תיקו (שחמט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בשחמט (כמו במשחקי ספורט נוספים) תיקו הוא סיום המשחק ללא הכרעה. בטורנירים, תיקו בדרך כלל מזכה כל צד בחצי נקודה, בעוד ניצחון מזכה בנקודה לצד המנצח ואפס למפסיד. עד שנת 1867, שחקנים במשחק רשמי שהסתיים בתיקו שיחקו ביניהם שוב עד השגת הכרעה. בטורניר שנערך בצרפת באותה שנה הסתיימו משחקים רבים מדי בתיקו, והצורך בקיום משחקים חוזרים גרם לבעיה. בעקבות אירוע זה, הוחלט שנה לאחר מכן על החוק שמעניק חצי נקודה לכל צד במצב של תיקו, במקום קיום משחק חוזר.

כל סוגי התיקו במשחק השחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פט[עריכת קוד מקור | עריכה]

8 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
7    }}}} Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
6 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png מלך לבן Chess l44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png מלכה לבנה Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
2 רגלי שחור Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
1 מלך שחור Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
א ב ג ד ה ו ז ח
השחור בפט
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פט

פטעברית: כפת) הוא מצב בשחמט שבו השחקן שתורו לשחק אינו יכול לבצע אף מסע חוקי אך אינו נמצא באיום של שח. במקרה כזה נקבעת תוצאת תיקו. הפט הוא סיכויו האחרון של שחקן הנמצא בעמדת נחיתות למלט את עצמו מהפסד, ובכך הוא משמש איום על השחקן העומד לנצח פן ישמוט את יתרונו. לפט חשיבות רבה בסיומי שחמט.

תיקו בהסכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ארגון פיד"ה,‏[1] תיקו בהסכמה (באנגלית: Draw by agreement) נקבע כאשר ישנה הסכמה בין שני השחקנים על תיקו. שחקן רשאי להציע תיקו ליריבו בכל זמן נתון במהלך המשחק, ואם ההצעה מתקבלת - המשחק אכן נגמר בתיקו. חובתו של השחקן היא לשאול זאת לפני לחיצה על שעון המשחק, וליריב ניתנת האפשרות לבקש ממנו לשחק את תורו ואז להחליט. שחקני שחמט יכולים להציע זאת על ידי מילים (לשאול בדיבור) או באמצעות תנודה של הראש. רובם הניכר של משחקי השחמט שמסתיימים בתיקו בטורנירים מקצועיים מוכרעים באמצעות תיקו בהסכמה.
בתחרויות מסוימות נהוגים "חוקי סופיה" שאינם מאפשרים תיקו בהסכמה במהלך 30 המסעים הראשונים (כדי למנוע משחקי תיקו קצרים), אלא אם כן העמדה חזרה על עצמה שלוש פעמים (ראו סעיף הבא).

חוק שלושה מהלכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק שלושה מהלכים חוזרים (באנגלית: Threefold repetition) הוא חוק האומר שלשחקן ניתנת האפשרות לסיים את המשחק בתיקו לאחר שמצב הלוח חוזר על עצמו במשך שלוש פעמים. הסיבה לכך היא משום שבמצב כזה "לא נוצרת כל התקדמות במהלך המשחק". כדי שמהלך מסוים ייחשב כ"חוזר על עצמו", כל הכלים חייבים להיות מסודרים באותו אופן, וגם כל המידע הנוסף (של מי התור, האם ניתן לבצע הצרחה או הכאה דרך הילוכו) חייב להיות זהה. ברגע שהדבר מתרחש, המשחק לא מוכרע כתיקו באופן אוטומטי - אחד השחקנים צריך לדרוש זאת בתורו. על פי פיד"ה‏[2] המשחק מוכרע בתיקו כאשר ישנה דרישה מוצדקת על ידי שחקן בתורו לאחר שהמצב חזר על עצמו שלוש פעמים. אם דרישת התיקו שגויה, מתווספות ליריב כשלוש דקות לשעון כעונש, והמשחק ממשיך, כיוון שזה עלול להוביל להסחת דעתו.‏[3] בנוסף, בדומה ל"תיקו בהסכמה", גם אם הדרישה אינה מוצדקת רשאי השחקן היריב להסכים לה והמשחק אכן יוכרז כתיקו.

חוק חמישים המסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק חמישים המסעים (באנגלית: Fifty-move rule) פוסק ששחקן רשאי לדרוש תיקו אם במשך 50 המהלכים האחרונים ("מהלך" פירושו מסע לכל צד, כלומר 100 מסעים בסך הכול) לא בוצע שום מסע בלתי-הפיך, כלומר תזוזה ברגלי או הכאת כלי. הסיבה לחוק זה היא כדי למנוע משחקן שאינו מסוגל לנצח את האפשרות לשחק בצורה לא הוגנת ולבצע מהלכים "סתמיים" בתקווה לטעות של היריב. כל הכרעות המט הבסיסיות יכולות להתבצע בקלות רבה בפחות מחמישים מהלכים. במאה ה-20, התגלה שישנן כמה הכרעות בשחמט שדורשות יותר מחמישים מהלכים כדי לבצען, ללא הכאה של שום כלי או תזוזה של רגלים. דבר זה גרם לשינוי חוק חמישים המסעים, ואיפשר מקרים יוצאי דופן בהם מאה מהלכים היו מותרים. מאחר ששינויים נוספים נקבעו עם הזמן, החליטה פיד"ה בשנת 1992 לבטל את כל המקרים היוצאים מן הכלל, והחזירה מחדש את חוק חמישים המסעים. על פי ארגון פיד"ה‏[4] המשחק מוכרע בתיקו אך ורק כאשר מתקיימת דרישה מוצדקת מצד שחקן כלשהו ובתורו. הדרישה לכך לא חייבת להיות ברגע בו החוק מגיע ליכולת מימוש, אלא בכל זמן בו החוק עדיין תקף לאחר מהלך מספר חמישים. המשחק לא מוכרז כתיקו באופן אוטומטי תחת חוק חמישים המהלכים - אלא רק כאשר זהו תורו של השחקן ללכת והוא דורש זאת, ולכן המשחק יכול להימשך לאחר נקודה זו. תאורטית, משחק שחמט יכול להימשך לעולמים בדרך זו, אך ברוב המקרים אחד השחקנים יזדקק לתיקו וישמח להזדמנות. רק לעתים נדירות משחקים מוכרעים באמצעות חוק חמישים המסעים.

חוסר יכולת לבצע מט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצב בו לשום שחקן לא ניתנת אפשרות חוקית לבצע מט, המשחק מוכרע כתיקו באופן אוטומטי. הדבר קורה כאשר אין מספיק כלים שנשארו על הלוח, למשל כאשר נשאר רק המלך או בתוספת פרש או רץ לשני השחקנים.

שח נצחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

8 מלך שחור Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
7    }}}} Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
6 רגלי שחור רגלי שחור Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png מלכה לבנה Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
2 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png מלכה שחורה Chess l44.png Chess d44.png
1 מלך לבן Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
א ב ג ד ה ו ז ח
הלבן כופה שח נצחי

בעבר, נחשב לתיקו גם מצב של שח נצחי (באנגלית: Perpetual check), כאשר אחד הצדדים מאיים בשח שוב ושוב באופן בלתי פוסק. נכון ל־2012, שח נצחי נחשב למקרה פרטי של אחת מן הקטגוריות שתוארו עד כה (כמעט תמיד חוק שלושה מהלכים), ולכן לא יכול לקרות בפני עצמו. שח נצחי משמש לרוב, כמו פט, כאמצעי הצלה לשחקן שמצבו נחות.

בדיאגרמה משמאל הלבן, שמצבו נחות, יכול לכפות שח נצחי: 1.מהג8+ מא7 2.מהג7+ מא8 3.מהג8+ וכו'.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקי משחק השחמט באתר פיד"ה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוקי פיד"ה סעיף 9.1
  2. ^ חוקי פיד"ה סעיף 9.2
  3. ^ חוקי פיד"ה סעיף 12.6
  4. ^ חוקי פיד"ה סעיף 9.3