תמיסת הרטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמיסת הרטמן

תמיסת הרטמן או תמיסת לקטט רינגר היא תמיסה פיזיולוגית המשמשת להזרקה תוך ורידית לבני אדם ולבעלי חיים.

התמיסה מורכבת מן היונים נתרן 130 מילימולר , כלור 109 mM, אשלגן 4 mM, סידן 3 mM ולקטט 28 mM, התמיסה דומה לתמיסת רינגר פרט ללקטט המחליף את יון הביקרבונט. הלקטט שבתמיסה עוזר בטיפול בחמצת - מצב המאופיין בעליית חומציות הדם, ונגרם כתוצאה מירידת נפח הנוזלים בדם או מאי ספיקת כליות. קצב הטיפול המקובל הוא 20-30 מיליליטר בשעה לכל קילוגרם משקל גוף.

התמיסה משמשת לעירוי נוזלים לאחר התייבשות, טראומה גופנית, ניתוח או כווייה, כמו כן היא משמשת להגברת שתן בחולים הסובלים מאי ספיקת כליות.

התמיסה הוצגה לראשונה על ידי רופא הילדים אלקסיס הרטמן בשנות השלושים של המאה העשרים כטיפול בילדים חולי חמצת.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.