תטיס (מיתולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"תטיס ויופיטר"; ציור מאת אנגר, 1811.

במיתולוגיה היוונית, תטיס (Θέτις) הייתה אחת מחמש עשרה הנראידות - נימפות הים, והייתה ידועה בזכות בנה אכילס.

קווים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביה היה הטיטאן נראוס, ואמה הטיטאנית דוריס - הבת של הטיטאנית טתיס (Tethys), שלפעמים מבלבלים בינה לבין נכדתה.

למרות שתטיס בעלת רגלי הכסף הייתה אלה, ונחשבה לחשובה שבנראידות, תטיס ידועה בעיקר בזכות בנה אכילס ולא בשל פולחנים לכבודה.

משמעות שמה ביוונית "לייסד", ולפי פיוט של המשורר הספרטני אלקמן היא זו שבראה את העולם הפיזי - בתחילה את ה"דרך", את "נקודות הציון", את ה"חושך" ואז את השמש ואת ירח. ה"דרך" (או המסלול) ו"נקודות הציון" הם היסודות של מסלול המירוץ - הסמל לאתלטיקה - שבספרטה היה בעל חשיבות גבוהה ביותר. ייתכן שסיפור זה קשור לבנה הגיבור אכילס שנחשב למופת ולדוגמה לאתלטיות ולגבורה.

נישואי תטיס עם פלאוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאוס ואחיו פוסידון חשקו שניהם בתטיס (שאף שחררה פעם את זאוס כאשר כמה אלים כבלו אותו), אך כאשר שמעו על הנבואה שבנה של תטיס יעלה על אביו (הנבואה הייתה או מפרומתאוס או מתמיס או מקלכס), הם השיאו אותה לפלאוס שהיה מלך המירמידונים שלא היה אל אלא בן אדם. תטיס לא הסכימה לדבר, ואז כיירון הקנטאור החכם (שלאחר מכן היה מחנכו של אכילס) יעץ לפלאוס להתגנב אל תטיס בשנתה ולכבול אותה כדי שלא תוכל להתחמק על ידי שינוי צורתה. פלאוס שמע לעצתו ולמרות שתטיס ניסתה להפוך את עצמה לשלהבת ולאריה זועם לא הצליחה להתחמק ולכן הסכימה להינשא לו.

חתונתם נחגגה על הר פליאון וכל האלים השתתפו במשתה, אפולו ניגן בלירה והמוזות שרו. כיירון נתן לפלאוס כמתנת נישואין חנית אפורה, ופוסידון נתן לו את הסוסים בני האלמוות בליוס וקסנתוס. היות שאריס אלת הריב והמדון לא הוזמנה לחתונה, כנקמה היא זרקה בין המשתתפים תפוח מזהב שעליו היה כתוב: "ליפה ביותר". מיד התגלע סכסוך בין הרה, אתנה ואפרודיטה וכל אחת מהן טענה שלה מגיע התפוח. זאוס, שלא רצה להכעיס אף אחת מהן, נתן לפאריס להחליט מי מהן יקבל את התפוח. שלושתן ניסו לשחד אותו, הרה הציע לו את המלוכה על אסיה ואירופה, אתנה הציעה לו גבורה וחוכמה מופלאים, ואפרודיטה הציעה לו את היפה בנשים. הוא נתן התפוח לאפרודיטה, וקיבל את הלנה מספרטה שהייתה האישה היפה בעולם, דבר שהוביל למלחמת טרויה.

תטיס ואכילס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תטיס ילדה לפלאוס את בנם אכילס. היות שרצתה להעניק לבנה חיי נצח טבלה את גופו בנהר השאול סטיקס כדי להפוך את גופו לחסין מפני כל פגע, אך כיוון שאחזה בעקבו, העקב לא טבל במים ונותר פגיע. לפי גרסאות אחרות תטיס הפעילה כישוף על אכילס כדי להפוך אותו לבן אלמוות על ידי צריבתו באש האח בלילה ומשיחתו באמברוסיה (מאכל האלים) ביום. כאשר פלאוס גילה זאת הוא הרים קול זעקה. תטיס מיד הפילה את אכילס לקרקע וברחה לתוך הים ממנו לא חזרה עוד. פלאוס נתן אז את אכילס לכיירון שיגדל אותו.

נאמר לתטיס בנבואה שלבנה אכילס יהיו חיים רגילים וארוכים או חיים מלאי תהילה וקצרים. כשפרצה מלחמת טרויה תטיס לא רצה שאכילס ישתתף בה למרות גבורתו והתהילה שיזכה בה כי חששה לחייו, ולכן החביאה אותו מחופש לנערה אצל ליקומדס מלך סקירוס. כאשר אודיסאוס שמע שאכילס מסתתר בין הנשים שבחצרו של ליקומדס הוא בא לשם מחופש לסוחר וערם על גבי השולחנות כלים ותכשיטים מזהב. כאשר הוא ראה שאכילס לוקח את החרב המוזהבת הוא הבין מי הוא ושכנע את אכילס להצטרף למלחמה. תטיס ביקשה מהפיסטוס שיכין לה מגן ושריון ונתנה אותם לבנה אך לאחר מכן סרבה לשלם להפיסטוס עבור השריון. לאחר שאכילס נהרג במלחמה על ידי פאריס, עלתה תטיס מהים עם שאר הנראידות כדי להתאבל עליו ואספה את אפרו בצנצנת זהב שהעניק לה הפיסטוס לאחר שהצילה אותו. היא הקימה לזכרו מצבת זיכרון וערכה לזכרו משתאות.

אזכורים של תטיס במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הפיסטוס הושלך מאולימפוס על ידי הרה בגלל צליעתו, תטיס ואורינומה תפסוהו והביאו אותו לאי למנוס שמה הם טיפלו בו, והפיסטוס גמל להם ועבד עבורן כנפח אצל הקיקלופים.

כאשר ליקורגוס שהיה מלך בתראקיה החרים את הפולחן לדיוניסוס וכלא את כל העובדים לו, דיוניסוס עצמו הצליח להימלט לים סוף ביחד עם תטיס על גבי מצע של אצות.

במסעם של הארגונאוטים בעקבות גיזת הזהב ליוותה תטיס יחד עם נראידות אחרות את ספינתם ארגו, והשגיחה עליה שלא תטבע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אלי הים במיתולוגיה היוונית

פוסידוןאוקיינוסקטונראוסגלאוקוסטתיסאמפיטריטהתטיסטריטון

אופיאוןפרוטאוספורקיספונטוסאוקיינידיםנראידותנאיאדות
Les Oceanides Les Naiades de la mer.jpg