תירס (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תירס
אב יפת בן נח עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תִירָס היה בנו השביעי מבין שבעת בניו של יפת בן נח.[1] בדומה ליתר בני יפת, תירס זוהה על פי רוב עם אחד העמים שאכלסו את אזור אסיה הקטנה והים האגאי.

חז"ל[2] נחלקו בזיהוי צאצאיו של תירס. לדעת רבי סימון (או רבי סימאי) תירס הוא אבי פרס. כך נאמר גם בפרשנות שרש"י פירשן. לדעת חכמים תירס הוא אבי תרקיה (לועזית: Thrace), כיום בצפון מזרח יוון. זיהוי זה מובא גם על ידי התרגום המיוחס ליונתן על התורה ועל ידי יוסף בן מתתיהו.[3]

לפי ספר היובלים[4] נחלת תירס הייתה ארבעה איים גדולים בים, קרוב לנחלת חם.

בשנת 1838 הציע החוקר הגרמני יוהאן כריסטיאן פרידריך טוך[5] לזהות את תירס עם העם האטרוסקי שעל פי מקורות הלניסטיים ורומיים שונים, בכללם הרודוטוס,[6] חי בלידיה קודם שהיגר לאיטליה, במאה השמינית לפנה"ס לכל המוקדם. כמו כן, חלק מהחוקרים סבורים כי ניתן לזהות את האטרוסקים ואת תירס עם יסוד אתני המוזכר גם בכתובות מצריות מימי הממלכה החדשה. בכתובת הקרויה "מצבת ישראל", מתפאר פרעה מרנפתח בניצחון על ברית של שבטים לוביים ו"גויי הים" הכוללים גם, על פי כתובות אחרות, עם הנקרא "תרש של הים". אותו תרש מזוהה על ידי רוב החוקרים עם האטרוסקים, ויש מהם המבקשים לכלול את תירס המקראי בזיהוי זה.

דמות היסטורית הידועה לנו בשם זה הוא תרס, המלך התראקי, שאיחד את כל השבטים התראקים באזור מערב טורקיה ובולגריה של ימינו והקים את ממלכת אודריסה שהתקיימה בין המאות החמישית עד השלישית לפנה"ס. הבירה הראשונה של הממלכה הייתה העיר אוסקודמה, כיום אדירנה, בטורקיה.

על שמו של תירס נקרא צמח התירס. טורקיה הייתה תחנה להפצת תירס באירופה, וביידיש נקרא התירס "חיטה טורקית". בעברית, ובהתבסס על כך שצאצאיו של תירס המקראי התיישבו באזור טורקיה, הפך השם ל"חיטי תירס" ובקיצור "תירס".[7]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק ב'; ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק ה'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י', עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה ט'; בראשית רבה פרק ל"ג
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר ראשון, פרק ו, פסקה א, סעיף 125: "ותירס קרא לאלה ששלט בהם תירסיים, וההלינים שינו את השם לתרקים".
  4. ^ ספר היובלות, פרק ט, פסוק יג: "ולתירס נפל חלק שביעי, ארבעה איים גדולים בתוך הים המתקרבים אל חלק חם" (תרגום א. ש. הרטום). בנוסח אחר: פסוק טז.
  5. ^ Kommentar Über die Genesis, pp. 216-217
  6. ^ הרודוטוס, היסטוריות, ספר ראשון, פרק 94.
  7. ^ יעקב עציון, גלגולי התירס באתר השפה העברית