תל תאומים

תל תאומים
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק המעיינות
גובה ממוצע[1] ‎-140 מטר
תאריך ייסוד 1982
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 628 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.1% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10

תֵּל תְאוֹמִים הוא יישוב קהילתי באזור הצפון בעמק בית שאן, כחמישה ק"מ מהעיר בית שאן. השייך למועצה אזורית עמק המעיינות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודות להקמת היישוב החלו בשנת 1982. היישוב יועד לאכלס צאצאים של תושבי שלושת יישובי "ביכורה": רוויה, רחוב ושדי תרומות ולהיות היישוב הרביעי ב"גוש" ביכורה. כמו כן, גם הוא השתייך מלכתחילה לארגון המושבים של הפועל המזרחי. על פי התכנון, נועד היישוב להיות מושב, אולם בהיעדר קרקע הוקם בתחילה כיישוב קהילתי. לכל בית צורפו 5 דונם עם הבטחה לעתיד של קרקעות נוספות שיילקחו משלושת מושבי ביכורה ומקיבוצי הסביבה.[3] טקס העלייה על הקרקע התקיים במאי 1984 בנוכחות שר השיכון, דוד לוי ושר החקלאות, פסח גרופר.[4]

החל משנת 2007 ועד שנת 2017 פעלה בתל תאומים מכינה קדם-צבאית העמק, שלאחר מכן עברה לקיבוץ כפר רופין.

תל א-תום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם היישוב ניתן בגלל תל תאומים (תל א-תום) הנמצא בו. זה תל יישוב עתיק למן התקופה הכנענית הקדומה ועד לימי שיבת ציון ובתקופות הרומית והביזנטית. בחתך שנגרם עקב פעילות דחפור נחשפו בתל שכבות יישוב אחדות ובהן קירות בנויים ושכבות שרפה.[5]

שלושה תלים חלשו על גזרת עמק בית שאן במלחמת העצמאות: תל שלם (תל רדע'ה) מדרום לטירת צבי, תל מגדע (מוג'דה) ליד שלוחות ותל תאומים (תל א-תום). התלים נתפסו על ידי לוחמי היישובים ללא קרב לאחר שחיל המשלוח העיראקי נטש אותם. לאחר מספר ימים הוחזרו הלוחמים אבל לקראת ביקור משקיפי האו"ם לקביעת הגבולות, הוחלט לתפוס אותם שוב כדי לקבוע עובדות בשטח. הכוחות לא ידעו שהעיראקים תפסו בחזרה את התלים בנגוד להסכם הפסקת האש.

אור ל-1 באוגוסט 1948 יצאו שלוש מחלקות לכבוש את התלים. מניר דוד יצאה מחלקה בפיקודו של משה שטורמן לכבוש את תל מגדע. המחלקה נתקלה באש ממנה נהרגו משה שטורמן ומיכאל ליטבק מניר דוד.[6] משה שטורמן נהרג בסמוך למקום בו נהרג אביו, חיים שטורמן, ב-1938.

משדה אליהו יצאה מחלקה לכבוש את תל א-תום אך נתקלה באש ושניים מאנשיה, אדם שנקל ומרדכי (מרקו) מורפוגו נהרגו.[7]

מטירת צבי יצאה מחלקה לכבוש את תל שלם אך נתקלה באש ונסוגה. לאור העובדה שהתלים לא נתפסו ושמשקיפי האו"ם עומדים להגיע, הוחל בהפגזת מרגמות של התלים. העיראקים נטשו את התלים בגלל ההפגזה והם נתפסו ללא קרב.

על פסגת תל תאומים הוקמה תצפית ולידה שלט המספר על הקרב.

תל תאומים
שלט המסביר על הקרב שהתרחש במקום

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל תאומים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ יצחק מרידור, מושב (?) רביעי, דבר, 15 ביוני 1983
  4. ^ תל תאומים, מעריב, 31 במאי 1984
  5. ^ כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמ' 332, 1995
  6. ^ חצר ההנצחה, באתר בית חיים שטורמן
  7. ^ הקרבות על התלים, באתר טירת צבי, קהילה-נט