תחכמוני (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תַּחְכְּמֹנִי הוא דמות מקראית, שהיה מראשי הגיבורים של דוד המלך ולפי המסורת היהודית גם ראש הסנהדרין. השילוב של אִישׁ חַיִל עם תלמיד חכם - לומד תורה מובהק עשתה אותו לדמות מופת. בשמו קרויים היום בתי ספר בחינוך ממלכתי דתי - תחכמוני.

ברשימת הגיבורים אשר לדוד המלך כתוב: "אלה שמות הגיבורים, אשר לדויד: יושב בשבת תחכמוני ראש השלישי, הוא עדינו העצני על-שמונה מאות חלל, בפעם אחת." (שמואל ב' כ"ג,ח')

דוד המלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי במסכת מועד קטן, מובאת דעה שונה: תחכמוני מיוחס לדוד המלך. וכך כתוב: "אלה שמות הגבורים אשר לדוד יושב בַּ‏‏שֳּ‏‏בֳ‏ת וגו'". א"ר(אמר רבי) אַ‏בָּ‏‏הוּ‏ ה"ק ( הכי קאמר שפרושו "כך אמר") : "ואלה שמות גבורותיו של דוד: "יושב בַּ‏‏שֳּ‏‏בֳ‏ת" - בשעה שהיה יושב בישיבה לא היה יושב על גבי כרים וכסתות (כמו שנוהג אדם חשוב), אלא על גבי קרקע ( כאחד התלמידים). דכל כמה דהוה רבייה עירא היאירי קיים הוה מתני להו לרבנן על גבי כרים וכסתות ( שכל הזמן שהיה רבו של דוד "עירא היאירי" קיים, היה עירא מלמד להם לתלמידים כשהוא יושב על גבי כרים וכסתות) כי נח נפשיה הוה מתני דוד לרבנן והוה יתיב ( כאשר נחה נפשו -נפטר עירא, היה דוד מלמד לחכמין והיה יושב ) על גבי קרקע. אמרו ליה ליתיב מר אכרים וכסתות לא קביל עליה ( אמרו לו: ישב אדוני על כרים וכסתות ולא קבל עליו, מחמת ענוה, שלא להראות עצמו כרבם של ישראל. תחכמוני - אמר רב אמר לו הקב"ה הואיל והשפלת עצמך - תהא כמוני: שאני גוזר גזרה ואתה (בצדקתך) מבטלה. ראש השלישים - תהא ראש לשלשת אבות (שדוד נמנה בתפילה כאחד משלושת האבות. הוא "עדינו העצני" (מרמז:) כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת) ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ ("העצני" ומתחזק). (ומה נאמר) על שמונה מאות חלל בפעם אחת שהיה זורק חץ ומפיל שמונה מאות חלל בפעם אחת ." ( דף ט"ז, עמ' ב) ‏[1].

מראשי הגיבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרד"ק סבור כי "תחכמוני " בדומה ל"עדינו העצני" הם מראשי הגיבורים של דוד המלך , וכינויו בא להעיד על חכמתו, שנוספה על גבורתו, "והיה יושב בשבת סנהדרין... והיה ראש להם". אף "תחכמוני" ו"בן חכמוני" עניין אחד הם: בן חכמה.

בן חכמוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליו כתוב בדברי הימים א'[2] "וְאֵלֶּה רָאשֵׁי הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִיד, הַמִּתְחַזְּקִים עִמּוֹ בְמַלְכוּתוֹ עִם-כָּל-יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיכוֹ--כִּדְבַר יְהוָה, עַל-יִשְׂרָאֵל. יא וְאֵלֶּה מִסְפַּר הַגִּבֹּרִים, אֲשֶׁר לְדָוִיד: יָשָׁבְעָם בֶּן-חַכְמוֹנִי, רֹאשׁ השלושים (הַשָּׁלִישִׁים)--הוּא-עוֹרֵר אֶת-חֲנִיתוֹ עַל-שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת חָלָל, בְּפַעַם אֶחָת".

אף הוא נימנה על גיבורי דוד.

פרשנות אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הגורסים‏[3][4], כי לא מדובר בשני אנשים שונים, כי אם באותו אדם, אשר הגרסה עליו בספר שמואל ב' השתבשה, וכי הנוסח המתואר בספר דברי הימים א', הוא הנכון והיחיד. לדעתם, טענה זו אינה מצריכה את ההסברים שלעיל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הביאורים מובאים מפרוש עדין שטיינזלץ למסכת
  2. ^ פרק י"א י'-י"א
  3. ^ עדי אביר, השיבוש שהפך לגיבור
  4. ^ יושב בשבת תחכמוני, מגיבורי דוד, אולי הוא עדינו העצני באתר דעת