תיירות בחלל
תיירות בחלל היא טיסה מחוץ לאטמוספירה על ידי יחידים או חברות למען סיפוק ותענוג או לשם מחקר.
כיום, תיירות בחלל מתאפשרת רק לאנשים עשירים מאוד ולחברות. תוכנית החלל הרוסית מספקת כיום את שירותי הטיסה. התיירות בחלל כל כך פופולרית שאפילו במחיר של 20 מיליון דולר הרישום מלא עד שנת 2009 עבור לקוחות חברת ספייס אדוונצ'רס. כמו כן מציעה ספייס אדוונצ'רס מקום בטיסה מאוישת שתקיף את הירח, תמורת 100 מיליון דולרים.
תוכן עניינים |
טיסות תת-מסלוליות[עריכה]
טיסה תת-מסלולית היא טיסה של כלי טיס מיוחד הנע במהירות רבה (מאך 22) ברום גבוה הנושק לחלל החיצון, אך מבלי להיכנס למסלול סביב כדור הארץ. מדובר בדרך כלל בטיסה קצרה, של פחות משעה. הטיסה מתבצעת על ידי כלי טיס כגון SpaceShipOne (פרי תכנונו של ברט רוטאן), ובו מקום ל-4 אנשים, המותקן על גבי מטוס ייעודי. בהגיע המטוס לרום מסוים, ניתק כלי הטיס, מתרחק מהמטוס הנושא ומפעיל מנוע רקטי המביא אותו לטיסה התת-מסלולית המהירה. לאחר מספר דקות יורד כלי הטיס לגבהי טיסה מסחרית ולאחר כשעה שב ונוחת בבסיס ממנו המריא.
כמה חברות מציעות שירותים של טיסות חלל תת-מסלוליות. חברות ובהן וירג'ין גלקטיק של איל התעופה ריצ'רד ברנסון, תאגיד התעופה והחלל האירופי EADS Astrium, וחברת Rocketplane Global מאוקלהומה, ארצות-הברית מכינות כעת את התשתית ובונות מטוסים ייעודיים (כגון SilverDart) לטיסות תת-מסלוליות שבמסגרתן יעלו התיירים לגובה של מעל ל-100 קילומטרים, יחוו דקות אחדות של חוסר משקל וישובו לכדור הארץ. מחירה של טיסה כזו מוערך על ידי אנשי וירג'ין גלקטיק ב-200 אלף דולר, אחוז אחד מהסכום ששילמו תיירי החלל הראשונים, הן בשל הסיבה שהטיסה קצרה בהרבה והן כדי להגדיל את מספר המועמדים הצפויים שיוכלו להרשות לעצמם מסע כזה.
העניין העיקרי בתיירות החלל היא הצפייה בכדור הארץ תוך כדי הקפתו וחוויה של מספר דקות מיקרו-כבידה. כיוון התפתחות מסחרי אפשרי נוסף הוא ביצוע טיסות סופר-מהירות בין יעדים על כדור הארץ.
כיוונים עתידיים[עריכה]
תיירות החלל מתפתחת באופן מהיר ונותנת אותותיה בבניית מספר נמלי חלל במספר מדינות בארצות הברית ובהן קליפורניה, אוקלהומה, ניו מקסיקו, פלורידה, וירג'יניה, אלסקה,וויסקונסין, וכן במספר מקומות מחוץ לארצות הברית: אסרינג' בשבדיה, סינגפור ואיחוד האמירויות.
אנליסטים של התחום מאמינים כי הורדת מחיר טיסה חוויתית אל מתחת לרף 100 אלף דולר תוכל להביא לקפיצה משמעותית בביקוש.
התחום יוכל לקדם פיתוח דור חדש של חלליות מסחריות זולות יחסית, שניתן לשגר בהתראה קצרה עבור מטרות אזרחיות וביטחוניות שונות כגון העלאה גמישה ומהירה של לוויני תקשורת למסלול (בעיה כיום, כאשר קיימת דרישה מתמדת ללווינים שאינה נענית במהירות מספקת על ידי הספקים), שיגור משלחות תחזוקה לתחנת החלל הבינלאומית וכדומה.
בין היוזמות ניתן למנות את Stratolaunch (גם הוא פרי תכנונו של ברט רוטאן) של חברת ספייס איקס וחברת אקסקליבר-אלמאז.
תיירי חלל[עריכה]
עד כה כל תיירי החלל הוטסו אל תחנת החלל הבינלאומית על ידי החללית הרוסית סויוז בתיווכה של חברת תיירות החלל ספייס אדוונצ'רס.
| # | מוצא | שם | יציאה | חזרה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| 1. | דניס טיטו | 28 באפריל 2001 | 6 במאי 2001 | תייר החלל הראשון | |
| 2. | מרק שאטלוורת' | 25 באפריל 2002 | 5 במאי 2002 | ||
| 3. | גרגורי אולסן | 1 באוקטובר 2005 | 11 באוקטובר 2005 | ||
| 4. | אנושה אנסרי | 18 בספטמבר 2006 | 29 בספטמבר 2006 | תיירת החלל הראשונה [1] | |
| 5. | צ'ארלס סימוני | 7 באפריל 2007 | 21 באפריל 2007 | ||
| 6. | ריצ'רד גאריוט | 12 באוקטובר 2008 | 24 באוקטובר 2008 | בנו של האסטרונאוט אוון גאריוט [2] | |
| -. | צ'ארלס סימוני | 26 במרץ 2009 | 8 באפריל 2009 | תייר החלל החוזר הראשון [3] | |
| 7. | גאי לילברט | 30 בספטמבר 2009 | 8 באוקטובר 2009 | [4] |
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ידען תיירות חלל, באתר הידען
הערות שוליים[עריכה]
- ^ אבי בליזובסקי, תיירת החלל הראשונה מתכוננת להמראה, אתר הידען, 18 בספטמבר 2006
- ^ אבי בליזובסקי, הצוות ה-18 ותייר החלל השישי גאריוט המריאו לתחנת החלל הבינלאומית, אתר הידען, 12 באוקטובר 2008
- ^ אבי בליזובסקי, חברי הצוות ה-19 ותייר החלל החוזר הראשון צ'ארלס סימוני המריאו לתחנת החלל, אתר הידען, 26 במרץ 2009
- ^ אבי בליזובסקי, הצוות ה-21, ותייר חלל שהוא גם ליצן המריא בדרכו לתחנת החלל, אתר הידען, 30 בספטמבר 2009