תירס (דמות מקראית)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תירס היה בנו השביעי והצעיר של יפת בן נח. אחיהם של גומר, מגוג, מדי, יון, תובל ומשך (בראשית י', ב'; דברי הימים א', א', ה'). בדומה ליתר בני יפת, נראה שאת תירס יש לזהות עם אחד העמים באזור אסיה הקטנה והים האגאי.
חז"ל[1] נחלקו בזיהוי צאצאיו של תירס. לדעת רבי סימון (או רבי סימאי) תירס הוא אבי פרס. לדעת חכמים תירס הוא אבי תרקיה, כיום בצפון מזרח יוון. זיהוי זה מובא גם על ידי התרגום המיוחס ליונתן על התורה ועל ידי יוסף בן מתתיהו[2].
לפי ספר היובלים[3] נחלת תירס הייתה ארבעה איים גדולים בים, קרוב לנחלת חם.
בשנת 1838 הציע החוקר הגרמני יוהן כריסטיאן פרידריך טוך[4] לזהות את תירס עם העם האטרוסקי שעל פי מקורות הלניסטיים ורומיים שונים, בכללם הרודוטוס[5], חי בלידיה קודם שהיגר לאיטליה, במאה השמינית לפנה"ס לכל המוקדם. כמו כן, חלק מהחוקרים סבורים כי ניתן לזהות את האטרוסקים ואת תירס עם יסוד אתני המוזכר גם בכתובות מצריות מימי הממלכה החדשה. בכתובת הקרויה "מצבת ישראל", מתפאר פרעה מרנפתח בניצחון על ברית של שבטים לוביים ו"גויי הים" הכוללים גם, על פי כתובות אחרות, עם הנקרא "תרש של הים". אותו תרש מזוהה על ידי רוב החוקרים עם האטרוסקים, ויש מהם המבקשים לכלול את תירס המקראי בזיהוי זה.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, י ע"א; תלמוד ירושלמי מגילה פ"א, ה"ט; בראשית רבה פרק ל"ג
- ^ קדמוניות היהודים חלק א', פרק ו'
- ^ ט', י"ג
- ^ Kommentar Über die Genesis, pp. 216-217
- ^ א, 94
