תל באר שבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°14′42″N 34°50′26″E / 31.24500°N 34.84056°E / 31.24500; 34.84056

תלים מקראיים
תל באר שבע, תל מגידו, תל חצור
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Tel Be'er Sheva Overview 2007041.JPG
חפירות תל באר שבע
מדינה Flag of Israel.svg ישראל
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 3, 4, 6
מיקום תל באר שבע
תל באר שבע
תל באר שבע
אחד מתאי האחסון שנחשפו בתל
שחזור של מזבח הקרניים באתר
הירידה אל מפעל המים

תל באר שבע הוא גן לאומי אשר נמצא באזור המפגש של נחל חברון עם נחל באר שבע, מזרחית לעיר באר שבע, ממערב לתל שבע הבדווית, צפונית לנבטים ומדרום לעומר.‏[1] זהו תל השוכן על הצטלבות הדרכים המובילות צפונה להר חברון, מזרחה למדבר יהודה וים המלח, מערבה לכיוון מישור החוף, ודרומה לרמת הנגב וים סוף. החפירות הארכאולוגיות בתל התקיימו בשנים 1969-1975 בניהולו של פרופ' יוחנן אהרוני ומשנת 1976 בניהולו של פרופ' זאב הרצוג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהשרידים הקדומים ביותר מהתל מתוארכים לאלף הרביעי לפנה"ס (התקופה הכלקוליתית), באר שבע הייתה נטושה במהלך תקופת הברונזה. התל היה נטוש במשך כאלפיים שנים, אך יושב מחדש במהלך המאה ה-11 לפנה"ס (תקופת ברזל I).

התקופה העיקרית המיוצגת בשרידים שנמצאו בתל היא המבנים ממאה ה-9 לפנה"ס שנבנו על ידי תושבי ממלכת יהודה, והתל נבנה מחדש שלוש פעמים עד שנהרס סופית בשלהי המאה השבעית עם הכיבוש הבבלי.

התל מוזכר כמה פעמים בתנ"ך, כאשר ההתייחסויות הראשונות קשורות לכריתת הברית בין אברהם לבין אבימלך מלך גרר לאחר שזה לקח בתום לב את שרה אשת אברהם, ולאחר פרשת בארות המים[2]. האזכור הבא של באר שבע מופיע בפרשת תולדות[3] לאחר שיצחק כורת ברית עם אבימלך. מאוחר יותר נכתב שהעיר הייתה בנחלתו של שבט שמעון, שהייתה בתוך הנחלה של שבט יהודה.

חפירות באתר חשפו עיר מבוצרת מתקופת השופטים עד חורבן בית ראשון. באתר התגלו גם שרידים מן התקופה ההלניסטית, מימי הורדוס ומן התקופה הרומית. היה במקום יישוב גם בתקופה הביזנטית והצלבנית, אך הוא חרב ונשאר בחורבנו עד 1880, כאשר הטורקים החלו בבניית העיר באר שבע באתר מערבי יותר מתל באר שבע. ב-1990 בוצעה עבודת שחזור מקיפה בתל. מתוך השכבות שנחפרו בתל שוחזרו שרידי העיר הישראלית מן המאה ה-8 לפנה"ס, תקופת הברזל.

ב-2005 התל הוכרז כאתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

באר שבע הייתה עיר שתוכננה ולא נבנתה בהדרגה. המבנה שלה בתקופת הברזל נחשף כמעט במלואו. הצורה ההיקפית של העיר היא אליפטית, והיא הייתה מוקפת על ידי חומה שבחלקה הדרומי היה שער. העיר הייתה מחולקת לשלושה גושים באמצעות רחובות היקפיים והגודל של אזורי המגורים היה אחיד. כל הרחובות הובילו לכיכר עירונית ראשית.

המבנים העיקריים בעיר הקדומה היו שישה בתי אחסון שהשתרעו על פני שטח של 600 מ"ר וסיפקו את המקום שהיה דרוש על מנת לאחסן ולהכין מגוון גדול של מזון עבור מטרות אזרחיות וצבאיות. מבנה חשוב נוסף היה ארמון המלך שבו היו שלושה היכלים ארוכים ומערכת של חדרים משניים.

בעיר היו שתי מערכות מים: באר מים ששכנה מחוץ לחומת העיר ומאגר מים פנימי שהיה מיועד למקרה שהעיר תהיה נתונה במצור. מערכת המים נבנתה בתקופת הברזל על ידי הקמת סכר על נחל חברון והזרמת המים למאגר תת-קרקעי שנבנה בחציבה בסלע קירטון, והיא הייתה בשימוש עד שלהי המאה ה-1 לפנה"ס. עומקה של באר המים היה 69 מטרים מתחת לפני האדמה. חלקה התחתון של הבאר נחפר בתוך מסלע אבן גיר.

מערכת המים שבתוך העיר הורכבה מסכר שאסף את המים למאגר תת-קרקעי, שהגישה אליו הייתה באמצעות גרם מדרגות שנבנה בתוך פיר. המים שהגיעו למערכת זו היו מימי שטפונות מנחל חברון שהוסטו אל תוך התעלות.

באתר התגלו גם שרידי מזבח עם ארבע קרנות וזה שוחזר מאבנים שנמצאו במקום. המזבח מעיד על קיומו של מקדש או מרכז דתי בעיר.

שטחו של התל (30.9 דונם) קטן בהשוואה לשני התלים האחרים באתר המורשת. עד כה נחפרו כ-60% משטחו של התל ורוב הבניינים והמבנים נחשפו. לפי אונסק"ו, עבודות השימור במקום מתנהלות בהתאם לתקנים שנקבעו על ידי הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים, שהיא הוועדה המחליטה על הוספה לרשימת האתרים.

בחלק מהמקומות, ובייחוד בשער הכניסה הראשי בחומה, התבצעו עבודות שיחזור מקיפות של הקירות, ובייחוד בחלקים הגבוהים שהיו עשויים מלבני בוץ. עבודות השחזור הללו זכו לביקורת שלילית מאונסק"ו בטענה שהן פוגעות בערכו ההיסטורי של האתר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עזריה אלון, אטלס כרטא, שמורות טבע וגנים לאומיים
  • כל מקום ואתר, משרד הביטחון והוצאת כרטא* גוברין, יהודה, כתובת הנצחה של חייל מן הלגיון העשירי מהנגב הצפוני, מחקרי יהודה ושומרון 9, המכללה האקדמית יהודה ושמרון, אריאל, 1999 , עמ' 121-128.
  • Y. Aharoni, Tel beersheba, Israel Exploration Journal 24 (1972), 170.
  • Fritz, V., Vorbericht über die Ausgrabung des römischen Kastells auf dem Tell es-Seba, ZDPV 89 (1973), pp. 60

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צפונית לתל באר שבע נמצאת גם אנדרטת חטיבת הנגב.
  2. ^ בראשית, כ"א, ל"א
  3. ^ שם, ל"ח, ל"ג