תמיכת לידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תומכת לידה (משמאל) עם יולדת ותינוק

תמיכת לידה היא מתן תמיכה פיזית, נפשית ואינפורמטיבית לאישה בזמן ההיריון, הלידה ולאחר הלידה. רוב העוסקות במלאכה זו הן נשים הנקראות תומכות לידה או דוּלהיוונית δοῦλη), הגם שיש מעט גברים העוסקים במקצוע זה[1]. תומכות הלידה מלוות את היולדת במהלך הלידה בבית החולים, בבית היולדת או במרכז הלידה בו מתבצעת הלידה. תומכות הלידה נשארות עם היולדות גם מספר שעות לאחר הלידה עצמה ובדרך כלל מגיעות גם לביקור מאוחר יותר בביתן.

פירוש המילה "דוּלה" ביוונית הוא שפחה המשרתת אנשים אחרים. אמנם בשפה היוונית זוהי מילה עם הקשר שלילי, אך השימוש הנפוץ כיום הוא חיובי, ומונח זה משמש גם בישראל, במקביל למונח העברי "תומכת לידה".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר היה תפקיד תומכת הלידה חלק מהמסגרת הקהילתית: כאשר אישה כרעה ללדת, היא נתמכה על ידי מיילדת ועל ידי נשים אחרות ממשפחתה או מהקהילה אליה השתייכה.

עם המודרניזציה והתפתחות בתי היולדות הציבוריים בבתי החולים, עברו רוב הנשים ללדת בבתי חולים וכמו כן, גבר השימוש בתרופות משככות כאבים על מנת להקל על הנשים וללדת ללא כאבים. ‏בחלק מבתי החולים אף השתמשו בתרופות מרדימות ומטשטשות, שהובילו לכך שהנשים לא זכרו דבר מתהליך הלידה. בארצות הברית חלק מהמדינות אף הוציאו מחוץ לחוק את האפשרות ללדת מחוץ לבתי החולים עם מיילדת שאינה גם אחות.‏‏[2] בשנים האחרונות ישנה מגמה של חזרה ללידה טבעית, ללא תרופות, דבר שאיננו נתמך על ידי המערכת הרפואית.

בישראל ובעולם אין מספיק תקנים של מיילדות לכל לידה, וכך חזר הצורך לתמיכה נוספת במהלך הלידה.

תפקידיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומכות רבות מתחילות את הקשר עם האישה ההרה עוד במהלך ההריון. הן נפגשות עמה מספר פעמים לפני הלידה, כדי להכיר את היולדת ואת רצונותיה וציפיותיה מהלידה ולנסות להפיג את חששותיה, אם יש לה כאלו. תומכת הלידה גם עונה על שאלות מספקת ליולדת מידע שיאפשר לה להכיר את האפשרויות הקיימות בקשר ללידה. היא גם מייעצת ליולדת בקשר להתעמלות ופעילויות רצויות בזמן ההריון, שעשויות להקל על תהליך הלידה. הקשר בין כל יולדת לתומכת הלידה שלה נקבע על ידיהן, ואינו זהה בכל יולדת.

בזמן הלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומכת הלידה מעניקה ליולדת תמיכה רגשית ופיזית מתמדת במהלך הלידה ומוודאת שהיולדת מודעת לכל המתרחש סביבה, מכיוון שהיולדת אינה תמיד יכולה לשים לב בעצמה לכל הפרטים בכל רגע נתון.

תומכת הלידה איננה חלק מהצוות הרפואי ואין לה סמכויות רפואיות. היא איננה מבצעת בדיקות רפואיות כגון בדיקת חום, בדיקת קצב פעימות הלב של העובר במוניטור או בדיקה של פתיחת צוואר הרחם כחלק מתהליך הלידה.

לעומת זאת, תומכת הלידה משתמשת באמצעים שונים כגון מסאז', ארומתרפיה ורפלקסולוגיה, כמו גם הצעות לתנוחות נוחות יותר עבור היולדת. תומכת הלידה יכולה לעזור גם בהרפייה, דמיון מודרך, עמעום התאורה, השמעת מוזיקה ועזרה בנשימות.

נשים רבות בוחרות להיעזר בתומכות לידה כאשר הן מעוניינות לעבור את הלידה באופן טבעי, ללא משככי כאבים (למשל אפידורל), אך גם יולדות המרגישות צורך להשתמש במשככי כאבים נעזרות בתמיכה ובידע של תומכות הלידה, שאינן מונעות מיולדות המעוניינות בנטילת תרופות אלו לקחתן.

אחת המטרות של תומכת הלידה היא למזער את הצורך בהתערבויות בתהליך הלידה הטבעי, על פי רצונותיה של היולדת, שנדונו טרם הלידה.

לאחר הלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומכת הלידה נשארת עם היולדת ובן זוגה לאחר הלידה, ככל שיש צורך ועל פי רצונה של היולדת.

חלק מתומכות לידה ממשיכות את התמיכה אף לאחר הלידה וחזרת היולדת לביתה עם הילוד. הן בדרך כלל עוזרות במידע על הנקה, ובהדרכה בהתחלת ההנקה, טיפול בתינוקות, יצירת קשר רגשי (bonding) עם הילד, כישורי הורות של שני ההורים (גם עם הילדים הבוגרים) וזיהוי סימני דיכאון אחרי לידה. כמו כן, היא יכולה לעזור בתזונה הנכונה עבור האם הטרייה, בסידורים שונים הנצרכים בחיי היום-יום לאחר הלידה. תמיכה כזו יכולה לארוך מימים ספורים עד חודשים ארוכים.

ישנן תומכות לידה המסכמות את תהליך הלידה ב"סיפור לידה" הנכתב על ידן, כגורם חיצוני, מכיוון שהיולדת לא תמיד זוכרת את כל פרטי הלידה, וגם אלה הזכורים לה יכולים להיות סובייקטיביים.

הקשר עם האב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים רבים, התמיכה מתמקדת גם באב המעורב אף הוא בתהליך הלידה. הקשר עם האב נועד במקרים רבים על מנת לתת לו את הכלים לעזור בעצמו לאשתו היולדת, על פי רצונותיו.

השפעת תומכת הלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים מאששים[3] כי שימוש בתומכת לידה מקצועית או בשותפים אחרים לתהליך הלידה, מפחית את הצורך בהתערבות רפואית בזמן הלידה, את זמן הלידה ואת הצורך בשימוש במשככי כאבים. גם שיעור מצוקת העובר ואשפוזו לאחר הלידה, לידת מכשירים ולידה בניתוח קיסרי בלידות בהן יש תומכת לידה נמוך מן הממוצע. אחוז גבוה מן היולדות הנעזרות בתומכת לידה, מתמידות בהנקה ומדווחות על ביטחון עצמי גבוה יותר, ולאחר עזרתה של תומכת לידה יש פחות מקרים של דיכאון אחר לידה. כמו כן, תמיכה בלידה מורידה את מספר חתכי החיץ‏‏[4] בעת הלידה[5][6].

מחקר נוסף מצביע על כך שתמיכה בלידה מועילה יותר מאשר השתתפות בקורס הכנה ללידה, כפי שנמדד בלחץ הנפשי והביטחון העצמי המדווח על ידי היולדות 4 חודשים לאחר הלידה. לדוגמה, דיווחו היולדות שהשתמשו בשירותיה של תומכת לידה כי ילדיהן מתנהגים באופן פחות עצבני מיולדות אשר לא נעזרו בתומכת לידה‏‏[7].

תומכות לידה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכשרת תומכות הלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל אין נוהל מסודר של משרד הבריאות, המחייב תומכת לידה לעבור הכשרה על מנת לשמש בתפקיד זה, אך יש ארגונים ומכללות המעניקים הכשרה והסמכה כ"תומכת לידה מוסמכת". נכון ל-2010 יש 14 מסגרות כאלה[8]. אין הכרה רשמית בתעודות אלו. רוב קורסי תומכות הלידה מחייבים את המתלמדות להתלוות ללידות כחלק מהעבודה המעשית בהכשרתן לתפקיד.

ישנן מכללות לרפואה הוליסטית המציעות קורסים לתומכות לידה. קורסים של ארגון DONA‏‏[9] הבינלאומי וקורסים פרטיים מעניקים תעודת "תומכת לידה מוסמכת".

ישנם בתי חולים הנותנים שירות ליולדות המגיעות אליהם, על ידי תומכות לידה שהן עובדות בית החולים. על פי רוב תומכות הלידה עובדות באופן עצמאי, ולא במסגרת בית החולים‏‏. ‏יש אף בתי חולים שאינם מאפשרים לתומכות לידה להיכנס עם היולדת לחדר הלידה, דבר שעלול לגרום לאי-נעימות.‏ בבית החולים שערי צדק כ-10% מן הלידות מתבצעות בליווי דולה[10].

זוגות דתיים רבים בוחרים להיעזר בתומכת לידה, בגלל ההגבלות שמטילה ההלכה על מגע פיזי בין בני הזוג בעת שהאישה מוגדרת כנידה. לעתים הבעל אינו נוטל כל חלק בלידה ובמקרים אחרים תומכת הלידה משלימה את תמיכתו של הבעל.

באוקטובר 2010 פורסם בידיעות אחרונות כי עלותה של תמיכת לידה בישראל נע בין 1,500 ל-2,500 ש"ח[11].

לידה מחוץ לבית החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לידת בית

תומכות לידה מסייעות גם בלידות בית, וחלקן אף מעדיפות לידות אלו על לידות בבתי חולים, בניגוד להמלצת משרד הבריאות הישראלי[12].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אביבה רפפורט, להיות לאם, הוצאת פלדהיים, 2003

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏הרוב המוחלט של העוסקים במקצוע זה הן נשים, אך ראו כאן וכאן דוגמאות של גברים תומכי לידה בישראל‏.
  2. ^ מפת המדינות האוסרות ללדת עם מיילדת שאינה אחות.‏
  3. ^ מובאים בספר ‏Gore Henci, The Thinking Woman's Guide To A Better Birth‏
  4. ^ ‏חתך הנועד להרחיב את הפתח ליציאת הולד (Episiotomy)
  5. ^ M.H. Klaus, J.H. Kennell, "The doula: an essential ingredient of childbirth rediscovered." Acta Paediatr. 1997 Oct;86(10):1034-6.
  6. ^ P. Keenan, "Benefits of massage therapy and use of a doula during labor and childbirth." Altern Ther Health Med. 2000 Jan;6(1):66-74.
  7. ^ Manning-Orenstein, Grace, "A birth intervention: the thereapeutic effects of doula support versus Lamaze preparation on first-time mothers' working models of caregiving." Alternative Therapies, July 1998, Vol. 4, No. 4, pp. 73-81.‏‏
  8. ^ שושנה חן, "ציר הכסף", ידיעות אחרונות, 8 באוקטובר 2010 (תקציר באתר ynet)
  9. ^ ‏Doulas Of North America‏
  10. ^ "ציר הכסף", ידיעות אחרונות לעיל
  11. ^ "ציר הכסף", ידיעות אחרונות לעיל
  12. ^ ‏עם זאת, בשנת 2007 הוציא משרד הבריאות נוהל מסודר‏‏ (הנוהל באתר משרד הבריאות‏) ללידה כזו.