תמורה (קורבנות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מצוות היהדות שלא להמיר בהמה שהוקדשה לקורבן בבהמה אחרת. אם בהמת הקדש בכל זאת מומרת בבהמה אחרת, שתי הבהמות הן קודש. הבהמה המומרת נקראת תמורה.

מקור המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצווה מופיעה בתחילת פרשת ההקדשות שבסוף ספר ויקרא:

לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ, וְלֹא-יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע--אוֹ-רַע בְּטוֹב; וְאִם-הָמֵר יָמִיר בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה, וְהָיָה-הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה-קֹּדֶשׁ.

– ויקרא כ"ז, י

דיני המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיני תמורה‏[1] אינם חלים על הקדשים הבאים, שאותם לא ניתן להמיר והם בגדר "אינה עושה תמורה":

  • בהמת תמורה
  • ולד בהמת הקדש
  • קורבן שאינו בהמה - עוף או קורבן מנחה
  • קורבן של גוי - מדין תורה אינה עושה תמורה

המרה בבהמות הבאות אינה חלה כי הן אינן ניתנות להקרבה:

לעומת זאת, המרה בבהמה בעלת מום חלה מכיוון שהוא ממין שמובא כקורבן.

איש או אישה מישראל שהמירו קורבן בידיעת האיסור, בעדות שהתקבלה בבית דין ובהתראה, נענשים במלקות. מדרבנן, גוי שהמיר הבהמה מומרת. אין אדם ממיר בהמתו בקורבן שאינו שלו, אבל אם אמר בעל הקורבן "כל הרוצה להמיר ימיר", ממיר בה כל אדם. והממיר בקר בצאן או צאן בבקר, או כבשים בעזים או עזים בכבשים, או נקבות בזכרים וזכרים בנקבות, או שהמיר בהמה אחת במאה או מאה באחת, בין בבת אחת בין בזו אחר זו הרי אלו תמורה, ולוקה כחשבון הבהמות שהמיר.

דין התמורה שונה מקורבן לקורבן‏[2]:

  • תמורת קורבן עולה - נקרב כעולה. אם היא נקבה או בעלת מום - תרעה הנקבה עד שייפול בה מום ותימכר, ויובא בכסף קורבן עולה.
  • תמורת קורבן חטאת - אין מה לעשות איתה.
  • תמורת קורבן אשם - תרעה עד שייפול בה מום, ומכספיה ירכש קורבן עולה.
  • תמורת קורבן תודה - נקרב כתודה, אלא שאין צורך להביא איתה לחם כמו בקורבן תודה רגיל.
  • תמורת קורבן שלמים - נקרב כשלמים לכל דיניו.
  • תמורת קורבן הפסח - אם המיר בה קודם חצות י"ד ניסן, אין תמורתו קרבה, אלא תרעה עד שייפול בה מום, ויובא בכספיה שלמים. אם המיר בה אחר חצות י"ד ניסן, התמורה עצמה תקרב שלמים.
  • תמורת הבכור והמעשר - ירעו עד שייפול בהן מום, ויאכלו: תמורת הבכור שייכת לכוהנים ותמורת המעשר לבעלים.

טעם המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקב"ה רצה להטיל מורא בלב בני אדם בכל ענייני הקדש‏[3]. האדם מטבעו מנסה לחסוך וכך ירצה להחליף בהמה שהקדיש בבהמה פחותת ערך. אם יותר לו להחליף רע בטוב, יבא גם להחליף טוב ברע וכך כל החלפה נאסרה‏[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תלמוד בבלי מסכת תמורה, פרק א

מוני מצוות:

פוסקים:

פרשני מקרא:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר החינוך, מצווה שנא ו-שנב
  2. ^ משנה תורה, הלכות תמורה ג
  3. ^ ספר החינוך, מצווה שנב
  4. ^ משנה תורה, הלכות תמורה ד, טו