תות ענח' אמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מסכת המוות של תות ענח' אמון שעשויה מזהב ומשובצת באבני חן ובזכוכית.
קבר KV62 , קברו של תות ענח' אמון בעמק המלכים

תות ענח' אמון (1341-1323 לפנה"ס, מוכר גם בשם המלך תות) היה פרעה מצרי אשר מלך על מצרים העתיקה בין השנים 1324-1333 לפנה"ס, והיה המלך ה-11 בשושלת ה-18. הוא מלך תקופה קצרה ומת בגיל תשע-עשרה בלבד, אך בעת המודרנית הפך להיות מהידועים שבפרעונים: קברו היה היחידי בעמק המלכים שנתגלה על שלל אוצרותיו במאה ה-20, אף על פי שנבזז בחלקו בסמוך לאטימתו בידי שודדי קברים[1].

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תות ענח' אמון נקרא בתחילה תות ענח' אתון, שפירושו "דמותו החיה של אתון" (אתון הוא האל הבורא ואל שמש על-פי המיתולוגיה המצרית) או תות=מושלם, ענח'=חיים, אמון=האל המצרי אמון. משערים שתות ענח' אמון היה צעיר בניו של אמנחותפ השלישי. בילדותו נשא לאישה את בתו של אמנחותפ ה-4, ענחס אן אמון. אבי רעייתו - אחנתון ביצע מהפכה דתית, שעיקרה היה מעבר לאמונה מונותאיסטית באל אתון. לאחר מות אחנתון, נכנע תות ענח' אמון ללחצים הכבדים של כוהני אמון, נטש את המהפכה הדתית ואימץ בחזרה את האל אמון על שלל אלילי המשנה שלו, שסיפקו עבודה ומשרות למכביר לכוהנים.

ידוע מעט מאוד על חייו של תות ענח' אמון. הוא ירש את כס-המלוכה בגיל 9 ומלך עד למותו המסתורי בגיל 19. עוד ידוע כי גובהו היה 1.68 (גבוה לתקופתו) וכי אחת מרגליו הייתה ארוכה בכסנטימטר מן השנייה, וכי סבל מכאבים קשים בפיו עקב שן בינה אשר צמחה באופן נטוי מעל שיניו העליונות.

תאוריות שונות גרסו כי נרצח על ידי בכיר בחצר-המלכות אשר חפץ לרשת אותו. הן התבססו על "חבלה" בראשו, שנראתה בצילומי רנטגן שנערכו לגופתו, שייתכן שנגרמה בזדון. החשודים היו חורמחב, שר הצבא של תות, ואייאי- יועצו הפוליטי. תאוריות אלו נתגלו כשגויות בעקבות סריקות ממוחשבות של הגופה החנוטה שנערכו ב-2005. מהסריקות התברר שה"חבלה" אינה אלא שרף המצפה את פנים-הגולגולת, בו השתמשו במצרים העתיקה לחניטת המתים.
מחקרים אחרונים שנערכו על המומיה של תות ענח' אמון העלו כי סבל ממספר מחלות בטרם מותו: מחלות כרוניות וניווניות של העצמות (עקמת, עקשת, פלטפוס ונקרוזיס של עצמות המסרק II ו-III בכף הרגל שמאל), מחלת המלריה כתוצאה מהדבקות בטפיל Plasmodium falciparum ופציעה קשה בברך ימין אשר הזדהמה. מותו נבע משילובם של הזיהום ברגלו הימנית ומחלת המלריה‏[2][3].


ב-2005 בוצעו שני שחזורים של פניו, על ידי שני צוותים, אמריקאי וצרפתי, על-פי סריקות ממחושבות של גופתו החנוטה. למרות שכל דגם נעשה במקום אחר, ניכר דמיון רב בין שני הדגמים: שניהם מתארים נער שסנטרו חלש, שיניו העליונות בולטות ולראשו צורה ביצתית, אשר ככל הנראה הינה תכונה תורשתית בשושלתו.

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל הזקיף הימני שניצב בפתח חדר הקבורה, המוזיאון המצרי בקהיר
תוכנית הקבר

תות ענח' אמון לא היה ידוע לאגיפטולוגים, ונודע לראשונה בעקבות גילוי קברו ב"עמק המלכים" (קבר מס' KV62) בשנת 1922 על ידי הארכאולוג האנגלי, הווארד קרטר. זהו הקבר המלכותי היחיד שהתגלה כמעט בשלמותו ולא נשדד לאורך השנים, למעט פעמיים בסמוך לאטימתו. אולם על אף הביזה, נמצאו בו כ-200‏[4] חפצי ערך ואוצרות רבים מזהב ואבנים טובות, מהשרידים המרשימים שהתגלו מתקופת מצרים העתיקה. כיום מרבית האוצרות שנמצאו בקבר מוצגים במוזיאון המצרי שבקהיר.

תכולת הקבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם הקבר כולל חדר מרכזי גדול, שני חדרים קטנים ותא קבורה. החדרים היו מלאים בחפצים של המלך שנועדו לשרת אותו לאחר המוות. החדרים הכילו ממצאים רבים, כגון: רהיטים מפוארים מגולפים ומשובצים אבני חן, כלי בהט, קערות מזהב ומכסף ועוד. על חלק מהתיבות נמצאו כתובות כגון: "הסנדלים של הוד מלכותו, חיים, בריאות וכוח", "המלתחה של הוד מלכותו בילדותו". הכניסה לתא הקבורה הייתה מהחדר הגדול. משני צידי השער הנעול שהוביל לתא הקבורה ניצבו שני פסלים זקיפים מצופים זהב.

בתוך תא הקבורה נמצאו ארבע תיבות גדולות זו בתוך זו אשר מילאו את כל תא הקבורה עד אפס מקום. כל תיבה הכילה חפצים שונים. התיבה הרביעית הכילה ארבעה ארונות מתים. אחד הארונות היה עשוי מזהב טהור במשקל של טון, והכיל את המומיה של המלך מכוסה ב-143 תכשיטי זהב משובצים באבני חן[5].

לפניו:
סמנח כא רע
אחריו:
איי

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mey Zaki,Farid Atiya‏ Legacy of Tutankhamun: art and history 2008 (באנגלית)
  2. ^ Hussein K, Matin E, Nerlich AG. (2013). Paleopathology of the juvenile Pharaoh Tutankhamun-90th anniversary of discovery. Virchows Archiv. 463(3):475-9. PMID 23812343
  3. ^ Hawass Z, Gad YZ, Ismail S, Khairat R, Fathalla D, Hasan N, Ahmed A, Elleithy H, Ball M, Gaballah F, Wasef S, Fateen M, Amer H, Gostner P, Selim A, Zink A, Pusch CM. (2010). Ancestry and pathology in King Tutankhamun's family. JAMA. 303(7):638-47. PMID 20159872
  4. ^ Jacqueline Morley‏, Inside the tomb of Tutankhamun(באנגלית)
  5. ^ בריאן מ' פאגן, ארכאולוגיה כהרפתקה, הוצאת נשיונל ג'יאוגרפיק, מהדורה עברית ספרית מעריב, 1990, עמ' 219.