תל קציר
| תל קציר | |
קיבוץ תל קציר, למרגלות רמת הגולן |
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק הירדן |
| גובה ממוצע | -136 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010: | |
| - אוכלוסייה | 298 תושבים |
 תל קציר
|
|
תל קציר הוא קיבוץ באזור הצפון, השייך למועצה האזורית עמק הירדן, מדרום מזרח לכנרת וממזרח לירדן.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
היישוב הוקם ב 3 בנובמבר 1949 על ידי גרעין התיישבותי של תנועת הצופים - הכשרת הצופים ז' וקבוצת צעירים מחברת נוער "שִׁיבּוֹלֶת" מקיבוץ אפיקים בנות ובנים שהועלו מדמשק לארץ ישראל וראו את חזונם בהקמת יישוב. לאחר הקמתו, השתייך הקיבוץ לאיחוד הקיבוצים שהיה מזוהה עם מפא"י, לאחר מכן לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, ל"תנועה הקיבוצית המאוחדת" (תק"מ) ולבסוף לתנועה הקיבוצית.
במלחמת העצמאות שימשה הגבעה, עֲלֶיהָ ממוקם היישוב, הנמצא בתוך תחומי ארץ ישראל המנדטורית, מוצב צבאי סורי. הסכמי שביתת הנשק עם סוריה הביאו לנסיגת הצבא הסורי משטח ארץ ישראל המנדטורית. אולם ישראל הסכימה על קביעת שטח מפורז בתוך תחומי ארץ ישראל המנדטורית, בעיקר בשטחים מהם התפנה הצבא הסורי. באזור המפורז הוגבלה הכנסת צבא אך נקבע שתותר חזרה לחיים אזרחיים סדירים. היישוב תל-קציר נכלל באיזור המפורז.[1] לפי הפרשנות הסורית, שטח מפורז הוא שטח הפקר ואילו לפי הפרשנות הישראלית זהו שטח ריבוני ישראלי שאסור להחזיק בו צבא. הבדלי פרשנות אלה ורצונה של ישראל לבטא את ריבונותה בשטח היו אחד הגורמים העיקריים להקמת תל קציר (כמו גם קיבוץ האון הסמוך). חילוקי הדעות עם סוריה לגבי מהות האזור המפורז (חילוקי דעות הקשורים במידה רבה בנושא המאבק על המים) הביאו להתנכלויות חוזרות ונשנות מצד סוריה לישוב שהוקם, לטענתם, בניגוד להסכם שביתת הנשק. כך, סבל היישוב, לסירוגין, במשך שנים לאחר הקמתו, עד למלחמת ששת הימים, מהתקפות של ירי והפגזות ממוצבי הצבא הסורי הסמוכים.
[עריכה] שם היישוב
שמו של היישוב מבוסס על השם הערבי של המקום תל-אל-קצר, אותו החליטו המתיישבים לשנות לשם קרוב וסמלי שמתקשר לחקלאות. ועדת השמות שבמשרד ראש הממשלה, שבראשה עמד ד"ר בירן, התכתשה עם מזכירות תל קציר בעניין שם היישוב. הוועדה טענה שפירוש "תל" הוא חורבות שנחשפות וראוי שהשם יהיה "בית קציר" שזו הקבלה נאה ל"בית זרע" השוכנת בקרבת מקום.הוועדה הציעה לבחירה גם שמות אחרים שלא התקבלו על ידי חברי הקיבוץ. בנוסף לכך שם האגודה השיתופית היה "הצופים ז'" שהחיבור שלו עם השם "בית קציר" לא היה פונטי במיוחד.
הואיל והקיבוץ היה אחד מישובי הספר המותקפים על ידי הסורים ושמו הופיע בחדשות ובעיתונות, נדרש יום אחד בן-גוריון להגיב על הפגזה וירי על הקיבוץ והשתמש בהודעתו בשם "תל-קציר". מזכיר הקיבוץ דאז ניצל הזדמנות זו ופנה אל ראש הממשלה שוועדת השמות הייתה כפופה למשרדו - ובקש את הכרעתו במחלוקת בין הקיבוץ לבין ועדת השמות. בן-גוריון ענה במכתב שכשם שיש תל-אביב ותל-עדשים וכו', שהם יישובים פורחים וגדלים כך הוא מאחל גם לתל קציר. העתק מכתבו נשלח לוועדת השמות שקבלה את סמכותו של דוד בן-גוריון ואישרה את השם "תל-קציר" כשם רשמי של היישוב.
יחד עם זאת, בתל אביב-יפו הונצח היישוב ברחוב על שמו הקודם, בית קציר.
-
חגיגות העלייה לקרקע, נובמבר 1949
-
חגיגות העלייה לקרקע
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
|
||||||||||
