תל עובדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°41′20″N 35°33′40″E / 32.68889°N 35.56111°E / 32.68889; 35.56111

תל עובדיה
מיקום תל עובדיה
תל עובדיה
תל עובדיה
תל עובדיה

תל עוּבִֵּדִּיָה או אל-עוּבֵידִּיָהערבית: العبيدية, Ubeidiya) הוא תל בין המושבה מנחמיה לקיבוץ בית זרע. הארכאולוג יוחנן אהרוני הציע לזהות את התל עם העיר ינועם המוזכרת בכתבים מצריים עתיקים מתקופת הברונזה המאוחרת.

מיקום וגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל עובדיה ממוקם בגדה המערבית של נהר הירדן, סמוך לשפך נחל יבנאל, כק"מ אחד צפונית מערבית לבית זרע. השרידים הפרהיסטוריים נמצאו צפונית מערבית לתל. הגישה לתל בדרך המסומנת ירוק 3220 מכביש יבנאל לאזור דגניה ב'.

האתר הפרהיסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרבת התל נמצא אתר פרהיסטורי הנחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר בעולם ובעל חשיבות רבה בקנה מידה עולמי להבנת האבולוציה של האדם. התל תוארך במקור לתקופת הפליסטוקן, בין 0.8 ל 1.5 מיליון שנה, אולם מאוחר יותר נמצאו עדויות לתקופה קדומה יותר בכ 500,000 שנה מאתרים באפריקה, כך שגילו לפחות 2 מיליון שנה וייתכן כי הממצאים הם הקדומים ביותר בעולם. על ממצאים אילו והתאוריות המבוססות עליהם כרעיון נדידת האדם מאפריקה יש מחלוקת ערה בקרב הארכאולוגים. לא הרחק מהאתר, ליד קיבוץ גשר, נמצא אתר נוסף הקרוי ערק אל אחמר בו נמצאו שרידים שתוארכו ב 2001 ל 1.9 מיליון שנה. אבני יד מאותה תקופה נמצאו גם באגם ציחור ‏[1][2]

תולדות האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר הארכאולוגי הפרהיסטורי התגלה במאי 1959 בקרבת התל, מדרום לאפיק נחל יבנאל, בעת שטרקטור של קיבוץ אפיקים עסק בהכשרת הקרקע לחקלאות. החפירות באתר החלו בשנת 1960 על ידי משה שטקליס, בסיועם של הזואולוג גאורג האז והגאולוגים, יהודה ליאו פיקרד ונחמן שולמן ומספר סטודנטים לארכאולוגיה, עליהם נמנו גם עופר בר-יוסף ונעמה גורן-ענבר.‏[3] לאחר מותו של שטקליס ב-1967, ניהלו את החפירות בר-יוסף וגורן-ענבר. החפירות נמשכות בצורה עונתית משתנה עד היום.

הממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחזור פנים של הומו ארקטוס

בחפירות התגלו שרידים פרהיסטוריים החל מלפני כ-1.5 מיליון שנה, בהם כ-60 שכבות קרקע שבתוכן התגלו שרידי עצמות אדם ובעלי חיים מהקדומים ביותר בעולם כולו ובפרט מחוץ לאפריקה, ויותר מ-10,000 כלי אבן קדומים.

בשטח קיימים משטחי סלע שעליהם חי בעבר האדם הקדמון בתקופת הפליסטוקן. כתוצאה מפעיליות שבירה וקימוט גאולוגיים, המשטחים נטויים כיום בזווית של כ-70 מעלות. הסברה היא כי באזור היה אגם קדמוני וכי ההומו ארקטוס (האדם הזקוף) שיצא מאפריקה חנה בארץ ישראל בנדודיו. הממצאים שנתגלו סייעו באישוש הסברה.

אנשי דת שונים סברו כי המקום הוא "גן העדן" המקראי.‏‏‏[4]

על התל הייתה עיר המוקפת חומה אשר שלטה על צומת דרכים במעברי הירדן, בין הגולן ונמל עכו. ליד התל נמצאה טחנת קמח שהופעלה ממי נחל יבנאל, והייתה בשימוש עד שנות ה-20 של המאה ה-20.

ויקטור גרן, שביקר במקום בסוף המאה ה-19 כתב על המקום:

זה כפר גדול יחסית... יש בו 60 בתי חומר ועל גגו של כל אחד מהם יש סוכות מחצלאות קנים, שהתושבים לנים בהן בלילה כדי לסבול פחות מן החום. ממערב לכפר משתרעים בוסתנים פוריים. גדלים בהם ירקות ועצי זית, רימון ותאנה ופה ושם מיתמרים גם דקלים נאים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זלמן וינוגרדוב, בקעת כנרות - אדם, אתרים ונוף, אריאל 1998.
  • Radiometric Dating of the Ubeidiya Formation, Jordan Valley, Israel Nature 242, 186 - 187 (16 March 1973)
  • Evidence for earlier date of 'Ubeidiya, Israel, hominid site Nature 299, 344 - 347 (23 September 1982)
מימין תל עובדיה, במרכז צמחייה לאורך הירדן, משמאל שרידי טחנת הקמח
Magnify-clip.png
מימין תל עובדיה, במרכז צמחייה לאורך הירדן, משמאל שרידי טחנת הקמח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל עובדיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאמר "כנרת בנגב/ גינת, זילברמן, אבני" באתר מרכז מדע ים המלח והערבה
  2. ^ סלע,נוף ואדם בהר הנגב בשני מיליוני השנים האחרונות / יואב אבני
  3. ^ שרידים ממהפכה גדולה, דבר, 27 במאי 1960
  4. ^ ‏זלמן וינוגרדוב, בקעת כנרות - אדם, אתרים ונוף, אריאל 1998, עמ' 11.‏