תחנת הרכבת יפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

_{קואורדינטות: 32°03′32″N 34°45′41″E}

תחנות רכבת היסטוריות בישראל

יפו

התחנה בסיום בנייתה (1891), כשנה לפני חנוכת מסילת הרכבת לירושלים

חנוכת התחנה

26 בספטמבר 1892

סגירת התחנה

1948

מיקום

מצפון ליפו, בגבול שכונת נווה צדק

תחנת הרכבת
יפו

מפה מפורטת

למידע מקיף על רכבת ישראל –
עיינו גם בפורטל רכבת ישראל

תחנת הרכבת, תצלום משנת 1892

תחנת הרכבת יפו (קרויה גם "תחנת הרכבת מנשייה") היא תחנת רכבת היסטורית הנמצאת צפונית ליפו, והיא למעשה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון מחוץ למצרים וטורקיה.^[1]

[עריכה] היסטוריה

התחנה פעלה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת לירושלים מאז נחנכה המסילה ב-26 בספטמבר 1892 עד ערב מלחמת העצמאות למעט בזמן מלחמת העולם הראשונה עת פרקו התורכים את קטע המסילה בין יפו לתחנת הרכבת לוד. בימי פעילותה חצצה התחנה בין שכונת מנשייה הערבית (שנחרבה במלחמת העצמאות ולאחריה, וחליפתה, גן צ'ארלס קלור) לבין שכונת נווה צדק היהודית.

הקו זכה להצלחה רבה למרות זמן הנסיעה (4 שעות) הארוך ביחס לאורכה של המסילה הואיל וחסכה מהנוסעים את המסע המפרך בעגלה ממישור החוף אל הרי ירושלים שהיה כרוך בתשלום מסים לשלטונות ובתשלום דמי חסות לשודדים. עד ערב מלחמת העולם הראשונה (1914) עברו בתחנה כ-183,000 נוסעים (בארץ ישראל באותה תקופה היו פחות מחצי מיליון נפש). בין הנוסעים המפורסמים נמנה גם בנימין זאב הרצל.

בתחילת המאה ה-20 בנתה משפחת הטמפלרים, וילנד, את ביתה, "וילה וילנד", במתחם התחנה, ולצידו נוסד המפעל המשפחתי לחומרי בנייה, שסיפק את החומרים לבניית הבתים בשכונות החדשות שנבנו מחוץ לחומות יפו ^[2]. המפעל התרחב והפך בשנות ה-30 לספק מוביל של מלט ואריחים מקושטים לבניין העיר תל אביב. במהלך מלחמת העולם הראשונה פרקו הטורקים את אדני קו הרכבת יפו-ירושלים, (בקטע יפו-לוד), ועשו בהם שימוש לסלילת המסילה המזרחית (טול כרם-קוסיימה). לאחר הסגת הכוחות הטורקיים מצפון לירקון, (סוף דצמבר 1917), והוצאתה של יפו מטווח הארטילריה הטורקית - התייצבות הנדבך המערבי של קו שתי העוג'ות, התאפשרה לצי הבריטי עגינה בטוחה בנמל יפו. לייעול השימוש בנתיב הלוגיסטי החדש שנפתח בפניהם סללו הבריטים מסילה צרה^[3], בתחילה לציוד צבאי בלבד ומאוחר יותר אף לסחורות אזרחיות, שחיברה את הנמל לתחנת מנשייה דרך רחוב רזיאל. מסילה צבאית צרה נוספת נסללה צפונה, ממסעף הרכבת יפו-לוד על הקו יפו-ירושלים, לימים תחנת הרכבת תל אביב בקרבת בית הדר של ימינו, ועד 'גבעת ג'נקינס', מזרחית לג'ליל.

במלחמת העצמאות הייתה תחנת הרכבת בקו החזית בין ערביי יפו ויהודי תל אביב. עם הקמת צה"ל, הפך מתחם התחנה לבסיס צבאי של הצבא הצעיר, ושימש לריכוז ושיפוץ נשק שלל. הבסיס ננטש בשנות ה-80 והמבנים בו הוזנחו. בחלק הדרומי של המתחם הוקם מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל המציג את תולדות אמצעי הלחימה בצה"ל.

[עריכה] מתחם "התחנה"

במתחם התחנה נמצאים כ-20 מבנים בסגנונות בנייה מגוונים - ניתן להבחין במבנים מהתקופה העות'מאנית, באדריכלות טמפלרית ובמבנים מימי המנדט הבריטי. עד שנות האלפיים עמדו בשיממונם.

בשנת 2004 החלה עיריית תל אביב בשיקום מתחם תחנת הרכבת יפו, המבנים תועדו ושומרו על ידי משרדו של אדריכל אמנון בר אור. הפרויקט תוקצב ב-20 מיליון ש"ח, ובמסגרתו הוסב המתחם (כ-20 דונם) למוקד תרבות, בילוי ופנאי (בדומה לתהליך החייאתו של נמל תל אביב). במרץ 2009, נפתח חלק מהמתחם לתערוכות מתחלפות והתקיים בו יריד אמנות צבע טרי. ב-2010 נפתח המתחם המשופץ כולו לקהל הרחב, המתחם מכיל מסעדות, חנויות, שוק אורגני ותערוכות. המקום נקרא בשם: "מתחם התחנה".

[עריכה] לקריאה נוספת

שמואל אביצור, נמל יפו בגאותו ובשקיעתו 1965-1865, מהדורת מכון אבשלום והחוג לידיעת הארץ בתל אביב, הוצאת מילוא בע"מ, ספטמבר 1972

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תחנת הרכבת יפו

"התחנה - תרבות בילוי ופנאי", אתר הפרויקט להחייאת מתחם תחנת הרכבת והסבתו למוקד בילויים
רונית סבירסקי, תחנה סודית, באתר ynet‏

[עריכה] הערות שוליים

^ חן מלינג, "תוכנית לפיתוח מתחם תחנת הרכבת ביפו", אתר "חדשות הרכבת", 1/3/2005 (הקישור אינו פעיל, 14.3.10)
^ השכונות הערביות עג'מי ומנשייה והשכונות היהודיות שקמו מסביב לנווה צדק, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות
^ 60 ס"מ רוחבה כאשר מסילת יפו-ירושלים, אף היא עדיין בגדר הקטגוריה של מסילות צרות, רוחבה 100 ס"מ