תחנת רומא טרמיני

תחנת רומא טרמיני
stazione di Roma Termini
wheelchair accessible with help
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה 1863 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל Angiolo Mazzoni, Achille Pintonello, Eugenio Montuori, Annibale Vitellozzi עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה איטליהאיטליה איטליה
קואורדינטות 41°54′02″N 12°30′06″E / 41.900648°N 12.501755°E / 41.900648; 12.501755
תחנות סמוכות Torricola railway station, Roma Tuscolana railway station, Capannelle railway station, Torricola railway station, Capannelle railway station, Roma Casilina railway station, Roma San Lorenzo railway station, Roma Prenestina railway station עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על התחנה
רציפים 32 עריכת הנתון בוויקינתונים
קווים העוברים בתחנה Pisa–Rome railway, Rome–Cassino–Naples railway, Rome–Formia–Naples railway, Rome–Velletri railway, Rome–Sulmona–Pescara railway, Rome–Frascati railway, Florence–Rome railway, Florence–Rome high-speed railway, Rome–Albano railway, Rome–Naples high-speed railway עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת רומא רגילה)
 
תחנת רומא טרמיני
תחנת רומא טרמיני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רומא טרמיני מהאוויר
חזית התחנה
מראה ברציפים

תחנת הרכבת רומא טרמיניאיטלקית: Stazione Roma Termini) על שם האפיפיור יוחנן פאולוס השני, היא תחנת הרכבת הראשית של העיר רומא, והיא התחנה העמוסה ביותר באיטליה, ואחת העמוסות באירופה. התחנה משרתת כ-480,000 נוסעים בכ-800 רכבות מדי יום, ובכל שנה עושים בה שימוש כ-150 מיליון איש[1]. היא משתרעת על פני שטח של 225,000 מ"ר ובה 29 רציפים. מהתחנה יוצאות רכבות מכל הדרגות לכל חלקי איטליה, ולרבות מערי אירופה המרכזיות. בנוסף משמשת כיכר צ'ינקווצ'נטו (Piazza Cinquecento - "כיכר החמש מאות") שבחזית התחנה כמרכז התחבורה הציבורית בעיר, ושני קווי הרכבת התחתית של העיר נפגשים מתחתיה. התחנה שוכנת באזור אסקווילינו, סמוך למרחצאות דיוקלטיאנוס שהעניקו לה את שמה (באיטלקית Terme הן מרחצאות).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה התחנה הראשון הוקם החל בשנת 1862, ונחנך ב-25 בפברואר 1863 בשם "התחנה המרכזית של הרכבת הרומאית" (Stazione Centrale delle Ferrovie Romane). ב-1869 נחגגה תחילתן של העבודות המקדימות להקמת מבנה חדש לתחנה, במעמד האפיפיור פיוס התשיעי.

בשל השתלטות איטליה על העיר שנה לאחר מכן, העבודות התעכבו, והמבנה הושלם לבסוף בשנת 1874. מבנה זה שכן כ-200 מטרים צפונית-מערבית למבנה הנוכחי, ותפס כמעט את כל שטחה של כיכר צ'ינקווצ'נטו. ב-1935 החלו הרכבות החשמליות הראשונות לפקוד את התחנה, ובד בבד הוחלט להקים במקום מבנה חדש אשר יעניק מענה לצרכים התחבורתיים המתפתחים. התוכניות אושרו בשנת 1939, וחלק מהתחנה נהרס. הקמתם של אגפי הצד החלה ומרבית הבניין הושלם בסגנון אדריכלי פשיסטי, בטרם פסקו העבודות ב-1943 עקב התמוטטות איטליה הפשיסטית. לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכו עבודות ההקמה, אך התוכניות המקוריות לחזית המבנה נזנחו, ותחת זאת נערכה תחרות אשר במהלכה נבחרה תוכנית חדשה. התוצאה העיקרית של תוכנית זו הייתה תוספת של מבואה גדולה שקירותיה עשויים מזכוכית, וגגה מעוצב בצורת גל. המבואה, שמרככת במעט את החזות הפשיסטית של המבנה, זכתה לכינוי "הדינוזאור", בשל הפרופיל שלה.

התחנה החדשה נחנכה בשנת 1950. המבואה מובילה אל הגלריה, חלל רוחבי גבוה ובו חנויות ושירותים נוספים לנוסעים, וממנה מתבצעת הגישה אל הרציפים. מתחת לתחנה שוכן מרכז מסחרי המכונה "פורום טרמיני" (Forum Termini). התחנה חודשה לקראת שנת 2000, ומאז 23 בדצמבר 2006 היא מנציחה את שמו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רומא טרמיני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]