תוראד-אג'ינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוראד-אג'ינה
תוראד-אג'ינה
תוראד-אג'ינה
ייעוד משגר לוויינים
משפחה משפחת טילי התור
יצרן דאגלס
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
עלות שיגור 19.56 מיליון $ (1985)
גרסאות SLV-2G, SLV-2H
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא פעיל
אתרי שיגור ב-SLC-1, 2E, 3W בבסיס חיל האוויר וונדנברג
שיגורים 43
הצלחות 40
כישלונות 2
חלקיות 1
שיגור ראשון 9 באוגוסט 1966
שיגור אחרון 25 במאי 1972
יכולת
מידע נוסף
גובה SLV-2G:‏ 32.9 מטרים
SLV-2H:‏ 34 מטרים
קוטר 2.44 מטרים
משקל SLV-2G:‏ 91,400 ק"ג
SLV-2H:‏ 88,731 ק"ג
שלבים 2
מאיץ ראשון קסטור 1 (SLV-2G)
מספר מאיצים 3
סוג מנוע M33-20-4
דחף 286 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 247 שניות
בגובה פני הים - 232 שניות
זמן בעירה 27 שניות
דלק מוצק
מאיץ שני קסטור 2 (SLV-2H)
מספר מאיצים 3
סוג מנוע TX-354-3
דחף 258.91 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 262 שניות
בגובה פני הים - 232 שניות
זמן בעירה 37 שניות
דלק מוצק
שלב ראשון דלתא תור LT
מספר מנועים 1
סוג מנוע MB-3-3
דחף 866.71 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 290 שניות
בגובה פני הים - 256 שניות
זמן בעירה 215 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי
שלב שני אגנה D
מספר מנועים 1
סוג מנוע בל 8096
דחף 71.17 קילו ניוטון
מתקף סגולי 300 שניות (בריק)
זמן בעירה 265 שניות
דלק HNO3/UDMH

התוראד-אג'ינהאנגלית: Thorad-Agena) היה משגר נגזרת של טילי התור והדלתא. השלב הראשון היה טיל תור שפותח עבור טילי הדלתא. השלב השני היה שלב אג'ינה-D ששימש בתור-אג'ינה. שלושה מאיצי קסטור שימשו כמאיצים. 43 שיגורים בוצעו בין השנים 1966 ל-1972 מתוכם שני שיגורים נכשלו ושיגור אחד נכשל חלקית.

לתוראד-אג'ינה היו שתי גרסאות: ל-SLV-2G היו מאיצי קסטור 1 ול-SLV-2H היו מאיצי קסטור 2.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תוראד-אג'ינה בוויקישיתוף