תותח הרים 65/17

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תותח הרים 65/17
Canone 65-17 modello 13.jpg
תותח הרים 65/17 המוצג במוזיאון הנשק של צבא ארצות הברית באברדין
מדינה איטליה
שנה 1913
מערכה מלחמת העולם הראשונה, מלחמת האזרחים בספרד, מלחמת העולם השנייה
קליבר 65 מ"מ
אורך 3.75 מ'
אורך קנה 1.15 מ'
משקל 560 ק"ג
משקל פגז 4.3 ק"ג
זווית צידוד 8 מעלות
זווית עלרוד 10- עד 20+
קצב אש 6 עד 12 פגזים לדקה
מהירות לוע 355 מ' לשנייה
טווח מקסימלי 6.8 ק"מ

תותח ההרים 65/17 היה תותח הרים נגרר שיוצר על ידי איטליה בתחילת המאה ה-20. בתותח נעשה שימוש במלחמת העולם הראשונה בתקופה שבין המלחמות, ובמלחמת העולם השנייה במיוחד במערכה במזרח אפריקה ובמערכה במדבר המערבי. קטרו של התותח היה 65 מילימטרים, ואורך קנהו פי 17 מקטרו, ומכאן כינויו.

התותח נחשב לתותח הרים קל, שנועד לשימוש בתנאי טופוגרפיה קשים, ותנאי מזג אוויר קשים. הקנה, שאורכו פי 17 מקוטר התותח, נועד לירות פגזים בעלי מסלול נמוך. עיצוב התותח עצמו היה פשוט וכלל זרוע ייצוב וגלגלים מחושקי מסגרת, שנועדו לסייע לגרירת התותח באמצעות סוסים. ניתן היה לפרק את התותח לחמישה חלקים שווים לצורכי תובלה. מגן פשוט הניתן להרכבה סופק אף הוא לצוות.

התותח סופק בתחילה ליחידות ההרריות האיטלקיות ב-1913 ונעשה בו שימוש במלחמת העולם הראשונה. ב-1920 סופקו ליחידות אלו דגמים מתקדמים יותר והתותח עבר לסיוע ליחידות רגלים רגילות. בשל משקלו הנמוך יחסית, קלות הפעלתו ועמידותו בתנאים קשים היה זה תותח פופולרי ביחידות אלו, שהשתמשו בו כנשק לסיוע מטווחים קצרים. ניתן היה לגרור אותו באמצעות משאית, ונעשה בו אף שימוש כנשק אנטי טנקי.