תיאה פון הארבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תיאה פון הארבו ובעלה פריץ לאנג בדירתם

תיאה פון הארבו (27 בדצמבר 1888 - 1 ביולי 1954). שחקנית, סופרת ותסריטאית גרמנית בת לבית אצולה פרוסי, שנודעה בשיתוף הפעולה שלה עם בעלה, הבמאי פריץ לאנג.

הארבו החלה לכתוב בעודה תלמידה, ופירסמה את יצירתה הראשונה בגיל 17, בשנת 1905. הספר "Deutsche Roman-Zeitung", היה לרב מכר, אך בה בעת החלה הארבו בקריירת משחק מצליחה, בתחילה על במת התיאטרון בדיסלדורף ולאחר מכן בויימאר משנת 1908. בשנת 1913 כאשר שיחקה בתיאטרון באאכן פגשה בבעלה הראשון, השחקן והבמאי רודולף קליין רוגה, ונישאה לו בשנת 1914. ב-1918 הגיעה עם קליין-רוגה לברלין, שם החל קליין-רוגה בקריירת משחק בסרט האילם, ובמיוחד בסרטי הבמאי פריץ לאנג.

בשנת 1920 כתבה את תסריטה הראשון, "Das indische Grabmal" (הקבר ההודי), בשיתוף פעולה עם לאנג. היא נפרדה מקליין-רוגה, ונישאה ללאנג בשנת 1922 (אם כי רוגה המשיך להופיע בסרטים אותם ביים לאנג ואשר את התסריט להם כתבה הארבו, ובהם סדרת "ד"ר מאבוזה", סדרת "הניבלונגים" והסרט "מטרופוליס".)

במהלך שנות ה-20 עבדה הארבו כתסריטאית עבור גדולי הבמאים בגרמניה, ובהם במאים מובילים בקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני, כפרידריך וילהלם מורנאו, ג'ו מאי, ארתור פון גרלאך וקארל תיאודור דרייר. במקביל כתבה את התסריטים לכל סרטיו של לאנג עד שנת 1933, ובהם "מטרופוליס" ו"M". תסריטיה של הארבו שיחקו תפקיד חשוב בתנועה האקספרסיוניסטית בקולנוע הגרמני.

בשנת 1931 נפרדה מלאנג, אך השניים המשיכו בעבודה משותפת. בשנת 1932 הצטרפה למפלגה הנאצית וזאת שנה בטרם עלה אדולף היטלר לשלטון. הצטרפותה למפלגה הנאצית, ועליית המפלגה לשלטון הובילו לגירושיה מלאנג באופן סופי בשנת 1934 ולעזיבתו של לאנג את גרמניה באפריל של אותה שנה. סרטם המשותף האחרון "צוואתו של ד"ר מבוזה" הוכרז כבלתי חוקי בגרמניה בשל הביקורת שמתח על האידאולוגיה הנאצית.

תחת השלטון הנאצי המשיכה הארבו בעבודתה, כתבה תסריטים וביימה סרטים. בשנת 1937 ביימה את הסרט "השליט" (Der Herrscher), סרט המהלל את הכניעה הבלתי מותנית למשטר הדיקטטורי, ואת הניצחון הטוטאלי שהיא מביאה. בסרט כיכב אמיל יאנינגס. במקביל המשיכה בכתיבת קומדיות קלילות עבור במאים הידועים בחיבתם למשטר הנאצי כפייט הרלן והאנס שטיינהוף. הרלן הוא האחראי ליצירה האנטישמית "היהודי זיס".

לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם השנייה נעצרה בידי הממשל הצבאי הבריטי. זמן מה עבדה בעבודות פיזיות כפינוי הריסות. לאחר קבלת רישיון עבודה ביצעה הגהה לתסריטים, וכתבה מספר ספרים המוגדרים כ"רומנים בפרוטה", ולבסוף כתבה שלושה תסריטים נוספים, בטרם מתה בשנת 1954 בברלין.

לאחר מותה, בשנת 1959 צילם לאנג את הסרט "הנמר מבנגל" שהיה מבוסס על תסריטים שכתב עם הארבו בשנות העשרים. כן צילם מחדש באותה שנה גרסה מדברת לסרט "הקבר ההודי".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]