תזמורת הטיילת של בוסטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תזמורת הטיילת של בוסטון (אנגלית: The Boston Pops Orchestra) היא תזמורת סימפונית אמריקאית שממוקמת בבוסטון[1] שנוסדה בשנת 1885 כנספחת אל התזמורת הסימפונית של בוסטון, שהוקמה ארבע שנים קודם.

עיון ברשימות הנגנים של תזמורות "טיילת" או "פסטיבל", העומדות בקשר עם תזמורת סימפונית קבועה באותה קהילה, מלמד, שהנגנים הראשיים בהרכב "קל" מסוג זה תופסים על פי רוב משרה של נגן עוזר או נגן ראשי חבר בהרכב "האם". בשפה פשוטה, תזמורת הטיילת של בוסטון מתוארת כ"סימפונית של בוסטון ללא נגניה הראשיים". "גרעין העלית" של התזמורת הסימפונית של בוסטון מהווה נספח נפרד לתזמורת זו ומופיע לצד תזמורת הטיילת בשם "הנגנים הקאמריים של הסימפונית של בוסטון", הרכב בן 12 חברים, שנוסד בשנת 1964. ההסדרים האלה, והסדר דומה עם פסטיבל טנגלווד מספקים לנגנים תעסוקה לכל אורך השנה.

תולדות תזמורת הטיילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעה של תזמורת הטיילת בחגיגות יום העצמאות האמריקאי, 2005

בשנת 1881 כתב הנרי לי היגינס, מייסד התזמורת הסימפונית של בוסטון, על שאיפתו להעניק לבוסטון "קונצרטים של מוזיקה מן הסוג הקל יותר." תזמורת הטיילת של בוסטון נוסדה כדי להציג מוזיקה מסוג זה לקהל הרחב, והקונצרט הראשון שלה התקיים בשנת 1885. הקונצרטים נקראו "מופעי טיילת" עד 1900 ושילבו ברפרטואר שלהם מוזיקה קלאסית קלה, נעימות מלהיטי התיאטרון המוזיקלי של התקופה ומדי פעם קטע חדש. להוציא אי אילו תמורות בטעם במהלך מאה שנים, התוכנית המוקדמת הייתה דומה להפליא לתוכנית העכשווית של תזמורת הטיילת.

תזמורת הטיילת של בוסטון לא אימצה לה מנצח רשמי משלה עד 1930, כשארתור פידלר החל בתקופת כהונה בת חמישים שנה כמנצח הטיילת. הקריירה של פידלר כמנצח הטיילת הביאה לתזמורת פרסום ותהילה ברחבי העולם. פידלר לא שבע נחת מן השם שיצא למוזיקה קלאסית כמיועדת אך ורק לקהל מאזינים אליטיסטי, אריסטוקרטי, מן המעמד העליון. פידלר השתדל להביא את המוזיקה הקלאסית לקהל מאזינים רחב יותר.

הוא קבע סדרה של קונצרטים ללא תמורה בקונכייה של האספלאנאד, פארק ציבורי על חוף נהר צ'ארלס. במקביל לתביעתו הבלתי מתפשרת, שתזמורת הטיילת תנגן מוזיקה פופולרית לצד יצירות קלאסיות מוכרות, פתח פידלר נישה חדשה בתרבות הפופולרית, שעודדה "הורדה לעם" של מוזיקה קלאסית. ערים אחרות ייסדו להן תזמורות "טיילת" משלהן, אבל תזמורת הטיילת של בוסטון עודנה המפורסמת והנודעת ביותר. אומרים, שבניהולו של פידלר הוציאה תזמורת הטיילת הקלטות זמינות מסחרית במספר רב יותר מכל תזמורת אחרת בעולם, וסך כל המכירות של אלבומים, תקליטונים, סרטי הקלטה וקלטות שמע של הקלטותיה עולה של 50 מיליון. מכל קטעי המוזיקה שהופקו במשך השנים, היצירה המפורסמת והפופולרית ביותר היא ההפקה של פידלר ל"נסיעה במזחלת" של לרוי אנדרסון.

העיבודים רוכשי הכבוד והקליטים לאוזן באלבום "ארתור פידלר ותזמורת הטיילת מנגנים את הביטלס" , שיצא בשנת 1971, פקחו עיניים רבות לסגולות המוזיקליות של לנון ומקרטני.

פידלר זכור בעיקר בבוסטון כמייסד המסורת השנתית של קונצרט הטיילת ומפגן הזיקוקים ב-רביעי ביולי על האספלאנאד, אחת מחגיגות יום העצמאות המקובלת ורבת-הנוכחות ביותר באמריקה, שמספר הצופים בה נאמד בין 200,000 ל-500,000 איש מדי שנה.

אחרי מותו של פידלר בשנת 1979, עבר שרביט הניצוח של תזמורת הטיילת של בוסטון לידי המלחין זוכה פרס האקדמיה ג'ון ויליאמס, החל בשנת 1980. ויליאמס המשיך במסורת הטיילת של הצגת מוזיקה קלאסית לקהל מאזינים רחב, הוא יזם את הקונצרטים השנתיים "Pops-on-the-Heights" בקולג' של בוסטון והוסיף לרפרטואר שלה את ספריית המוזיקה המפורסמת שלו לסרטי קולנוע (ביניהם סרטי "מלחמת הכוכבים" ו"אינדיאנה ג'ונס").

קית' לוקהארט קיבל עליו את תפקיד המנצח הראשי של הטיילת בשנת 1995. הוא ממשיך בתפקיד זה ומוסיף לקונצרטים נופך של התלהבות תוססת ונטייה לדרמטי. ויליאמס ממשיך להיות מנצח כבוד של תזמורת הטיילת ומנצח על שבוע של קונצרטים ברוב השנים. לוקהארט הביא הרבה אמני פופ לנגן עם התזמורת, ביניהם גוסטר, איימי מאן ואלוויס קוסטלו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הבית http://www.bso.org/