תל עכו
ערך זה עוסק בתל המוכר גם כתל נפוליאון בעכו. אם התכוונתם לתל נפוליאון בתל אביב, ראו תל נפוליאון.
תל עכו הוא תל בגובה של כשלושים מטר השוכן בחלק המזרחי של העיר עכו, סמוך מדרום לכביש 85. שטחו 200 דונם, אורכו כ-600 מטר ורוחבו המרבי הוא כ-350 מטר. התל ממוקם במרחק של כ-700 מטר מערבית לחוף הים, וכ-750 מטר מצפון לתוואי הנוכחי של נחל נעמן. בתל עכו שכנה העיר עכו החל מתחילת היישוב במקום בעת העתיקה, ועד שמוקד העיר נע בתחילת התקופה ההלניסטית, מערבה אל המקום בו שוכנת כיום עכו העתיקה.
תוכן עניינים |
[עריכה] שמות התל
לתל עכו מספר שמות:
- "תל אשר" על שם בני שבט אשר, שחיו על התל כמיעוט בין הכנענים, במשך מאות שנים.
- "תל-אל-פוחאר" בפי הערבים - משום שנמצאו בו חרסים רבים.
- "תל ריצ'רד לב הארי" על שמו של ריצ'רד לב הארי, מלך אנגליה בעת המצור ששם צאלח א-דין על העיר ב-1191.
- "טולון" היה שמו של התל בפי הצלבנים.
- "גבעת נפוליאון" הוא שמו העממי של התל, על שמו של נפוליאון אשר הטיל מצור על עכו בשנת 1799. התל שימש את כוחותיו של נפוליאון כעמדת תצפית, בדומה לשימוש שעשו בתל נפוליאון בתל אביב בעת המצור על יפו.
[עריכה] היסטוריה
התל יושב לראשונה בתקופת הברונזה הקדומה (3300 עד 2200 לפנה"ס), ובמקום קם יישוב חקלאי שננטש בשנת 3000 לפנה"ס לערך. היישוב בתל התחדש רק בתקופת הברונזה התיכונה (2000 עד 1550 לפנה"ס), ואז קמה בו עיר מבוצרת בחומה קיקלופית וסוללת מגן, ובה מצודת לבנים בת שתי קומות. במקום נחשפו שרידיו של שער העיר הפונה מערבה, ועל כן זכה לכינוי "שער הים". בתקופה זו נזכרה עכו בכתבי המארות המצריים. אותה עת הפך עמק עכו לגוש העירוני הגדול והצפוף ביותר בכל שטחה של ארץ ישראל, ויכול שנחשב לשני בחשיבותו רק לחצור[1]. העיר המשיכה והתרחבה במהלך המאה ה-15 לפנה"ס אך בסופה חרבה בשריפה.
העיר הכנענית הגיעה לשיא פריחתה בתקופת הברונזה המאוחרת במאה ה-14 לפנה"ס ובמאה ה-13 לפנה"ס, ופעל בה נמל חשוב שעמד בקשרי מסחר עם קפריסין ועם ערי הים האגאי. הנמל שכן אותה עת בשפכו של נחל נעמן שהיה קרוב יותר אל התל. לצד החקלאות פעלו במקום תעשיות של עיבוד מתכות והפקת ארגמן מחלזונות. הכנענים הפיקו את הצבע משני סוגי חלזונות - ארגמונית אדומת פה (Thais Haemastoma) וארגמון חד קוצים (Murex Brandaris). "חוף ארגמן" הסמוך לתל מנציח את הדבר באופן סמלי. עוד נזכרת העיר שלוש-עשרה פעמים במכתבי תל עמרנה, בכתובות שנמצאו בעיר אוגרית, ליד לטקיה בסוריה, ובכתובות מצריות של סתי הראשון ורעמסס השני.
בראשית תקופת הברזל, המקבילה לכיבוש הארץ בידי שבטי ישראל, התיישבה בעיר אוכלוסייה חדשה המזוהה עם בני שרדנה, קבוצה אתנית שנמנתה על גויי הים. העיר לא נכבשה בידי הישראלים, והיא נזכרה בתנ"ך רק פעם אחת:
| "אָשֵׁר, לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יֹשְׁבֵי עַכּוֹ, וְאֶת-יוֹשְׁבֵי, צִידוֹן; וְאֶת-אַחְלָב וְאֶת-אַכְזִיב וְאֶת-חֶלְבָּה, וְאֶת-אֲפִיק וְאֶת-רְחֹב". | ||
| – שופטים א', 31 | ||
במאה ה-11 לפנה"ס החלה העיר שוקעת ושטחה הצטמצם, אך היא שבה לפרוח במאה ה-9 לפנה"ס תחת שלטון פיניקי. סנחריב החריב את עכו והעלה אותה באש בעת מסעו בארץ ישראל בשנת 701 לפנה"ס. עם זאת העיר שמרה על מעמדה כנמל חשוב עד אמצע המאה ה-7 לפנה"ס בטרם חרבה ועלתה באש שוב ותושביה גלו ממנה.
תקופת פריחה אחרונה בתל עכו באה לו בתקופה הפרסית, עת שטח היישוב התפשט מערבה והמרכז המסחרי של העיר התמקם בסמוך לחוף הים. כך החל למעשה תהליך הסטת המרכז העירוני אל שטחה של עכו העתיקה כיום, ובתקופה ההלניסטית עברו גם רובעי המגורים מערבה מן התל, והוא ננטש בסוף המאה ה-2 לפנה"ס. עם זאת, על התל נמצאו ממצאים מועטים גם מהתקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית, ובתקופת ממלכת ירושלים ניצבה עליו מצודה צלבנית.
תל עכו נכבש במלחמת העצמאות במסגרת מבצע בן עמי שהתרחש בליל ה-14 במאי 1948. כיבושו הושלם בשעה 03:30 ואיפשר מעבר כוחות ישראלים צפונה וכן את כיבוש עכו ואת הסרת המצור מעל קיבוץ יחיעם.
[עריכה] חפירות בתל
- בתל התקיימו חפירות בין השנים 1973-1989 בראשותו של הארכאולוג משה דותן מאוניברסיטת חיפה.
- חפירת הצלה התקיימה ב-2005 ובה נחשפו שרידים למן התקופה הפרסית ועד ימי הביניים ושרידי בית קברות מהתקופה הרומית.[2]
- חפירת הצלה התקיימה ב-2006 ובה נחשפו שרידים נוספים של בית הקברות מהתקופה הרומית.[3]
- 2010 חפירות בראשות פרופסור תמי שניידר מאוניברסיטת קלרמונט (Claremont) ובליווי פרופסור מיכל ארצי[4]
[עריכה] התל כיום
מצפון לתל עכו, מצידו האחר של כביש 85 נמצאת חורשת נפוליאון, ומערב לו שכן מגרש כדורגל העירוני של עכו. על ראש התל ניצב פסל ברזל גדול בדמות סוס ועליו רכוב נפוליאון כשהוא מסתער ופניו לכיוון צפון. ב-3 בפברואר 2009 נחנך הפרויקט התיירותי "תל עכו", שבמסגרתו נסללה בתל מערכת שבילים להולכי רגל ולרובכי אופניים, נבנו מרפסות תצפית ושולבו בנוף ממצאים ארכאולוגיים ותחנות מידע. בחודש ספטמבר 2009 מתוכננת תחילת הקמתו של אמפיתיאטרון על המדרון הדרומי של התל הצופה אל נחל נעמן ואל הכרמל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
 |
|
[עריכה] הערות שוליים
