תמט הריאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה; להפוך לערך אנציקלופדי, כתוב כמו סיכום שיעור.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Math.svg יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח באופן טכני מדי, וקשה להבנה לקהל הרחב.
יש להוסיף מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בצורה פשוטה יותר, רצוי בליווי דוגמאות. אם אתם סבורים כי הערך אינו ברור דיו או שיש נקודה שאינכם מבינים בו, ציינו זאת בדף השיחה שלו. יש לציין כי ערכים מדעיים רבים מצריכים רקע מוקדם.
תמט הריאות
Atelectasia1.jpg
תמט הריאה הימנית בצילום רנטגן
שם בלועזית Atelectasis
ICD-10
(אנגלית)
J98.1
ICD-9
(אנגלית)
518.0
DiseasesDB
(אנגלית)
10940
MedlinePlus
(אנגלית)
000065
eMedicine
(אנגלית)
med/180 
MeSH
(אנגלית)
D001261

תמט הריאות או אטלקטזיס (התמוטטות) אבדן של נפח הריאה בשל פגיעה ביכולת הרחבת חללי האוויר (נאדיות) שבה. מצב של תמט מפחית את האיוורור בריאות וגורם להיפוקסיה, לירידה בכמות של החמצן בדם. התהליך גורם לדלף: מעבר של דם מעורק ריאה לווריד ריאה מבלי שהתחמצן.

תמט הריאות יכול להיות מולד או נרכש.

תמט ריאות מולד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמט הריאות יכול להיות מולד (אטלקטזיס של היילוד)- כתוצאה למשל מתסמונת המצוקה הנשימתית, מצב בו בדרך כלל הריאות אינן בשלות וקיים מחסור בסורפקטנט. עקב זאת קיים בנאדיות הריאה מתח פנים גבוה הגורם להן להתמוטט לאחר כל נשימה והיילוד נאלץ להתגבר על המתח הגבוה בכל שאיפת אוויר.

תמט ריאות נרכש[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמט ריאות נרכש - acquired atelactasis: במקרה זה מדובר על תמט של הריאה, שקודם לכן הייתה מאווררת. מצב זה יכול להתרחש בכל גיל, ויש לו מספר אטיולוגיות:

  • תמט מסוג resorption (אטלקטזיס חסימתית): זהו מצב שבו אזור מסוים בריאה לא מקבל אוורור: למשל כתוצאה מחסימה של דרכי האוויר על ידי גוף זר, גידול ועוד. מאחר שהסגמנט הספציפי לא מקבל אוויר, קיימת ספיגה של החמצן שנמצא בריאה והנאדיות מתמוטטות. כתוצאה מההתמוטטות והלחץ השלילי בתוך הנאדיות, יש התרחבות וגודש ניכרים של הנימים של הנאדיות, וקיומה של בצקת תוך נאדיתית. הברונכיאולים הקטנים החסומים מלאים בהפרשה של ריר, קיים דלף והיפוקסיה. בצילום חזה ניתן לראות הסטה של המדיאסטינום לכיוון האזור החולה - כיוון שנוצר בו יותר מרחב. האזור שבו יש תמט נראה שקוע, א-טוני (חסר מתח), בצבע אדום כחול וגדוש בדם.
  • תמט מסוג compression (אטלקטזיס דחיסתית): זהו מצב בו קיים לחץ חיצוני על הריאה שמביא להתמוטטותה. לרוב הלחץ בא מכיוון חלל האדר: נוזל שמצטבר במקרים של אי ספיקת לב (בצקת ריאתית), דם כתוצאה מטראומה או תהליך גידולי, ואוויר - פנאומוטורקס (כניסת אוויר לחלל או בעקבות טראומה, או כתוצאה מקרע ספונטני של הנאדיות. יכול להתרחש, למשל, במצבים של אסתמה). במצבים אלו יש לחץ על הריאה הפגועה, ובצילום חזה ניתן לראות שהם מביאים להסטה של המדיאסטינום דווקא לצד הבריא. יכולה להתרחש גם אטלקטזיה דחיסתית גם באנשים המרותקים למיטה כתוצאה מהפעלת לחץ בבית החזה. הסרעפת במקרים אלו לא יורדת למטה כי הנשימה שטוחה, או כתוצאה מלחץ שמופעל עליה מחלל הבטן כגון איברים מוגדלים או הצטברות נוזלים. במצב כזה התמט נוצר בבסיס הריאה.
  • תמט מסוג contraction: זהו מצב פחות שכיח, שבו ההצטלקות נובעת מתהליך דלקתי שגרם לצלקות של הרקמה. מצב זה הינו בלתי הפיך.

קליניקה וטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב התמט הינו מצב הפיך ויכול לחלוף לחלוטין, אם מתוקנת הסיבה לחסימה. במקרים ממושכים וכרוניים של תמט, עלולים להתפתח סיבוכים כגון ברונכיאקטזיות או אבצס (מורסה) ריאתי. הטיפול בחלק מקרים הוא על ידי ברונכוסקופיה, או במקרים בהם אינה עוזרת- ניקוז של הנוזל החוסם ולרוב גם טיפול אנטיביוטי. כריתת האונה האטלקטטית מתבצעת רק במצבים בהם אזור התמט מהווה מקור לזיהום בלתי נשלט, או כאשר נצפות ברונכיאקטזיות מוכחות.

בצילום ניתן לראות כי מרקם הריאה הופך להיות פחות ספוגי והוא נראה לבן וסמיך יותר, בעוד שאזורים אחרים נראים שחורים יותר (ניפוח יתר באופן קומפנסטורי). במקרה של תמט קיים סימן בשם golden G sign- מצב בו יש התעגלות של התמט בצורת S כלפי שער הריאה: מדובר בתמט של האונה כתוצאה מגוש מרכזי אשר יוצר לחץ באזור מסוים ולכן גבול האונה הוא בצורת S במקום קשת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.