תאודור רוזוולט
ערך זה עוסק בנשיא ה-26 של ארצות הברית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תאודור רוזוולט (פירושונים).
| תאודור רוזוולט | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||||||||||||||
תאודור "טדי" רוזוולט (באנגלית: Theodore Roosevelt; 27 באוקטובר 1858 - 6 בינואר 1919), הנשיא ה-26 של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית (1901 - 1909). לפני כן כיהן כמושל מדינת ניו יורק וכסגן הנשיא.
חתן פרס נובל לשלום לשנת 1906 על תרומתו לחתימת הסכם פורטסמות' בין יפן לרוסיה, ובעל מדליית הכבוד של הקונגרס על חלקו במלחמת ארצות הברית-ספרד.
תוכן עניינים |
[עריכה] שירותו הצבאי וקריירה פוליטית מוקדמת
על אף השתלבותו בפוליטיקה ובקבינט המלחמתי כסגן שר הצי, הרי שעם פרוץ מלחמת ארצות הברית-ספרד בה השתלט צבא ארצות הברית על מושבות ספרדיות לשעבר בפיליפינים ובקובה בשנת 1898, התגייס רוזוולט לצבא בדרגת קולונל (אלוף משנה), והראה גבורה יוצאת דופן כשפיקד בעצמו על ההסתערות על גבעת סן חואן. שנים לאחר מותו, ב-2001, הוענקה לו על התנהגות זו מדליית הכבוד, עיטור הגבורה הגבוה ביותר של הצבא האמריקאי.
לאחר ששימש כמפכ"ל משטרת ניו יורק ונציב שירות המדינה בארצות הברית, בנובמבר 1898 נבחר למושל מדינת ניו יורק, בשנת 1900 נבחר כסגנו של הנשיא ויליאם מקינלי, אשר רץ מטעם המפלגה הרפובליקנית במערכת בחירות בה התמודד מקינלי מול הנואם הנודע, ויליאם ג'נינגס ברייאן.
[עריכה] כנשיא ארצות הברית
רוזוולט נכנס לתפקידו לאחר רצח הנשיא מקינלי, ב-6 בספטמבר 1901, על ידי אנרכיסט פולני בשם ליאון צ'ולגוש, והיה לנשיא ארצות הברית הצעיר ביותר, בגיל 42 שנים ועשרה חודשים.
בתחום מדיניות הפנים הוא השתלב בגל הפרוגרסיבי שעלה בארצות הברית: הוא נלחם במונופולים הגדולים והחזקים של "הברונים השודדים" שנוצרו במהלך "העידן המוזהב" ("The gilded age") אחרי מלחמת האזרחים, והחל במסע נמרץ לאכיפת חוק שרמן (שנחקק ב-1890), ועל כך זכה בכינוי "מכסח המונופולים" ("trust-buster"). הוא גם קידם חקיקה בתחום הרגולציה, כמו "חוק הפיקוח על הבשר", "חוק המזון הנקי והתרופות" שסלל את הדרך להקמת מנהל המזון והתרופות האמריקאי ושני חוקים לפיקוח על תעריפי הרכבת, אשר הייתה האמצעי הכמעט בלעדי להובלת משאות בתקופה ההיא.
רוזוולט היה הנשיא הראשון שהקנה לנושא שימור הסביבה חשיבות לאומית. הוא הקצה יותר אדמות פדראליות לשימור מכל קודמיו יחד, והקים 5 פארקים לאומיים ובעקבות חקיקת "חוק העתיקות" ב-1906 את 18 אתרי ההנצחה הלאומיים הראשונים, ביניהם הגרנד קניון (שאחר כך הפך לפארק לאומי). בעקבות מסע קמפינג בן שלושה ימים שערך עם איש הסביבה ג'ון מיור השתכנע לפעול להעברת השליטה על פארק יוסמיטי לידי הממשלה הפדראלית.
זמן קצר לאחר בחירתו, היה לנשיא הראשון שהזמין אזרח אפרו אמריקני לבית הלבן, כאשר אירח לארוחת ערב את המנהיג האפרו-אמריקני והסופר בוקר וושינגטון. אולם הזעם הציבורי הגזעני בדרום בעקבות פרסום הפגישה גרם לו להימנע מחזרה על אירוע דומה. רוזוולט היה גם הראשון שמינה לקבינט הנשיאותי מזכיר יהודי, כאשר מינה את ב-1906 את אוסקר שטראוס לתפקיד מזכיר המסחר והעבודה.
במדיניות החוץ דגל רוזוולט במדיניות אימפריאליסטית ובהתאם לסיסמה (אותה תבע עוד לפני היותו נשיא) "דבר בלחש אך שא עמך מקל גדול", פעל לחיזוק כוחה הצבאי של ארצות הברית ובייחוד הצי. הוא אף יזם את המסע של "הצי הלבן הגדול" מסביב לעולם, שנמשך יותר משנה החל מסוף 1907, על מנת להפגין את כוחה הימי של ארצות הברית.
רוזוולט יזם את חידוש כרייתה של תעלת פנמה, וכדי להתגבר על קשיים שהערימו שלטונות קולומביה (שאזור התעלה היה חלק ממנה באותה עת) סייע למורדים באזור להשיג עצמאות מקולומביה בנובמבר 1903, ושלח ספינות אמריקניות בשביל למנוע הגעת חיילים קולומביאנים. יומיים אחרי הכרזת העצמאות הכירה ארצות הברית בעצמאותה של פנמה ותוך זמן קצר הגיעה להסכם עם הממשלה הזמנית על חכירת אזור התעלה לנצח תמורת תשלום כספי קבוע.
ב-1904 הרחיב את דוקטרינת מונרו במה שמכונה "מסקנת רוזוולט" וקבע שזכותה של ארצות הברית להתערב כ"שוטר בינלאומי" במשברים בחצי הכדור המערבי בהן מדינות נקלעות למצב של חוסר יכולת לפרוע חובות.
בשנת 1905 תיווך בין יפן לרוסיה והביא לחתימת הסכם פורטסמות' שהביא לסיום מלחמת רוסיה-יפן. על כך זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1906.
[עריכה] לאחר תקופת הנשיאות
רוזוולט פרש מתפקידו ב-1909 לאחר שתי תקופות כהונה, וזמן קצר אחרי תום תקופת כהונתו יצא למסע ציד באפריקה בראש משלחת גדולה. במקומו נבחר ויליאם האוורד טאפט שהיה מזכיר ההגנה בממשלו ואשר זכה לתמיכתו הפעילה. אולם במהלך כהונתו של טאפט נוצר קרע בין השניים, כמו גם בין טאפט לבין כל המחנה הפרוגרסיבי במפלגה הרפובליקנית שלא היה מרוצה ממדיניותו של טאפט.
[עריכה] הבחירות לנשיאות ב-1912
לקראת הבחירות לנשיאות ב-1912 החליט רוזוולט להתמודד שוב על מועמדות המפלגה הרפובליקנית מול טאפט, ומול הסנאטור רוברט לה פולט שעמד בראש המחנה הפרוגרסיבי במפלגה הרפובליקנית בסנאט. לאחר נאום קטסטרופלי של לה פולט שחיסל את סיכוייו, רוב המחנה הפרוגרסיבי התלכד סביב רוזוולט. בשנה זו התקיימו לראשונה פריימריז לבחירת צירי ועידת המפלגה הרפובליקנית בחלק ממדינות ארצות הברית, ורוזוולט זכה ברובם המוחלט. אולם ברוב המדינות צירי הוועידה עדיין נבחרו על ידי בוסים מפלגתיים ובזכותם זכה טאפט שוב במינוי בוועידת המפלגה.
רוזוולט ותומכיו פרשו מהמפלגה הרפובליקנית והקימו את "המפלגה הפרוגרסיבית" (שנודעה גם כ" Bull Moose Party" אחרי שרווזוולט אמר בתשובה לשאלה של עיתונאי שהוא "בריא כמו זכר של מוס"), והוא עמד בראשה בבחירות לנשיאות. בזמן מסע הבחירות שלו, בעת ביקור במילווקי, נורה תאודור רוזוולט בחזהו. הכדור עבר דרך קופסת משקפיו ועותק של נאומו בן חמישים העמודים שקופל לשניים, לפני שפגע בנשיא לשעבר. למרות זאת המשיך רוזוולט לנאום במשך שעה וחצי. לאחר הנאום נבדק על ידי רופאיו והוחלט כי הפגיעה אינה כה חמורה, וכי עדיף להשאיר את הכדור בגופו מאשר להסתכן בהסרתו.
בשל הפיצול שהתהווה במחנה הרפובליקני ניצח לבסוף בבחירות 1912 המועמד הדמוקרטי וודרו וילסון עם 42% מהקולות שהקנו לו 435 אלקטורים, ואילו רוזוולט זכה במקום השני עם 27% מהקולות שהקנו לו 88 אלקטורים. טאפט נדחק למקום השלישי עם 23% מהקולות ורק 8 אלקטורים. זו הייתה הפעם האחרונה שמועמד ממפלגה שלישית עבר מועמד של אחת משתי המפלגות הגדולות לנשיאות.
[עריכה] מקומו במורשת האמריקאית
היסטוריונים רבים מחשיבים את רוזוולט לאחד מגדולי הנשיאים שהיו לאומה האמריקאית ובסקרים שונים שמו עולה בעקביות בחמישייה הפותחת של הטובים בנשיאי ארצות הברית בכל הזמנים.
רוזוולט הוא אחד מארבעת הנשיאים שדיוקנם מונצח באנדרטת הר ראשמור.
על שם תאודור (טדי) רוזוולט נקרא טדי הדובון, Teddy Bear, וזאת משום שכאשר יצא לציד, באחד מימי 1902, חס על חייו של גור דובים שתפס, וכך הפך לגיבור לאומי.
הוא היה שאר בשר רחוק של הנשיא הדמוקרטי פרנקלין דלאנו רוזוולט, ודודה של רעייתו אלינור.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| סגני-נשיא ארצות הברית | |||
|---|---|---|---|
|
| מושלי ניו יורק | |||
|---|---|---|---|
|
