תורת המערכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תורת המערכות היא מחקר טרנס-דיסציפלינרי(אנ') של מערכות, כלומר קבוצות מלוכדות של רכיבים הקשורים זה בזה, ותלויים זה בזה, שיכולים להיות טבעיים או מלאכותיים. לכל מערכת יש גבולות סיבתיים, היא מושפעת מההקשר שלה, מוגדרת על ידי המבנה, תפקידה ותפקידה, ומתבטאת דרך יחסיה עם מערכות אחרות. מערכת היא "יותר מסך חלקיה" על ידי ביטוי סינרגיה או התנהגות מתהווה.

תורת המערכות באה לידי ביטוי בעבודתם של חוקרים בדיסציפלינות רבות, למשל עבודותיהם של הרופא אלכסנדר בוגדנוב, הביולוג לודויג פון ברטלנפי, הבלשן בלה ה. בנאתי (אנ') והסוציולוג טלקוט פרסונס; במחקרים על עקרונות פעולה של מערכות אקולוגיות של האווארד ת. אודום (אנ') ויוג'ין אודום (אנ'); בחקר התנהגות ארגונית של Fritjof Capra (אנ'); בחקר הניהול מאת פיטר סנגה (אנ'); בתחומים בינתחומיים כמו פיתוח משאבי אנוש בעבודותיו של ריצ'רד א. סוונסון (אנ'); וביצירותיהם של המחנכות דבורה האמונד (אנ') ואלפונסו מונטורי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תורת המערכות בוויקישיתוף