תחרות מדענים ומפתחים צעירים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תחרות מדענים צעירים היא תחרות לבני-נוער המתקיימת במדינות אירופה ובישראל, שבמסגרתה מציגים בני-נוער עבודות מדעיות פרי-עטם.

התחרות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות הישראלית מתקיימת במוזיאון המדע בירושלים ומגיעה לשיאה ב"יום הלאומי למדע" (בשבוע אשר בו חל יום הולדתו של אלברט איינשטיין, ה-14 במרץ, והידוע גם כיום הפאי). התחרות החלה את דרכה בשנת 1998.

התחרות מיועדת לתלמידים בגילאים 15-20, אשר יכולים להגיש עבודות שכתבו בתחומי מדעי החיים, פיזיקה, כימיה, מתמטיקה, מדעי המחשב, טכנולוגיה, מדעי החברה והיסטוריה. התלמידים שהגיעו לשלב הגמר משתתפים במחנה בן שלושה ימים בירושלים, במהלכו הם זוכים להציג את עבודתיהם במוזיאון. השיפוט בתחרות נעשה על ידי חוקרים בכירים מהאוניברסיטאות בארץ ומהתעשייה המתקדמת. הזוכים בתחרות מוכרזים בשבוע הלאומי למדע בבית הנשיא. הפרסים כוללים מלגות לימודים והשתתפות בתחרות מדענים צעירים האירופאית ובתחרויות בארצות הברית.

בראש ועדת ההיגוי של התחרות עומדת פרופ' נאוה בן-צבי ויו"ר חבר השופטים הוא פרופ' חנוך גוטפרוינד. השותפים לתחרות הישראלית הם המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, חברת אינטל והיחידה לנוער שוחר מדע באוניברסיטת תל אביב.

התחרות פרוסה על שלושה ימים בדרך-כלל וכוללת פעילויות העשרה, למידה והכנה לקראת השיפוט. חלק אינטגרלי מהתחרות הינו הזכות של תלמידים מצטיינים מרחבי המדינה להכיר אחד את השני, וכך ליצור סביבה חברתית מיוחדת.

תחרות אינטל ISEF בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזוכים בתחרות בישראל משתתפים בתחרות אינטל הבינ"ל בארצות הברית יחד עם עוד כ- 1400 מתחרים מארצות נוספות. במהלך התחרות פוגשים המתחרים חתני פרס נובל, ומשתתפים בהרצאות וסדנאות שונות.

התחרות האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהלה הכללית למחקר בנציבות האירופית (אחד ממוסדות האיחוד האירופי) מארגנת את התחרות האירופית למדענים צעירים, המיועדת לזוכי התחרויות המקומויות השונות (כדוגמת התחרות בישראל). בתחרות משתתפות מדינות האיחוד האירופי, וכן מדינות נוספות כגון ישראל, טורקיה, ארצות הברית, סין ועוד. כל מדינה רשאית לשלוח 6 מתחרים המייצגים 3 פרויקטים שונים.

התחרות החלה את דרכה כ"תחרות פיליפס", אשר התקיימה בין השנים 1968-1988. בשנת 1988 התבקש נשיא הנציבות האירופית דאז, ז'ק דלור (Jacques Delors), כי התחרות תנוהל על ידי הנציבות, ואכן מאז שנת 1989 מתקיימת התחרות במסגרת זו. התחרות ב-1989 התקיימה בבריסל, ומאז נודדת התחרות בין מדינות אירופה השונות.

רשימת הזוכים במקום הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1998 - ערן אלחיק - "הדברה ביולוגית של עש הפקעות באמצעות טפילים"
  • 1999 - ענבל בלנק - "בחינת התרומות האסטרונומיות והסביבתיות למפלס הים בישראל על פי ניתוח נתונים רב שנתיים"; דני אורבך - "ההתנגדות הגרמנית לנאציזם"
  • 2000 - אריאל גוטמן - "שירה ממוחשבת - ניסיון ליצור תוכנת מחשב כותבת שירה"
  • 2001 - פבל קובלב - "שפת תיאור גרפית וקטורית - VGML"; עינב נחום - "תוכנית התערבות להפחתת אלימות בקרב ילדי הגן"
  • 2002 - בוריס פיגובסקי - "משפט ההגבלה הקריסטלוגרפית"
  • 2003 - עופר קפוטא, מקסים אייזשטד, שלומי פרוכטר - "מנוע גרפי תלת ממדי מתקדם - The Claw Engine"
  • 2004 - איליה גורביץ - "סטיות מהתפשטות איזוטרופית ואחידה של היקום"
  • 2005 - אלעד אוסטר - "שיפור יעילות אלגוריתם ניוטון-ראפסון וחקירת החורים השחורים שלו באמצעות שימוש בקווטרניונים"
  • 2006 - רפאל אוזן - "מערכת זיהוי תנועה, מעקב וחישוב מיקום תלת ממדי של פורץ"
  • 2007 - דיאנה גלסטיאן, ויקטוריה יבלקין, יבגניה קוסוי - "שתל דנטלי משופר"
  • 2008 - חיאל רדר, יוגב אורנשטיין - "מערכת ממוחשבת לזיהוי ניתור ומעקב אחר שומות מלנומיות"; יגאל נזר - "השפעה של חומרים המעודדים חלוקה של תאים על שעתוק הגן Antizyme Inhibitor"
  • 2009 - שחר גבירץ, ידיד אלגאוי - "טיהור מים מיוני עופרת"
  • 2010 - עדי פרידמן - "פיתוח תחליף לדיסק פגום על בסיס פולימרים חכמים"
  • 2011 - ארז אורבך - "חקר מנגנון ההוכחה של שפת פרולוג ויישומיו"; הלית אורני - "השפעת ההגות של ז'ורז' סורל על הפשיזם האיטלקי"
  • 2012 - מאיה בראון, אבישי קטקו - "חיטוי מים באמצעות קרינת השמש" (ניגשו פעמיים ובפעם השנייה זכו)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]