תחנת הרכבת יפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°03′32″N 34°45′41″E / 32.05900929484527°N 34.761353731155396°E / 32.05900929484527; 34.761353731155396

רכבת ישראל
תחנות רכבת היסטוריות בישראל

יפו

Jafa Station1891.jpg
התחנה בסיום בנייתה (1891), כשנה לפני חנוכת מסילת הרכבת לירושלים
חנוכת התחנה 26 בספטמבר 1892
סגירת התחנה 1948
מיקום מצפון ליפו, בגבול שכונת נווה צדק
מיקום תחנת הרכבתיפו
תחנת הרכבתיפו
תחנת הרכבת
יפו
מפה מפורטת
פורטל

למידע מקיף על רכבת ישראל –
עיינו גם בפורטל רכבת ישראל

תחנת הרכבת, תצלום משנת 1892

תחנת הרכבת יפו (קרויה גם "תחנת הרכבת מנשייה") היא תחנת רכבת היסטורית הנמצאת צפונית ליפו, והיא למעשה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון מחוץ למצרים וטורקיה[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה פעלה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת לירושלים מאז נחנכה המסילה ב-26 בספטמבר 1892 עד ערב מלחמת העצמאות למעט בזמן מלחמת העולם הראשונה עת פרקו הטורקים את קטע המסילה בין יפו לתחנת הרכבת לוד. בימי פעילותה חצצה התחנה בין שכונת מנשייה הערבית (שנחרבה במלחמת העצמאות ולאחריה, וחליפתה, גן צ'ארלס קלור) לבין שכונת נווה צדק היהודית.

הקו זכה להצלחה רבה למרות זמן הנסיעה (4 שעות) הארוך ביחס לאורכה של המסילה הואיל וחסכה מהנוסעים את המסע המפרך בעגלה ממישור החוף אל הרי ירושלים שהיה כרוך בתשלום מסים לשלטונות ובתשלום דמי חסות לשודדים. עד ערב מלחמת העולם הראשונה (1914) עברו בתחנה כ-183,000 נוסעים (בארץ ישראל באותה תקופה היו פחות מחצי מיליון נפש). בין הנוסעים המפורסמים נמנה גם בנימין זאב הרצל.

ב-1905 בנתה משפחת הטמפלרים, וילנד, את ביתה, "וילה וילנד", במתחם התחנה, ולצידו נוסד המפעל המשפחתי לחומרי בנייה, שסיפק את החומרים לבניית הבתים בשכונות החדשות שנבנו מחוץ לחומות יפו[2]. המפעל התרחב והפך לספק מוביל של מלט ואריחים מקושטים לבניין העיר תל אביב. כאמור, במהלך מלחמת העולם הראשונה (תחילת 1915) פרקו הטורקים את אדני המסילה בין יפו-ללוד, ועשו בהם שימוש לסלילת המסילה המזרחית (טול כרם-קוסיימה). לאחר הסגת הכוחות הטורקיים מצפון לירקון, (סוף דצמבר 1917), והוצאתה של יפו מטווח הארטילריה הטורקית - התייצבות הנדבך המערבי של קו שתי העוג'ות, התאפשרה לצי הבריטי עגינה בטוחה בנמל יפו. לייעול השימוש בנתיב הלוגיסטי החדש שנפתח בפניהם סללו הבריטים מסילה צרה‏[3], בתחילה לציוד צבאי בלבד ומאוחר יותר אף לסחורות אזרחיות, שחיברה את הנמל לתחנת מנשייה דרך רחוב רזיאל. מסילה צבאית צרה נוספת נסללה צפונה, ממסעף הרכבת ללוד על הקו יפו-ירושלים, לימים תחנת הרכבת תל אביב בקרבת בית הדר של ימינו, ועד 'גבעת ג'נקינס', מזרחית לג'ליל. גם קטע המסילה הצרה עד לוד שוקם ותנועת הסחורות שבה אליו במהלך 1918. בראשית שנות ה-20 שידרגו הבריטים את הקו יפו-לוד-ירושלים לרמת קו תקני בעל רוחב פס של 145 ס"מ ורכבות נוסעים שבו לנוע עליו.

במלחמת העצמאות הייתה תחנת הרכבת בקו החזית בין ערביי יפו ויהודי תל אביב. עם הקמת צה"ל, הפך מתחם התחנה לבסיס צבאי של הצבא הצעיר, ושימש לריכוז ושיפוץ נשק שלל. הבסיס ננטש בשנות ה-80 והמבנים בו הוזנחו. בחלק הדרומי של המתחם הוקם מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל המציג את תולדות אמצעי הלחימה בצה"ל.

מתחם "התחנה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם התחנה נמצאים כ-20 מבנים בסגנונות בנייה מגוונים - ניתן להבחין במבנים מהתקופה העות'מאנית, באדריכלות טמפלרית ובמבנים מימי המנדט הבריטי. עד שנות האלפיים עמדו בשיממונם.

בשנת 2004 החלה עיריית תל אביב בשיקום מתחם תחנת הרכבת יפו, המבנים תועדו ושומרו על ידי משרדו של אדריכל אמנון בר אור. הפרויקט תוקצב ב-20 מיליון ש"ח, ובמסגרתו הוסב המתחם (כ-20 דונם) למוקד תרבות, בילוי ופנאי (בדומה לתהליך החייאתו של נמל תל אביב). במרץ 2009, נפתח חלק מהמתחם לתערוכות מתחלפות והתקיים בו יריד אמנות צבע טרי. ב-2010 נפתח המתחם המשופץ כולו לקהל הרחב, המתחם מכיל מסעדות, חנויות, שוק אורגני ותערוכות. המקום נקרא בשם: "מתחם התחנה".

בשטח המתחם הוצבו שני קרונות נוסעים היסטוריים בני יותר מ-100 שנים שהושאלו ממוזיאון הרכבת בחיפה ושופצו על ידי הזכיינים הפרטים.

  • ליד הטרמינל נמצא הקרון מס' 102, שהיה במקורו קרון מחלקה ראשונה של חברת הרכבת האנגלית Midland Railway בעשור הראשון של המאה ה-20. ביחד עם 15 מאחיו נשלח כרכבת אמבולנס למזרח התיכון סביב 1917 ולאחר מלחמת העולם הראשונה הפכו קרונות אלו לקרונות הנוסעים הראשונים בבעלות רכבת המנדט. היום משתמש כאולם למיצג מולטימדי המספר את הסיפור של מסילת הרכבת יפו - ירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תחנת הרכבת יפו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתחם התחנה
  2. ^ השכונות הערביות עג'מי ומנשייה והשכונות היהודיות שקמו מסביב לנווה צדק, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות
  3. ^ 60 ס"מ רוחבה כאשר מסילת יפו-ירושלים, אף היא עדיין בגדר הקטגוריה של מסילות צרות, רוחבה 100 ס"מ


מסילת הרכבת לירושלים

(יפו) • (ת"א דרום) • כפר חב"דלודרמלה • (נען) • (נחל שורק) • (סג'ד)בית שמש • (בר גיורא) • (בתיר)ירושלים מלחה(ירושלים)

מקרא: כתב גדול - אחת משבע התחנות המקוריות; (בסוגריים) - תחנת נוסעים שאינה פעילה כיום
הרכבת לירושלים מטפסת בתוואי נחל רפאים