קוד לבוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תלבושת אחידה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט בכניסה למועדון פרטי בלונדון המתיר כניסה בלבוש הולם בלבד, ואוסר על כניסה עם כובע מצחיה, ברדס, או אימונית
בובות הדגמה עם כיסוי-ראש מוסלמי מסורתי בשוק המקומי של טירה (עיר)
דרישה לקוד לבוש בכניסה לספריית הרמב"ם בבית אריאלה בתל אביב

קוד לבוש הוא מערכת של כללים המגדירה את אופי לבושו של אדם בנסיבות מוגדרות. קוד הלבוש עשוי להכיל ירידה מדויקת לפרטי הלבוש הנדרשים, היוצרת מדים, ומנגד הקוד עשוי להותיר לאדם מידה רבה של חופש בחירה במסגרת מערכת כללים זו.

קוד לבוש עשוי להיות מעוגן בחוק. כך לדוגמה במדינת ישראל קובע החוק קוד לבוש "צנוע והולם" לאלה הבאים בשערי בתי-הדין הרבניים בישראל[1], "תלבושת הולמת" למבקרים בכותל המערבי[2], "לבוש הולם" לנהגי מוניות המסיעים נוסעים מנמל התעופה בן-גוריון[3].

דתות שונות מכילות קוד לבוש כחלק ממערכת הציוויים הדתית, או שקוד הלבוש נהוג בקרב מאמיני הדת כדי לסמל את דבקותם בה[4], קוד לבוש עשוי אף להיקבע על ידי ארגונים וגופים פרטיים ולחייב את כל המבקש להיכנס בשערי מוסדותיהם, כך למשל, יכולה מסעדה לחייב את לקוחותיה ללבוש חולצה, או לנעול נעליים (דרישה המופיעה לעתים במסעדה הסמוכה לחוף הים, מקום שבו צורת הלבוש אינה מובנת מאליה). יש וקוד הלבוש קבוע במנהגים תרבותיים של חברות שונות, כך למשל, בחברות רבות קיים קוד לבוש לכלות, או לאלמנות.

בתרבות העסקים היפנית מתקיים קוד לבוש רשמי של חליפות עסקים ועניבות. בקיץ 2005 פתחה ממשלת יפן במסע התעמולה Cool Biz להתייעלות אנרגטית על ידי העלאת טמפרטורת המזגנים במשרדי ממשלה והמליצה על לבוש אוורירי יותר, ללא מקטורן ועניבה. הדבר התקבל במבוכה ובלבול מצד העובדים, בעיקר כי אצל עמיתיהם במגזר הפרטי לא השתנה קוד הלבוש.

קוד לבוש בבתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידות בתלבושת אחידה.

במדינות רבות בעולם קיים קוד לבוש בבתי הספר, המחייב לעתים את התלמידים בלבישת מדים ("תלבושת אחידה"). יש הטוענים כי תלבושת אחידה תורמת לקידום המשמעת בקרב התלמידים, לעידוד הלמידה ולהפחתת האלימות[5]. באזורים בארצות הברית בהם קיימים מאבקים אלימים בין כנופיות, קוד לבוש בבית הספר אוסר על פרטי לבוש האופייניים לתלבושתם של חברי הכנופיות, במטרה להפחית את הסיכון למקרי אלימות בתחומי בית הספר.

תלבושת אחידה בבתי הספר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת הלימודים תשע"ב, 2010, הונהגה תלבושת אחידה בכל בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בארץ, על פי הנחיית שר החינוך, גדעון סער. זכות ההכרעה לגבי תלמידי התיכון, נותרה בידי ביה"ס[6].

סוגיית אופי הלבוש בבתי הספר הטרידה את אנשי החינוך בארץ כבר בתחילת המאה ה-20. תלבושת אחידה הונהגה, כיוזמה עצמית של בתי ספר, בזמנים שונים ובמקומות שונים. בית הספר הריאלי בחיפה, לדוגמה, שנוסד ב-1913, הנהיג מסורת זו כמעט מיום היווסדו.

ב-1938 החליטה מחלקת החינוך של הועד הלאומי להנהיג תלבושת אחידה בכל בתי הספר העבריים. לצורך גיבוש המדים התמנתה ועדה בהשתתפות רופא, אמן צייר, מורה לתפירה ואחד היצרנים.[7] המניע המוצהר להחלת התלבושת האחידה היה קידום תוצרת הארץ בענף ההלבשה. נימוקים נוספים שעלו באותה התקופה, הרלוונטיים עד היום: טשטוש פערים סוציו-אקונומיים, פיתוח תחושת השתייכות למוסד ומענה לטרוניה בבקרים: "אין לי מה ללבוש"[8]. שנה קודם לכן, החליטה מועצת עיריית תל אביב על הנהגת תלבושת אחידה בכל בתי הספר בעיר.

ההנחיה הארצית לא החזיקה לאורך ימים. עם קום המדינה לא גובשו, ככל הנראה, החלטות מחייבות בעניין. ב-1955 חויבו תלמידי בתי הספר התיכוניים בתל אביב לפקוד את ספסל הלימודים בלבוש אחיד‏[9][10]. בתי הספר היסודיים בתל אביב נכללו בהנחייה החל מדצמבר 1957.

ב-1958 יצאה הוראה מחייבת מטעם משרד החינוך בנוגע ללבוש האחיד. מדי החורף כללו: חולצות מבד מגבת ומפלנל, אפודות, מכנסיים כחולים או חצאיות כחולות מצמר לבנות. הטרוניות על מחירם הגבוה של המדים לא אחרו לבוא, כבימים ימימה.

ב-1967 החליט אגף החינוך בעיריית ת"א בלחץ ההורים, להתיר לתלמידות התיכון להגיע לבושות במכנסיים בימים קרים וגשומים, "אך לא מסטרץ' ולא צמודים לגוף". עד כה מותר היה לבוא במכנסיים רק עם הצגת אישור רפואי[11].

הנושא המשיך להעסיק את מערכת החינוך גם בעשורים הבאים. כך למשל, הורה שר החינוך, זבולון המר, ב-1978, שאין לחייב תלמידים לקנות וללבוש תלבושת אחידה, כדי לא לגרום להוצאות רבות להורים. בספטמבר אותה השנה יצא חוזר לבתי הספר ממטעם משרד החינוך, שהשתמע ממנו כי קוד הלבוש הוא בגדר המלצה בלבד: "רוב ההורים צריכים להביע את רצונם להנהיג תלבושת אחידה בבית הספר". עוד צויין כי על התלבושת להיות צנועה ופשוטה. בשנת הלימודים המדוברת כבר נעשה ניסיון לבטל את התלבושת האחידה לתלמידי השמינית בבית הספר אליאנס שבתל אביב, כהענקת מנדט של בגרות לתלמידים[12].

ב-2004 המליץ משרד החינוך, תחת השרה לימור לבנת להנהיג תלבושת אחידה בבתי הספר, אך השאיר את ההחלטה לשיקול מוסדות החינוך עצמם, כדי שהעניין יוכרע "בתהליך חינוכי דמוקרטי[13]. באותה השנה הונהגה ב-1,166 בתי ספר בישראל תלבושת אחידה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

, "הארץ", 27.1.2010

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "אין להופיע לפני בית-הדין אלא בלבוש צנוע והולם, כולל כיסוי-ראש..." תקנה נג לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג
  2. ^ תקנה 2 לתקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ"א-1981
  3. ^ סעיף 3(ב) לכללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון), התשמ"ג-1983
  4. ^ Linda B. Arthur, Religion, Dress and the Body. ISBN 1859732925
  5. ^ Rob Killen, Achilles' Heel of Dress Codes: The Definition of Proper Attire in Public Schools. 36 Tulsa L.J. 459
  6. ^ "סופית: מהשנה הבאה - תלבושת אחידה בביה"ס", אתר ערוץ 2, 7.1.2010
  7. ^ "תלבושת אחידה לבתי הספר", דבר, 9.2.1938
  8. ^ "לשאלת התלבושת האחידה", דבר, 30.9.1937
  9. ^ תלבושת אחידה בבתי"ס תיכון - אינה בניגוד לחוק, הצופה, שגיאה: זמן שגוי
  10. ^ ליטל לוין, 20.11.1955 מרד התיכוניסטים בתל אביב בתלבושת האחידה, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2011
  11. ^ לאה פורת, "לאשה ולבית / מכנסיים לבנות בתיכוניים - רק בימי קור וגשם", הארץ, 4.1.1967
  12. ^ צילה שני, "מדוע הם שונאים את התלבושת האחידה", הארץ, 17.10.1978
  13. ^ "אתר משרד החינוך, תלבושת אחידה בישראל, חוזר מנכ"ל ס"ד 8(א)