תור הזהב של יהודי ספרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
הכתובת בעברית על מצבתו של פרננדו השלישי, מלך קסטיליה[1] היא עדות למעמדם ומקומם של היהודים בחברה הכללית בחצי האי האיברי בתקופת תור הזהב

תור הזהב בספרד הוא התקופה שציינה את הפריחה התרבותית של יהודי ספרד תחת שלטון המוסלמים במהלך ימי הביניים.

היסטוריונים חלוקים בדעתם בנוגע לשאלה מתי החל תור הזהב היהודי בספרד ומתי הוא הסתיים. למעשה היו כשלוש תקופות נפרדות של שגשוג תרבותי ליהודים בספרד בין המאה ה-9 למאה ה-13, שנקטעו לפרקים על ידי דיכוי אנטי-יהודי מצד השושלות השולטות.

תחילת תור הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 711 לספירה כבשו המוּרִים את ספרד מידי הנוצרים. תחת השלטון הנוצרי לא התקיימו קהילות של יהודים בגלוי. לעומת זאת היו קהילות רבות של יהודים בסתר, והם קיבלו את המוסלמים בברכה [דרוש מקור]. בחסות המוסלמים שבו קהילות אלו להפגין את יהדותם בגלוי והתחילו למלא תפקידים חיוניים בממלכת ספרד. מקובל לראות בחסדאי אבן שפרוט ששימש כרופא החצר במאה ה-10 ומילא בנוסף תפקידי דיפלומט כמניח אבן הפינה לתור הזהב.

תור הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המאה העשירית ועד המאה השתים-עשרה בדרך כלל שגשגו היהודים תחת שלטון המוסלמים, יהודים מילאו תפקידים בכירים בחצר המלוכה וקהילות היהודים שגשגו. קהילות היהודים הגדולות קמו במדריד, גרנדה, טולדו וקורדובה. תקופה זו התאפיינה במשוררים רבים, הוגי דעות פרשני מקרא ופרשני תלמוד. חכמים בולטים:

סופו של תור הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהמאה ה-9 ועד אמצע המאה ה-12 אינטלקטואלים יהודים רבים פעלו בספרד והיהודים זכו בדרך כלל לביטחון, מצד שני זו הייתה תקופה רוויית זעזועים, ולעתים הביטחון שהיהודים זכו לו נקטע. מסיבה זו ישנה מחלוקת בין החוקרים לאיזה אירוע ניתן לייחס את סיום תור הזהב של יהדות ספרד. ההיסטוריונים המקדימים ביותר טוענים שתור הזהב הסתיים בשנת 1031 עם התפרקות ח'ליפות קורדובה לממלכות קטנות (טאיפות)) ותחילתה של אי יציבות בספרד. היסטוריונים אחרים טוענים כי אפשר להתייחס לפוגרום גרנדה בשנת 1066 כסוף תור הזהב שכן זו הייתה הרדיפה האלימה המשמעותית הראשונה כנגד יהודים, שהטילה חורבן זמני על אחת הקהילות המשגשגות ביותר בספרד. קבוצה שלישית של היסטוריונים טוענת שסוף תור הזהב הגיע בעקבות כיבוש ספרד על ידי אל-מוראביטון בשנת 1090 - אף על פי שלא היו רדיפות רחבות היקף כנגד יהודים בתקופתם, מעמד היהודים היה נמוך יותר מבעבר. קבוצה רביעית ואחרונה של חוקרים מגדירה את סוף תור הזהב באמצע המאה ה-12, עם עליית שושלת אל-מוואחידון ותחילתם של רדיפות קשות כנגד היהודים.

במאה השתים-עשרה סבלו היהודים בספרד הן מהרדיפות של שושלת אל-מוואחידון המוסלמית והן מתהליך הכיבוש מחדש (רקונקיסטה) של ספרד בידי הנוצרים. לתקופת מה הצליחו היהודים לשבת בשלווה יחסית תחת שלטון הנוצרים אך במאה השלוש-עשרה התחילו לטפול על היהודים עלילות דם ונגזרו גזרות על הדת היהודית. בשנת 1478 הוקמה בספרד האינקוויזיציה הספרדית שעינתה ורצחה יהודים רבים בדרישה שייתנצרו. עם סיום הרקונקיסטה בשנת 1492 הוצא צו מלכותי מידי פרננדו השני ואיזבלה, מלך ומלכת ספרד, כי כל יהודי בספרד חייב לעזוב את הממלכה או להתנצר, מאורע זה נקרא בשם גירוש ספרד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צילום בתוך: Florez, Enrique, La España Sagrada, Vol. 2, Madrid 1754.