. היא מבוססת על ספרי סדרת הרכבות מאת הכומר וילברט אודרי ובנו, כריסטופר אודרי. הספרים עוסקים בעלילותיהם של קטרים וכלי רכב מאונשים הגרים באי הבדיוני סודור. הספרים היו מבוססים על סיפורים שוילברט סיפר לבנו, כריסטופר, במהלך החלמתו מחצבת. מארבעת הסדרות הראשונות, הרבה מהסיפורים מבוססים על אירועים מניסיונו האישי של אודרי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979, מפיקת הטלוויזיה הבריטית בריט אלקרופט הפיקה כתבה על תחנת בלובל, תחנת מורשת בסאסקס שאכן הופיעה בספר סטפני קטר הבלובל בסדרת הרכבות. כחלק מהמחקר שלה לפני הצילומים, אלקרופט קראה כמה ספרים בסדרת הרכבות ומאוד התרשמה מהסיפורים שאודרי כתב, ואכן העירה ש-"היה משהו בסיפורים שהרגשתי שיכולתי לפתח שיחבר עם ילדים". אלקרופט ניסתה לשכנע את אודרי שהיא, במימון, יכלה להפוך את הסיפורים לסדרת טלוויזיה מוצלחת. מאמציה הצליחו, והיא רכשה את זכויות הטלוויזיה מחברת ההוצאה לאור של סדרת הרכבות במחיר של מה שאז היה £50,000.

הפקת הסדרה התחילה ב-1983 על ידי הפקות בריט אלקרופט, Clearwater Features Ltd (החברה של דיוויד מיטון ורוברט ד. קרדונה) וחברת Central Independent Television. הסדרה צולמה והופקה במקור עם דגמים באולפני הבית של Clearwater באטרסי בלונדון, (הסדרה הראשונה), ועברה לאולפני שפרטון במידלסקס לסדרות ההמשך. השימוש של דגמים זזים היה נחשב בתקופת עיצוב הסדרה כשיטה יעילה לנפישת הסיפורים. קטרים וכלי רכב אחרים הופעלו על ידי רדיו, ואנשים ובעלי חיים היו פסלונים סטטיים. לעתים השתמשו באנימצית סטופ מושן במקרים שאנשים או בעלי חיים זזו. אנימציה מצוירת שימשה בסדרה השלישית כדי ליצור דבורים.

הסדרה הראשונה (1984) השתמשה בסיפורים מתוך שמונת הספרים הראשונים, ובנוסף אחד שנכתב במיוחד על ידי הכומר וילברט אודרי, מסיבת חג המולד של תומס (Thomas's Christmas Party). הסדרה השנייה (1986) השתמשה בסיפורים מהספר התשיעי (אדוורד הקטר הכחול) עד ספר #30 (עוד על תומס הקטר). ספר זה היה יוצא דופן, בגלל שהוא נכתב במיוחד על ידי כריסטופר אודרי עבור סדרת הטלוויזיה. בתקופה ההיא הייתה התחייבות חוזית שהסדרה רק יכלה לעבד סיפורים שהופיעו בדפוס. הסדרה גם השתמשה בסיפור מספר שנתי, "תומס וטרבור", וסיפור עצמאי מיוחד, תומס ועץ האשוח החסר (Thomas and the Missing Christmas Tree). הסדרה השנייה למעשה הייתה סדרה בת 27 פרקים, כי פרק אחד (שלא שודר) (הקרון החסר) היה במהלך הצילום, אך למרות הצילום הוא מעולם לא הופיע משום שאלקרופט החליטה שהוא היה מבלבל מדי עבור ילדים צעירים/צופים צעירים. צוות ההפקה השתמשו ב-"תומס, פרסי והפחם" במקומו.

בין ההפקה של הסדרה השנייה והשלישית, צוות ההפקה התמקדו בהפקה של שתי סדרות טלוויזיה אחרות: "גוררות" שהמשיכה לעונה אחת מ-1989 עד 1990 עבור TVS. סדרת הטלוויזיה האמריקאית, "תחנת הזמן הזוהר", עיבדה את תומס הקטר עבור שוק הטלוויזיה האמריקאי.

רק לפני הפקת הסדרה השלישית, Clearwater נסגרה ב-1990, וחברת בריט אלקרופט נשארה כהמפיקים היחידים. הסדרה השלישית שודרה מ-1991 עד 1992 בשני חלקים, (בחלק אחד היו 16 פרקים ובשני היו 10). היא הופקה בסכום של £1.3 מיליון. הסדרה הייתה שילוב של פרקים שעובדו מסדרת הרכבות, סיפורים מהמגזינים של תומס הקטר וחברים, וסיפורים מקוריים של בריט אלקרופט ודיוויד מיטון. אחד מהסיבות העיקריות ללסטות מהספרים המקוריים הייתה שהרבה מהסיפורים שלא היו בשימוש הכילו מספר גדול של דמויות חדשות, אותן היה יקר לייצר. סיבה אחרת הייתה שהמפיקים רצו יותר סיפורים על תומס, הדמות הראשית הנומינלית. הכומר וילברט אודרי התלונן שהסיפורים החדשים היו לא מציאותיים. רוברט ד. קרדונה עזב כמפיק, ובריט אלקרופט הצטרפה לדיוויד מיטון כמפיקה שותפת. אנגוס רייט השתלט כהמפיק בפועל.

הסדרה הרביעית גם שודרה בשני חלקים, (בחלק אחד היו 10 פרקים ובשני היו 16) מ-1994 עד 1995. המפיקים תכננו להכיר כמה דמויות נשייות חדשות, בהן קרוליין המכונית, ננסי, ואשת המזון ושתייה. כמה פרשנים לקחו את זה כתגובה להאשמות שהועלו נגד הסקסיזם של הסדרה שנתיים לכן. בפועל, הן לא היו דמויות "חדשות", אלא יצירות של הכומר אודרי מספרי סדרת הרכבות המקוריים. הסדרה הרביעית כמעט לגמרי התבוססה על סדרת הרכבות. קטרי המסילה הצרה הופיעו לראשונה, ומספר פרקים התמקדו בהם. סיפור מקורי אחד, "רסטי בא להצלה" שומש, אבל לקח אלמנטים מסוימים של עלילה ודיאלוג מהספר סטפני קטר ה-"בלובל". הסדרה החמישית (1998) הייתה סטייה קיצונית, כי כל הסיפורים היו מקוריים. סדרה זו ראתה את כניסתה של דמויות חדשות, כגון קרנקי המנוף, המשאיות המחרידות, וקרונית ישנה-איטית. לאחר הסדרה החמישית, אנגוס רייט עזב כמפיק בפועל.

תומס ומסילת הקסמים יצא ביולי 2000 בבריטניה. הופיעו בו דמויות חדשות שנוצרו על ידי בריט אלקרופט, ואיתם גם דמויות מהסדרה שהכירה את תומס לארצות הברית, תחנת הזמן הזוהר. למרות ערכי הפקה גבוהים והפופולריות של סדרת הטלוויזיה, הסרט קיבל ביקורות מצופים בריטיים שלא הכירו את תחנת הזמן הזוהר. הסרט התקבל היטב על ידי ילדים צעירים משני צידי האוקיינוס האטלנטי, אבל הכניס רק 16 מיליון דולרים בקופה בארצות הברית במחירי הצגה יומית, לעומת עלות של 19 מיליון דולרים להפקה. הסרט שודר ב-BBC1 ב-1 בינואר 2004 ושנית ב-29 בדצמבר 2008.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]