תחנת צ'האטראפאטי שיוואג'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחנת צ'האטראפאטי שיוואג'י
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Chhatrapati Shivaji Terminus (Victoria Terminus).jpg

Mumbai India.jpg
החזית המערבית של התחנה ביום ובלילה
מדינה Flag of India.svg הודו
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2004, לפי קריטריונים 2, 4
התחנה שוכנת בדרום-מזרחה של העיר סמוך לנמל

תחנת צ'האטראפאטי שיוואג'י (מרטהי छत्रपती शिवाजी टर्मिनस; אנגלית Chhatrapati Shivaji Terminus; בעבר Victoria Terminus) היא תחנת רכבת היסטורית במומבאי שבהודו. התחנה, המכונה גם סי.אס.טי (CST) או וי.ט. (VT), משמשת כתחנה הסופית למספר קווי רכבת פרבריים בעיר ולמספר קווי רכבת בין-עירוניים, וכן שוכנת בה הנהלת חברת "סנטראל ריילוויי" (Central Railway), חברת הרכבות האזורית הגדולה במדינה. מבנה התחנה הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 2004.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה שוכנת ברובע בורי בונדר במקום בו ניצב מקדשה הראשון של האלה מומבה דווי שהעניקה למומבאי את שמה הנוכחי. המקדש המקורי שנהרס בשנת 1317 נבנה מחדש אך נהרס שוב בידי הפורטוגזים. ב-16 באפריל 1853 נחנך קו הרכבת הראשון בהודו וזה קישר את מומבאי אל הפרבר הצפוני טהאנה. דבר זה, יחד עם פתיחתה של תעלת סואץ ב-1869, הביאו להתפתחות המסחר בעיר ולשיגשוגה, ומושל העיר החליט על הקמת מבנים אשר יהלמו את מעמדה של מומבאי.

תחנת הרכבת שנקראה על שמה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת וקיסרית הודו, נחשבת למבנה המרשים ביותר שהוקם בעיר באותה עת. בניית התחנה החלה ב-1878 סמוך לנמל, והיא נחנכה באופן רשמי ב-1887, במקביל ליובל חמישים השנה למלכותה של ויקטוריה. עבודות הבנייה הסתיימו שנה לאחר מכן, ובהמשך נוספו במקום מספר מבנים היקפיים אשר תוכננו באופן הרמוני עם המבנה העיקרי. ב-1929 נבנה מבנה חדש שנועד לטפל בתנועת הרכבות הבין-עירונית בצמוד ממזרח למבנה הראשון, ואילו המבנה המקורי מטפל בתנועת הנוסעים הפרברית עד היום. מידי יום חולפים בתחנה שלושה מיליון נוסעים.

ב-26 בנובמבר 2008 נמנתה התחנה עם האתרים שהותקפו במתקפת הטרור במומבאי כאשר מחבלים ירו על נוסעים בתחנת הרכבת.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה נבנה בסגנון אינדו-סרצני (הגרסה ההודית של אדריכלות התחייה הגותית האירופית) והתבסס על דגמים של מיבנים איטלקיים מסוף ימי הביניים. סגנון זה התאים הן לטעם האירופי והן לטעם המקומי, שכן הוא תאם את הצבעים והעיטורים שרווחו באדריכלות המוגולית והמקובלים באדריכלות ההינדו. המגדלונים שלאורך קו המתאר של המבנה והקשתות המחודדות תאמו את אדריכלות הארמונות המסורתית ההודית.

מבנה המשרדים המרכזי נושא כיפה גדולה ומתומתנת עם שמונה צלעות בין שמונת צדדיה. בראש הכיפה ניצב פסל של דמות נשית המסמלת את הקדמה. היא אוחזת בידה הימנית השלוחה אל על בלפיד ובשמאלה בגלגל חוטרים. המבנה סימטרי, צורתו כשל האות העברית "כ", והוא מקיף את הרחבה הקדמית משלושה כיוונים. שני האגפים הצדדיים מסתיימים במגדלים בולטים - שניים בכל אגף וסך הכל ארבעה. לאורך החזית כולה שלוש שורות של חלונות ומפתחים סימטריים. משני צידי הכניסה שני פסלים הניצבים על עמודים - פסל טיגריס מימין מסמל את הודו ופסל אריה משמאל מסמל את הממלכה המאוחדת.

המבנה עשוי משילוב של אבן גיר ואבן חול, ושיש איטלקי משמש לקישוט ולפרטי העיטורים. פנים המבנה עשוי מסדרות של אולמות גבוהי תקרה, אשר עברו שינויים רבים כדי להתאימם לייעודם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of india
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בהודו

מצודת אגרהמערות אג'אנטההמונומנטים הבודהיסטיים בסאנצ'יהפארק הארכאולוגי צ'אמפאנר-פאווגאדתחנת צ'האטראפאטי שיוואג'יהכנסיות והמנזרים בגואהמערות אלפהאנטהמערות אלורהפטהפור סיקרי • המקדשים הגדולים של צ'ולה: מקדש בריהאדיסוואראר, מקדש גאנגאיקונדה ומקדש אראוואטסווארההאמפימהבליפוראם ופטדקאלקבר הומאיון בדלהיקהג'וראהומקדש מהאבודהי • הרכבות ההרריות בהודו: מסילת דרג'ילינג ההימלאית, מסילת נילג'ירי ההררית ומסילת קאלקה-שימלהמתחם קוטובהמצודה האדומה בדלהימקלטי הסלע בבהימבטקהמקדש השמש בקונאראקטאג' מהאלהפארק הלאומי קזיראנגההפארק הלאומי קאולדאושמורת מאנאסהרי גהט המערבייםהפארק הלאומי נאנדה דווי והפארק הלאומי עמק פרחיםג'נטאר מנטארמצודות הגבעות בראג'סטן