תל רחוב
 | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח | 100 דונם |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל  |
| מיקום | עמק בית שאן |
| קואורדינטות | 32°27′26″N 35°29′54″E / 32.457125°N 35.498241666667°E |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   תל רחוב | |
  | |
תל רחוב (תל א־צארם) הוא אתר ארכאולוגי בעמק בית שאן, כ־5 ק"מ מדרום לתל בית שאן מהתקופה הכנענית והתקופה הישראלית.[1] שטח התל כ־100 דונם והוא הגדול באזורו ואחד הגדולים בארץ ישראל.
היסטוריה וממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – תעשיית ייצור הדבש בתל רחוב |
זיהוי התל עם רחוב הקדומה נעשה בתחילת המאה ה־20 על ידי פליקס־מארי אבל. בראשית שנות ה־50 התקיימה חפירה ארכאולוגית במקום. בין הממצאים היו שלושה כבשנים, ששימשו כנראה לייצור כלי חרס.[2]
ב־1973 נתגלתה במקום כתובת רחוב על רצפת פסיפס של מבנה שמשערים שהיה בית כנסת. הכתובת מתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, ועניינה הסוגיה ההלכתית במשנה ובתלמוד על הכללתה, או החרגתה, של בית שאן ב"תחום עולי בבל", בתקופה שבין שיבת ציון לבין לסיום תקופת בית שני, לעניין מצוות התלויות בארץ. בנוסף, נתגלו בתל שלוש כתובות בעברית המתוארכות למאות ה־10 וה־9 לפנה"ס ועליהן השם "נמש", המזכיר את שם משפחת יהוא, "נמשי" ו"אלישע", כשמו של הנביא.[3]
היישוב בתל עצמו חדל להתקיים עד התקופה הערבית הקדומה, עת קם על פסגתו כפר ששרד עד לשלהי ימי הביניים.
על שם היישוב הקדום הוקם המושב רחוב ב־1951.
העיר רחוב נזכרת גם במספר כתובות מצריות. היא הייתה עיר חשובה בתקופת הברזל, במאות ה־10 וה־9 לפנה"ס, ימי ראשית המלוכה בישראל. לאותה תקופה מתוארכות עשר כתובות על קנקנים, שנתגלו בתל, מהן שלוש בעברית.
החפירות במקום החלו ב־1997, תחת פיקוח הארכאולוג עמיחי מזר מן האוניברסיטה העברית. היישוב היה קיים כנראה מאז תקופת הברונזה המוקדמת, כנראה כיישוב כנעני. החפירות העלו גם ממצא המעיד על קשר מסחרי־תרבותי עם קפריסין, וממצאים נוספים כמשקולות, נול, וחרסים דו־גוניים, המעידים על קשרים דומים גם עם הפלשתים. העיר הייתה בירת עיר־מדינה כנענית בתקופת הברונזה המאוחרת, מן המאה ה־16 עד המאה ה–13 לפנה"ס. העיר מוזכרת גם במכתבי תענך, במכתב מס' 2. בחפירות בבית שאן הקדומה נמצאה אסטלה המתארת מרד של ערים באזור עמק בית שאן נגד שלטון פרעה סתי הראשון. האסטלה מציינת כי רחוב לא הצטרפה למרד. ממצא חשוב נוסף היה תנור אפייה שהשתמר מתקופת הברונזה המאוחרת עד המאה ה־8 לפנה"ס. התנור השתמר בשלמות ואיפשר לחוקרים לאמת את ההשערות בנוגע לצורתו ומידותיו של התנור, וכן לערוך בדיקות שרידנות מחלקיו הפנימיים.
ממצאים מן המאה ה־10 לפנה"ס (תקופת הברזל II-א) מלמדים כי העיר קיימה יחסי מסחר עם הפיניקים. כתובת מכיבושי שישק הראשון (925 לפנה"ס) מעידה כי המצרים כבשו את העיר. בתל עצמו נמצאה שכבת חורבן, אך לא ברור אם יש לייחסה לשישק, או שמא כיבושו לא הביא לחורבן העיר. ממצאים מהמאה ה־10 או ה־9 לפנה"ס, המעידים על דבוראות, הם המוקדמים ביותר במזרח התיכון והיחידים המכילים כוורות (כ־30 במספר נמצאו, וניכר כי היו קיימות עוד כמה עשרות). מתקופות מאוחרות יותר נמצאו קברים, שנראה כי שייכים לפקידים או קציני צבא של האימפריה האשורית שכבשה את העיר במסגרת כיבושיה ב־732 לפנה"ס. העיר הכנענית נחרבה ולא נבנתה מחדש.
על צדו הצפוני של התל התקיים כפר בתקופת ימי הביניים.
העיירה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשדות קיבוץ עין הנציב, כ־800 מטרים בערך מצפון־מערב לתל רחוב, נתגלו ממצאים מן התקופה הביזנטית, ובהם מבנה המשוער כבית כנסת שהקמתו מתוארכת לתחילת המאה ה־4 לספירה. האתר נחשף במסגרת חפירות שנערכו בין 1974–1979, בהן נתגלה מטמון ובו אוסף אבני בניה, סורג עם מנורת שבעת הקנים,[4] רצפות פסיפס,[5] ציורים וכן שמונה כתובות על טיח אומנות המבנה ועל קירותיו.[6][7]
גודלו של המבנה 18 מטר על 24 מטר; המתחם כולו היה מרוצף בפסיפס. אובחנו שלוש שכבות של רצפות ונראה שהמבנה שוקם מחדש פעמיים. רוב המבנה שימש כאולם תפילה והיו בו שני טורי עמודים עשויי בזלת. סמוך לקיר הדרומי, לכיוון ירושלים, עמדה בימה גדולה ומשני עבריה חדרים. מצפון לבית התפילה נמצא אולם מבוא ("נרתכס"), אשר התווסף למבנה המקורי בשלב מאוחר. לחדר המבוא הייתה כניסה יחידה, וממנו עברו אל אולם התפילה דרך שלוש כניסות. ברצפת הפסיפס של אולם הכניסה נקבעה הכתובת.
כתובת רחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כתובת רחוב
כתובת רחוב היא כתובת הלכתית ארוכה, מיוחדת במינה, שנמצאה ברצפת הפסיפס, באולם המבוא של המבנה המשוער כבית הכנסת.
הכתובת כוללת 365 מילים (כמנין ימות שנת החמה) המחולקות לשמונה סעיפים, ערוכים ב־29 שורות, ובהם ברייתא תנאית המופיעה בנוסחים שונים גם בתלמוד הירושלמי (מסכת שביעית, פרק ו', הלכה א'), בתוספתא (מסכת שביעית פרק ד') ובספרי (סוף פרשת עקב), ומתארת את תחום עולי בבל לעניין המצוות התלויות בארץ. זאת היא הכתובת הארוכה ביותר שנמצאה בארץ.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי אילן, 78 טיולים במרחבי ישראל, עם עובד – תל אביב, תשל"ז
- עמיחי מזר, "חפירות תל רחוב ומשמעותן לחקר תקופת־הברזל בישראל", ארץ ישראל כח, החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשס"ג
- עמיחי מזר ונאוה פניץ־כהן, על מספר חפצי פולחן ואמנות מתקופת הברזל בתל רחוב, קדמוניות, 134, 2007, עמ' 96–103
- עמיחי מזר ושמואל אחיטוב, "הכתובות מתל רחוב ותרומתן לחקר הכתב והכתיבה בתקופת הברזל IIא", ארץ ישראל – ספר אמנון בן תור, כרך ל, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, עמ' 300–316
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רחוב, באתר הבית של צוות החקירה
- תל רחוב, באתר עידן התנ"ך
- עמיחי מזר, תל רחוב — עיר מימי המלוכה בישראל, באתר רשות העתיקות
- אמיר גולני ואחיה כהן־תבור, תל רחוב, חדשות רשות העתיקות גיליון 117 (2005)
- פרופ' עמיחי מזר, הכוורות בתל רחוב: ביטוי לארכאולוגיה כמדע רב–תחומי, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, גיליון 35, נובמבר 2013
- עירית ציפר, עמיחי מזר, שמואל אחיטוב, דבש מלכים תגליות מהעיר רחוב, ספר ההמתאר תערוכה במוז"א, תשע"ו/ 2016, באתר Academia.edu
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מתוך האתר של המחלקה לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית
- ^ תגליות ארכיאולוגיות במקומות שונים בארץ, הארץ, 7 באוגוסט 1955
- ^ עמיחי מזר, שמואל אחיטוב, הכתובות מתל רחוב ותרומתן לחקר הכתב והכתיבה בתקופת הברזל IIא, ארץ־ישראל ל, 2011, עמ' 300–316
- ^ נמצא היום בבית הכנסת בעין הנציב
- ^ צבי אילן
- ^ פאני ויטו, חידושים במחקר הכתובות והעיטורים על קטעי הטיח משרידי בית הכנסת ברחוב באתר רשות העתיקות
- ^ חגי משגב, "רשימת צומות מבית הכנסת של רחוב", לשוננו עז, התשע"ה, עמ' 318—311
| ערי הלויים | ||
|---|---|---|
| בני גרשון (ערים מיששכר, מאשר, מנפתלי ומחצי המנשה המזרחי) | בְּעֶשְׁתְּרָה • גולן • דברת • חֶלְקָת • חַמֹּת דֹּאר • יַרְמוּת • מִשְאָל • עַבְדּוֹן • עין גנים (אתר מקראי) • קֶדֶש • קַרְתָּן • קִשְׁיוֹן • רְחׁב | |
| בני קהת (ערים מאפרים, מדן ומחצי המנשה המערבי) | שכם • גזר • קִבְצַיִם • בֵּית חוֹרֹן • אַיָּלוֹן • אֶלְתְּקֵא • גִבְּתוֹן • גַּת רִמּוֹן • תַּעְנַךְ | |
| בני מררי (ערים מראובן, מגד ומזבולון) | בֶּצֶר • דִּמְנָה • חשבון • יַהְצָה • יַעְזֵר • יקנעם • מַחֲנַיִם • מֵיפַעַת • נהלל • קְדֵמוֹת • קַרְתָּה • רָמת | |