תות ענח' אמון
.jpg)
תות ענח' אמון (1341-1323 לפנה"ס) היה פרעה מצרי אשר מלך על מצרים העתיקה בין השנים 1324-1333 לפנה"ס, והיה המלך ה-11 בשושלת ה-18. הוא מלך תקופה קצרה, ומת בגיל תשע-עשרה בלבד. עם זאת, תות ענח' אמון הפך להיות מהידועים שבפרעונים, הודות לכך שקברו היה היחידי בעמק המלכים שעל אף כי נבזז בחלקו בסמוך לאטימתו על ידי שודדי קברים [1], הוא נתגלה על שלל אוצרותיו במאה ה-20.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
תות ענח' אמון נקרא בתחילה תות ענח' אתון, שפירושו "דמותו החייה של אתון" (אתון הוא האל הבורא ואל שמש על-פי המיתולוגיה המצרית) או תות=מושלם, ענח'=חיים, אמון=האל המצרי אמון. משערים שתות ענח' אמון היה צעיר בניו של אמנחותפ השלישי. בילדותו נשא לאישה את בתו של אמנחותפ ה-4, ענחס אן אמון. אבי רעייתו - אח'נתון ביצע מהפכה דתית, שעיקרה היה מעבר לאמונה מונותאיסטית באל אתון. לאחר מות אחנתון, נכנע תות ענח' אמון ללחצים הכבדים של כוהני אמון, נטש את המהפכה הדתית ואימץ בחזרה את האל אמון על שלל אלילי המשנה שלו, שסיפקו עבודה ומשרות למכביר לכוהנים.
ידוע מעט מאוד על חייו של תות ענח' אמון. הוא ירש את כס-המלוכה בגיל 9 ומלך עד למותו המסתורי בגיל 19. עוד ידוע כי גובהו היה 1.68 (גבוה לתקופתו) וכי אחת מרגליו הייתה ארוכה בכסנטימטר מן השנייה, וכי סבל מכאבים קשים בפיו עקב שן בינה אשר צמחה באופן נטוי מעל שיניו העליונות.
תאוריות שונות גרסו כי נרצח על ידי בכיר בחצר-המלכות אשר חפץ לרשת אותו. הן התבססו על "חבלה" בראשו, שנראתה בצילומי רנטגן שנערכו לגופתו, שייתכן שנגרמה בזדון. החשודים היו חורמחב, שר הצבא של תות, ואייאי- יועצו הפוליטי. תאוריות אלו נתגלו כשגויות בעקבות סריקות ממוחשבות של הגופה החנוטה שנערכו ב-2005. מהסריקות התברר שה"חבלה" אינה אלא שרף המצפה את פנים-הגולגולת, בו השתמשו במצרים העתיקה לחניטת המתים. בנוסף, התברר כי ייתכן שנהרג עקב פציעה קשה בברכו אשר הזדהמה ולבסוף התפתחה לקדחת אשר גרמה למותו.
ב-2005 בוצעו שני שחזורים של פניו, על ידי שני צוותים, אמריקאי וצרפתי, על-פי סריקות ממחושבות של גופתו החנוטה. למרות שכל דגם נעשה במקום אחר, ניכר דמיון רב בין שני הדגמים: שניהם מתארים נער שסנטרו חלש, שיניו העליונות בולטות ולראשו צורה ביצתית, אשר ככל הנראה הינה תכונה תורשתית בשושלתו.
[עריכה] קברו
תות ענח' אמון לא היה ידוע לאגיפטולוגים, ונודע לראשונה בעקבות גילוי קברו ב"עמק המלכים" (קבר מס' KV62) בשנת 1922 על ידי הארכאולוג האנגלי, הווארד קרטר. זהו הקבר המלכותי היחיד שהתגלה כמעט בשלמותו ולא נשדד לאורך השנים, למעט פעמיים בסמוך לאטימתו. אולם על אף הביזה, נמצאו בו כ-200 [2] חפצי ערך ואוצרות רבים מזהב ואבנים טובות, מהשרידים המרשימים שהתגלו מתקופת מצרים העתיקה. כיום מרבית האוצרות שנמצאו בקבר מוצגים במוזיאון המצרי שבקהיר.
[עריכה] תכולת הקבר
מתחם הקבר כולל חדר מרכזי גדול, שני חדרים קטנים ותא קבורה. החדרים היו מלאים בחפצים של המלך שנועדו לשרת אותו לאחר המוות. החדרים הכילו ממצאים רבים, כגון: רהיטים מפוארים מגולפים ומשובצים אבני חן, כלי בהט, קערות מזהב ומכסף ועוד. על חלק מהתיבות נמצאו כתובות כגון: "הסנדלים של הוד מלכותו, חיים, בריאות וכוח", "המלתחה של הוד מלכותו בילדותו". הכניסה לתא הקבורה הייתה מהחדר הגדול. משני צידי השער הנעול שהוביל לתא הקבורה ניצבו שני פסלים זקיפים מצופים זהב.
בתוך תא הקבורה נמצאו ארבע תיבות גדולות זו בתוך זו אשר מילאו את כל תא הקבורה עד אפס מקום. כל תיבה הכילה חפצים שונים. התיבה הרביעית הכילה ארבעה ארונות מתים. אחד הארונות היה עשוי מזהב טהור במשקל של טון, והכיל את המומיה של המלך מכוסה ב-143 תכשיטי זהב משובצים באבני חן.[3]
| לפניו: סמנח כא רע |
אחריו: איי |
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Mey Zaki,Farid Atiya Legacy of Tutankhamun: art and history 2008 (באנגלית)
- ^ Jacqueline Morley, Inside the tomb of Tutankhamun(באנגלית)
- ^ בריאן מ' פאגן, ארכאולוגיה כהרפתקה, הוצאת נשיונל ג'יאוגרפיק, מהדורה עברית ספרית מעריב, 1990, עמ' 219
